שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "מצטערת, את לא הסקס הכי טוב שהיה לו"
    היא דוחה אותי בתור פרטנרית לוויכוח. עם דיווה לא מתווכחים. אבל היא יודעת. היא כבר הייתה איתנו במיטה. היא קבעה. כעסתי. איך את יכולה לומר שאני לא הסקס הכי טוב שלו? אנחנו משלימים אחד את השנייה כמו בפאזל. זה מדויק. שלוש שנים הוא שוכב רק איתי. את כל התירוצים אני אקבל, אבל זה בלתי מקובל

    "את רוצה שאגיד לך מה הבעיה?", היא עמדה שם מולי עם השיער האדמוני והמתולתל שלה. כמו דיווה היא עמדה שם. תמירה, זקופה ויציבה. עטופה באוברול שמחמיא לגזרה המושלמת שלה, ועם עקבים להשלמת ההופעה, אפילו שהיא מספיק גבוהה גם ככה. "הוא לא רוצה אותך", פסקה.

     

    ישבתי מול עשרה אולי שניים עשר אנשים שרק לפני כמה חודשים היו מאוד זרים לי, מקיאה מולם את כל הכאב שלי. באנו ללמוד כתיבה ועברנו טיפול פסיכולוגי מואץ. אני בזרקורים, וכל הפנים מופנות אליי. לא העזתי להסתכל עליהם בחזרה, אבל אני בטוחה שהם הביטו בי ברחמים או חמלה. "ואת יודעת למה הוא לא רוצה אותך?", הדיווה המשיכה לעקוץ. "הוא לא רוצה אותך כי את לא הסקס הכי טוב שהיה לו. זהו. הבנת?"

     

    אז זהו, שלא הבנתי. מה זאת אומרת לא הסקס הכי טוב?! אני פאקינג סקס מושלם וגברים נדבקים אליי כמו זבובים ביום קיץ חם! כמעט כל יום חמישי בערב אני משתיקה את הטלפון, שלא יעיר אותי איזה מזדמן אחרי חצות הלילה וישאל אם אני רוצה שהוא יקפוץ אליי. ואני לא רוצה להתלבט באמצע הלילה אם בא לי שהגבר הזה יגהר מעליי, וינשוף, וירכן וירצה שאמצוץ לו חזק, אז אני משתיקה את הטלפון. קצת כמו בחורה שלפני דייט ראשון לא מורידה שערות ברגליים כסוג של אמצעי מניעה. ואני, שכבר עשיתי לייזר בכל חלקה טובה בגוף, אין לי אמצעי הגנה, אז אני משתיקה.

    זוג במיטה אחרי סקס (צילום: Shutterstock)
    הוא לא רוצה אותי? (צילום: Shutterstock)
     

    "את לא הסקס הכי טוב שלו. נקודה". היא דוחה אותי בתור פרטנרית לוויכוח. עם דיווה לא מתווכחים. אבל היא יודעת. היא כבר הייתה איתנו במיטה. היא קבעה. כעסתי. איך את יכולה לומר שאני לא הסקס הכי טוב שלו? אנחנו משלימים אחד את השנייה כמו בפאזל. זה מדויק. שלוש שנים הוא שוכב רק איתי בלי להיות מחויב. את כל התירוצים אני אקבל, אבל זה בלתי מקובל.

     

    יותר הגיוני לי להאמין שהוא לא מתחייב אליי כיוון שאני גרושה עם ילדה וזאת עסקת חבילה, בזמן שהוא רווק שנושק לארבעים, נרעד מזוגיות, ובמיוחד איתי, כי איתי זה הסוף. אם הוא יגיד כן, הוא יצטרך לעצור והוא לא רוצה לעצור. הוא לא רוצה להתחייב. הוא לא רוצה לנוח על זרי הדפנה כי פרחים יש רק בקבר, ואז גם האהבה מתה. אני מנסחת את כתב ההגנה ופורצת בבכי.

     

    "את כמו פריכית אורז בשבילו", היא ממשיכה. "את רוצה להיות פריכית?". ואני, שחיה בדיאטה קיומית, מבחינתי פריכית היא מזון האלים. "את כמו אילנית לוי", היא ממשיכה בקו הטיעון שלה, "אבל הוא לא אלירז שלך. מבינה? הוא לא נופל ממך. אם הוא היה נופל ממך הוא היה לוקח אותך גם עם שני ילדים ולא רק עם ילדה אחת, אפילו אם הם מהזרע של אייל גולן". אני לא מוכנה להישאב לניתוח השטחי הזה. ארבע שנים של קשר מונחות על שולחן הניתוחים רק כדי שהדוקטור תגיד שהחולה מעולם לא היה בחיים. בשלב הזה אני מרימה עיניים לעיניים שננעצות בי, מחפשת אישונים, מייחלת לחיבוק. תתפסו אותי רגע. זה פשוט יותר מדי כואב כל הסיפור הזה.

    זוג במיטה אחרי סקס (צילום: Shutterstock)
    מתי כבר תבין שאני האחת שלך?(צילום: Shutterstock)
     

    רציתי להאמין שאני יודעת לזהות אהבה. רציתי להאמין שכבר למדתי מהפעם הראשונה שבה הייתי נשואה, ועכשיו אני מרגישה שזאת רק אני מול כל העולם שאומר "אמרנו לך. הוא לא אוהב אותך. טיפשה. הוא אומר לך רק את מה שהוא חושב שאת רוצה לשמוע", ואני תוהה בשביל מה? הרי הייתי שוכבת איתך גם אם לא היית יוצא בהצהרות אהבה. אני הרי מכורה.

     

    אין צליל שנוא מצלילים של אסימונים כשהם נופלים. הם מעירים אותי. "מה את אוהבת בו?", היא שאלה. הו, סוף-סוף שאלה שמעלה חיוך. לנאום הזה בדיוק חיכיתי. "אני חושבת שהוא הגבר הכי יפה בעולם", עניתי והעיניים הבוכיות שלי נצצו בבת אחת. "יש לו תווי פנים משורטטים, וכשהוא קופץ שפתיים אני יכולה לגמור. במקום. אני אוהבת את העיניים החומות שלו ואת הלב הטוב שלו. איך שפעם הוא נתן את כל קופסאות האוכל שגיסתו הכינה לו לחסר בית ברחוב. או הפעם ההיא שהוא טיפל בחתול חסר עין. הרבה אנשים היו נרתעים מחתול עם עין אחת, לא? ויש בו אדישות ורוגע כמו הים ביום טוב, ולשים את הראש בשקע הצוואר שלו זה כמו לשכב על החוף".

     

    "והוא גאון, הוא כל כך חכם!", המשכתי. "והוא הסקס הכי טוב שהיה לי בעולם. אף על פי שמתישהו הוא הפסיק להתאמץ שם למטה, וכבר לא דואג שאגמור בכל פעם, אבל הוא סקס עם רגש, ומה יכול לנצח סקס עם רגש, אה? ובעיקר, יש בינינו העברת אנרגיה. כשהוא גומר ומתרוקן אני נטענת. הוא המטען שלי. את מבינה?".

    זוג במיטה אחרי סקס (צילום: Shutterstock)
    הוא המטען שלי, את מבינה?(צילום: Shutterstock)
     

    יש גברים שחודרים אליך כדי להרשים בכלי שלהם. תראי איזה נשק חם, הם אומרים לך בלב, והם דוחפים, לוחצים, מתגברים כמו בתנועת בוכנה. "נכנס ויוצא זו לא גבריות, זו סתם גסות רוח", כבר אמר דודו טסה. יש גברים שמרוב רצון להשוויץ ולהרשים הם בעצם מכאיבים, ואפילו לא מחבקים אחר כך. ויש אותו. הוא לא צריך להרשים. הוא פשוט יודע את העבודה, הוא נכנס – ואני לא רוצה שייצא משם, לעולם. רגע היציאה שלו מתוכי כמו השנייה הזו שתינוק יוצא לעולם, זה הרגע הכואב מכולם. משהו בחיבור איתו יוצר לי הרגשה של בית, הוא חודר ולי חם, כמו להיות בבית בזמן סערה, במקום הבטוח והמוגן.

     

    אתה לא אלירז שלי

    "אם הוא היה אוהב אותך, נופל ממך, מאוהב בך, שום חבילה לא הייתה עומדת בדרך, גם אם היא בת חמש. גברים יעשו הכול בשביל בחורה שהם רוצים". אני תוהה מי אלה הגברים שהיא מכירה, ואיך המקסימום שאני קיבלתי מגבר זה חבילת שוקולד פרה. אף גבר לא הפך בשבילי עולמות. כלומר, היה אחד שהביא לי טבעת ואפילו הסכים לעבור ברבנות, אבל כעבור שנה של נישואים הפה שלחש מילות אהבה התחיל לצעוק קללות. אז את צודקת, דיווה יקרה, אני לא יודעת מה גברים יעשו בשביל אהבה.

     

    האם סטוצים מדכאים או מעצימים נשים?

    האם סטוצים מדכאים או מעצימים נשים?

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    גם הוא אומר לי שהוא אוהב אותי. את מבינה? הוא נכנס לכאן באותו יום והתרפק לי על החזה כמו תינוק שרוצה לינוק מאמו. ואז הוא נישק אותי, כמו שהוא אף פעם לא מנשק בשפתיים. ואז הוא אמר לי "אני אוהב אותך". ארבע או חמש פעמים הוא אמר. ספרתי לו – כל פעם ופעם. עליו את רוצה שאני אוותר? אני עדיין מחכה שיפלו גם לו כמה אסימונים, שהוא יבין שאני האחת והיחידה. אבל הוא לא מבין. וגם אני לא מבינה איך הוא לא מבין. כן, טיפשה אמיתית. "את כמו קארי ואני מיסטר ביג", הוא אבחן פעם את היחסים שלנו. הנה נופל לו עוד אסימון. בדיוק. אתה כמו מיסטר ביג, אתה לא אלירז שלי.

     

    לא עבר שבוע מאז המפגש עם הדיווה, והכותרות בעיתון רעשו, "אלירז ואילנית נפרדו". לא שאני חוגגת על מדרגות הרבנות, אבל הרגשתי שהפעם אלוהים מדבר אליי. משהו בתזמון של כל זה הרגיע אותי. הדוגמה של הדיווה קרסה, ולי הוקל. הבעיה היא שאני פשוט מאוד, מאוד מפחדת. אני מפחדת שיגיע מישהו אחר שיציע לי משפחה וילדים, ואני אצטרך להיפרד מהבית שלי ולא אוכל לשכב איתו יותר לעולם.

     

    אני מפחדת. אני מפחדת כמו קארי, שיום יבוא ואבגוד עם מיסטר ביג שלי. אני לא רוצה לבגוד באף אחד, אבל דורון מפיל אותי. דורון הוא כמו האיום האירני, מטיל טרור על כל מערכת יחסים שאי פעם הייתה או תהיה לי. הוא איום ממשי, הוא הנשק החם האמיתי. האמת היא שאני מפחדת מהאיום הזה, ולכן מעדיפה פשוט לחיות עם האויב. ואם אני והאויב אי פעם נלחם זו בזה, אני יודעת שנוכל לפתור את זה ברגע בין הסדינים, כי אני הסקס הכי טוב של דורון, בדיוק כמו שהוא הסקס הכי טוב שלי. 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים