שתף קטע נבחר

הודו: חרושת שמועות בוואטסאפ גובה קורבנות אמיתיים

שני גברים נוספים נהרגו בעקבות תקיפה המונית לאחר שנחשדו כי הם מעורבים בפרשת חטיפה של ילדים מבתיהם. הפרשה מבוססת על שמועת וואטסאפ, הניזונה מסרטון מזוייף

"רץ בוואטסאפ": צמד המילים המוכר הזה מצליח לגבות קורבנות אמיתיים לגמרי בהודו. על פי דיווח של ה-BBC, שני גברים נהרגו במהלך לינץ' המוני במדינת אסאם שבצפון-מזרח הודו. השניים הותקפו בעת שביקשו הוראות דרך מהמקומיים, שחשדו כי הם מעורבים בפרשת חטיפת הילדים שמסעירה את האזור כולו.

 

ילד עם וואטסאפ (אילוסטרציה: Shutterstock)
שמועות על חטיפות ילדים בוואטסאפ(אילוסטרציה: Shutterstock)

 

אלא שה"פרשה" כולה מבוססת על סרטון וידאו שמשותף בוואטסאפ, ובו נראה ילד שנחטף. הסרטון בכלל מזוייף, והוא מגיע מחוץ להודו. השמועות המבוססות על הסרטון נפוצו באזור כולו, והן גובות קורבנות אמיתיים לגמרי. רק בחודש האחרון דווחו חמישה מקרים נוספים של נשים וגברים שהותקפו ונהרגו בעקבות חשד כי הם קשורים לפרשת החטיפות.

 

בסרטון אפשר לראות שני גברים רכובים על אופנוע, מתקרבים אל קבוצת ילדים, שולפים את אחד הילדים ובורחים משם. הסרטון מלווה כמובן בהודעת טקסט שמזהירה מפני ה"חוטפים", שמגיעים אל מרכזי הערים ואל הכפרים ומחפשים התקהלויות של ילדים. השמועות המשיכו להתעצם כאשר ערוצי החדשות המקומיים החלו לדווח בעצמם על קיומו של הסרטון, ולהזהיר מפני החוטפים.

 

הודעות שקריות על כוננות מלחמה ()
גם בישראל. הודעות שקריות על כוננות מלחמה

 

הנפיצות של תופעת השמועות בוואטסאפ מוכרת גם למשתמשים בישראל. האפליקציה הפופולרית עולה לכותרות בעיקר בתקופות של מתיחות בטחונית. לצד אלה, נפוצות בוואטסאפ גם הודעות שרשרת מזוייפות המיועדות לתרמיות "פישינג".

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אילוסטרציה: Shutterstock
השמועות בוואטסאפ
אילוסטרציה: Shutterstock
מומלצים