שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    נלחמת 13 שנה על חדר משלה: "מזלזלים בי"
    הוריה של רונית שמואלי, תושבת באר שבע בעלת מוגבלות שכלית, נאבקים כבר יותר מעשור במשרד הרווחה שמציע רק חדר זוגי. כעת רונית עותרת לבג"ץ והאב חושש: "אין מי שיטפל בה". משרד הרווחה: "עושים מאמץ למצוא חלופה"

     

     

    מדוע כבר יותר מעשור נמשך מאבק על קבלת חדר? זו השאלה ששואלת רונית שמואלי (32), תושבת באר שבע בעלת מוגבלות שכלית התפתחותית. בגלל מוגבלותה היא זכאית לקבל מגורים וסיוע ממשרד הרווחה אלא שכל החדרים שהוצעו לה בדרום הארץ הם חדרים זוגיים.

     

    לא היא ולא הוריה רוצים שהיא תחלוק את חייה עם אדם זר. אחרי אינספור פגישות עם גורמים במשרד הרווחה בדרום, שהודיעו למשפחה שאין בבאר שבע פתרון לרונית, הם ניסו להעביר אותה למרכז הארץ. רחוק ממשפחתה ומגרעין התמיכה שלה, המעבר לא צלח. כעת היא הגישה עתירה לבג"ץ באמצעות אחיה, עו"ד ניצן שמואלי, ועו"ד אריאל גיז שמבקשים כי יקוצה לה חדר ליחיד שיהיה שלה למשך שארתי חייה.

    משה וציון - ההורים (צילום : חיים הורנשטיין)
    רונית עם הוריה(צילום : חיים הורנשטיין)

    היא מתגוררת בבאר שבע עם הוריה, משה וציונה בשנות ה-70 לחייהם. הם טיפלו ודאגו לה, אך יודעים שלא יוכלו להמשיך להיות לצידה לעד וכוחותיהם הולכים ונחלשים. בחדר הקטן שלה בביתם תלויים זיכרונות מאחיה שמת, לוחם שייטת ואחד מקורבנות נחל הקישון. הוא אהב לצלם ולנגן ותמונותיו מרחבי העולם תלויות בחדר. רונית הסבירה כי כל שהיא מבקשת הוא מעט פרטיות. "אנשים בעלי מוגבלות הם בדיוק כמו אנשים רגילים", היא מסבירה. "אנחנו שווים".

     

    שמואלי ומשפחתה מבקשים לדעת מדוע לא ניתן לקבל פתרון עבורה תוך פרק זמן סביר. "ישאל עצמו כל אחד ואחת מאיתנו, האנשים ה'רגילים', האם היינו מוכנים לגור בכפיפה אחת, בחדר אחד, עם שותף או שותפה, שאינם בן או בת זוג, מבלי שנסכים לכך וכל ימי חיינו?", נכתב בעתירה. "רק משום שמדובר באנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, הזקוקים לסיוע כל ימי חייהם, הם שונים מאיתנו?".

     

    עוד צוין בעתירה כי "זוהי חובתה של המדינה לדאוג לאוכלוסיה החלשה והנזקקת ביותר, להבטיח להם חיים בכבוד, שבגדרם יוכלו להשתלב ככל הניתן בחברה ולמצות את יכולותיהם, בבית לחיים, שבו תהא להם לפחות פינה אחת פרטית שלהם בלבד, במשך כל ימי חייהם".

     

    "אני רוצה לעבור לדיור עצמאי בלי אף אחד בחדר כי את הפרטיות", אמרה רונית בריאיון באולפן ynet. "מגיע לי. יכול להיות שמי שאחראי לזה לא מבין. אין לי מושג איך אני אמורה להשיג את זה. הייתי 4 שנים בארה"ב ולמדתי שם. התגייסתי לצבא מטעם פרויקט 'שווים במדים'. ועכשיו באים ומזלזלים בי".

     

    אביה משה גם מתקשה להבין מדוע זה לוקח כל כך הרבה זמן. "אני אסביר איך מתנהג משרד הרווחה כלפי אנשים עם פיגור קל. המשרד בא ואומר 'אנחנו מוכנים לתת לה חדר, אבל עם אדם נוסף בחדר. מה שקורה בדירות האלה הוא שיש מדריך כי לא משאירים את הדיירים לבד. אז יש מדריך ובחדר יש לה שותף ואז אין פרטיות. המקום היחיד שיש פרטיות זה תא השירותים", אמר אביה של רונית. "כבר 13 שנה שאנחנו בהליך הזה. אנחנו פוחדים שבתנו לא תהיה מסודרת בחיים ובשורה התחתונה אין מי שיטפל בה. אנחנו פוחדים וחסרי אונים מול משרד הרווחה".

     

    ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "כיום מציע המשרד יותר מ-800 דירות בקהילה לאנשים עם מוגבלויות שונות, בהן עשרות דירות יחיד ודירות זוגיות וכן דירות שותפים בהן גם חדרי שינה פרטיים ליחיד, בהשקעה כוללת של כ-300 מיליון שקלים. במחוז דרום מימן ומפקח המשרד על 32 יחידות דיור ייעודיות לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בהן 29 חדרים בהם חיים יחידים ו-11 חדרים בהם חיים זוגות. השנה פרסם המשרד מכרז לפתיחת מאות דירות חדשות לאנשים עם מוגבלויות בקהילות ייחודיות משלבות בכל רחבי הארץ. בנוגע למקרה הפרטני נציין כי בהתאם למלאי הקיים, הוצע לפונה חדר ליחיד במרכז הארץ וכעת עושה המשרד מאמץ למצוא עבורה חלופה דומה באזור הדרום".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים