גת לייצור יין מהתקופה הביזנטית התגלתה בציפורי

גת עתיקה לייצור יין מהתקופה הביזנטית, שהייתה פעילה במאות ה-4 ו-ה7 לספירה, התגלתה בשבועות האחרונים במהלך חפירה ארכיאולוגית במאגר מים עתיק מהתקופה הרומית בגן הלאומי ציפורי שבגליל התחתון. את החפירות במקום ערכו ארכיאולוגים ונציגי רשות הטבע והגנים.

לדברי החוקרים, מדובר בתגלית נדירה ויוצאת דופן מבחינה ארכיאולוגית, מפני שעד כה לא נמצא ולא תועד בשום מקום בארץ מצב שבו השתמשו בגת ליין שהותקנה בשימוש משני בתוך מאגר מים עתיק מקורה בקשתות, שיצא מכלל שימוש. במחקר שנערך במקום עלתה השערה שמאגר המים העתיק יצא מכלל שימוש, כנראה במאה ה-4 לספירה, ולאחר מכן הכשירו אותו בשלב מאוחר יותר לשמש לגת באמצעות תוספות בנייה וחציבה.

(צילום: ד"ר צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)

(צילום: ד"ר צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)

הממצא התגלה במסגרת חפירות לצורכי פיתוח תיירותי בגן הלאומי ציפורי ומחקר מדעי של רשות הטבע והגנים, בהובלת ד"ר צביקה צוק, מנהל אגף ארכיאולוגיה ברשות הטבע והגנים. מידות משטח הדריכה של הגת הן 3.2x4.2 מ' והיא חצובה בסלע. במרכז המשטח שקע שנועד לבורג לסחיטה המשנית.

(צילום: ד"ר צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)

רוב החציבה נעשתה כבר בעת התקנת המאגר. לגת, בור ההיקוות בגודל 1.5X1.7 מטרים, ובעומק של 2.15 מטרים ולו ארבע מדרגות גבוהות המאפשרות ירידה לקרקעיתו. גת קטנה, או תא לאכסון זמני של הענבים, נמצאה צמודה אליה במידות 1.7X1.9 מטרים ובור היקוות קטן ואליפטי במידות של 0.7-0.6 מטרים בעומק של כ-0.5 מטרים. ייצור היין בארץ ישראל פרח מאוד בתקופה הביזנטית בשל השימוש הרב בו לשתייה של היהודים, הנוצרים והשומרונים. אוכלוסיית ארץ ישראל בתקופה זו הגיעה לשיא וחלק מהיין אף נועד ליצוא.

חפירת מאגרי הקשתות החלה בשנת 2002 עם הקמת בניין המבואה. בחפירות האחרונות לקחו חלק ד"ר יוסי בורדוביץ וד"ר דרור בן יוסף, שניהם ארכיאולוגים ברשות, בשיתוף ובמימון חלקי של פרופ' ג'ים פרקר, סגן נשיא הסמינר התיאולוגי בפטיסטי ובחסות רשות העתיקות.