שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרובוטים
    על המהפכה הטכנולוגית בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת חיפה, כבר שמעתם?

    אם אתם מתכוונים לעקוב בקפידה אחרי כל פיסת מידע בנוגע למונדיאל הקרוב ברוסיה - כדאי שתדעו, כי ייתכן שחלק ניכר מהכתבות שתקראו, ייכתבו על-ידי רובוטים. כן שמעתם נכון. מדובר במכונה בשם: Heliograf, שכבר עשתה את הופעת הבכורה שלה ככוח עזר לתקשורת בסיקור אולימפיאדת ריו. וכן, היא בדרך לעשות עלייה גם לישראל.

     

    מדובר בדוגמה אחת, אבל בהחלט מייצגת, לשינויים הטכנולוגיים שמזמן לנו העידן הדיגיטלי ואם תרצו, מעין נורית אזהרה מהבהבת, לפיה כל מי שלא יזרום עם העניין, פשוט יאבד את זה.

     

      (צילום: פאול אורלייב)
    רובוטים בפעולה(צילום: פאול אורלייב)

     

    באוניברסיטת חיפה השכילו להבין כי העתיד כבר כאן, וכי בצונאמי השינויים שהעידן הטכנולוגי מביא איתו, נראה כי מבין כל הפקולטות הקיימות במוסד, דווקא הפקולטה למדעי החברה - זאת שאמורה להיות המוקד הדינמי ביותר - קצת קפאה על שמריה.

     

    מה עושים? פרופסור גוסטבו מש, רקטור אוניברסיטת חיפה, החליט לא מכבר, כי הגיע הזמן לנער את האבק מעל תפיסת הלימודים המסורתית והמיושנת שהייתה נהוגה עד כה בפקולטה. לא חלילה להתעלם ממנה או למחוק אותה, אבל בהחלט לעשות לה שדרוג רציני. על-ידי הכנסת הטכנולוגיה הייחודית לכל תחום ותחום שהיא מכילה.

     

    מי יהיו הקליינטים הראשונים שיזדקקו לשירותיהם של בוגרי התוכנית? פרופסור מש מאמין, כי "בעידן הטכנולוגי והרשתות החברתיות שבו אנחנו נמצאים, אנשי המגזר הציבורי, הם יהיו אלה שבעיקר יזדקקו ליכולות ניווט ב-Big Data, כדי לעזור לציבור".

     

    במסגרת זאת, הפוליטיקאים ירצו לדעת, למשל, אלו חלקים באתר שלהם הם המשפיעים ביותר על הקוראים, ואילו הפסיכולוגים ירצו לדעת, כיצד אפשר לקשור בין התנהגויות של הלקוחות - לרשתות הממוחשבות.

     

    "המטרה היא, שהבוגרים שלנו יקבלו מצד אחד את ארגז הכלים המסורתי המעמיק והתיאורטי - שרק אוניברסיטת מחקר מסוגלת להעניק, אבל מצד שני, יקבלו גם את הייחודיות הטכנולוגית, שתתאים לכל תחום ותחום", מסביר פרופ' ערן ויגודה-גדות, דיקן הפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת חיפה, את הרציונל שעומד בבסיס המהפיכה שהוא מוביל.

     

    על מנת להבין את גודלו וחשיבותו של השינוי בתפיסת תוכנית הלימודים החדשה, ואיך כל זה אמור לעבוד ולהשפיע על תחומי הלימוד בפקולטה בכלל ועל הסטודנטים בפרט, ריכזנו לפניכם מספר דוגמאות.

     

    תחום התקשורת

    ובחזרה לרובוטים. כמו שזה נראה כרגע, ישנו סיכוי גדול שהם יחליפו במקרה הרע את משרותיהם של חלק מהעיתונאים ואנשי התקשורת, או ימלאו את מקומם, במקרה הפחות גרוע.

     

    לפני שזה יקרה, בחוג לתקשורת הוחלט כי במסגרת תוכנית הלימודים החדשה ישימו דגש על הניסיון המעשי, לצד הידע התיאורטי המסורתי שנלמד בשוטף. זאת תוך התמקדות בקורסים שקשורים להתפתחויות הטכנולוגיות של שוק התקשורת העכשווי.

     

    כך, למשל, יוקם מיזם שידור דיגיטלי, שבמסגרתו ילמדו הסטודנטים כיצד להפיק תוכן שיהיה ויראלי ברשתות החברתיות, איך לייצר פודקאסטים כלומר: תוכניות רדיו או טלוויזיה שיופצו באינטרנט, ובאלו דרכים ניתן יהיה לשווק את התוכן שייצרו - בעולם הדיגיטל.

     

    בתחום השיווק: לצד הסדנה המסורתית הקיימת בחוג ומלמדת את הסטודנטים איך לשווק בשוק המקומי, הסטודנטים יוכלו כעת לקחת גם סדנה בשיווק באינטרנט ושיווק ברשתות החברתיות. במהלך הסדנה, הם ילמדו חשיבה יצירתית וניהול תוכן, הופעה בטלוויזיה ועוד.

     

    במסגרת ההתנסות המעשית - הסטודנטים ישתפו פעולה עם תוכנית הדגל של האוניברסיטה ויעשו קמפיינים שונים בפייסבוק עבור עמותות וארגונים חברתיים בעיר חיפה.

     

    פרופ' יריב צפתי, ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, מדגיש כי "היתרון הגדול שמגיע עם השינויים האלה, הוא השילוב בין ארגז הכלים האקדמי עם הניסיון המעשי מוטה הטכנולוגיה, בתור מפתח לעולם התעסוקה של המאה ה-21".

     

    תסביר מדוע?

    "חשוב להבין, כי תואר אוניברסיטאי הוא לא 'סתם' תואר. לפני מספר שנים חתמו כ-400 המעסיקים הגדולים בישראל על 'אמנת המעסיקים'. הם הכריזו שם, שפחות חשוב להם מה הוא התחום הספציפי אותו למד המועמד לעבודה, אלא יותר מכך היכולות שאותם הוא מביא עימו, כמו: חשיבה ביקורתית, הבנה של תהליכי עומק, יכולת עיבוד נתונים מהירה ועוד.

     

    גם חברות הענק האמריקאיות: גוגל ופייסבוק, כמו חברות היי-טק רבות אחרות, הודיעו כבר מזמן, כי הם מחפשים קודם כל את המצטיינים – ואת ההכשרה המעשית הם יידעו להעניק כבר בעצמם".

     

    פרופסור יריב צפתי, כיצד אם בכלל, זה ישפיע על תוכן הלימודים?

    "אין ספק שאוניברסיטאות המחקר יודעות להעניק את ארגז הכלים הכי טוב להצטיינות, אולם היכולות הטכנולוגיות שנעניק לסטודנטים שלנו, ייהוו את הערך המוסף על פני התוכנות ממוחשבות".

     

    כמו מה, למשל?

    למשל, לימוד ההיסטוריה של אמצעי התקשורת - יעניק לסטודנטים לא רק ידע בהיסטוריה, אלא גם הבנה עמוקה של תהליכים שממשיכים להתרחש בתקשורת גם כיום במגבלות שלה, ובמאבקי הכוחות הקיימים בין עולם התקשורת לפוליטיקה ולחברה שבה התקשורת פועלת. ההבנה הזאת, היא שתהפוך את הבוגרים שלנו לאנשי מקצוע טובים ומעמיקים יותר".

     

    בית-הספר למדעי המדינה

    אנשי התקשורת הצעירים, שמלווים כיום את הפוליטיקאים הבכירים מי כעוזר פרלמנטרי, דובר או יחצ"ן, מעבירים אותנו לתחום נוסף בפקולטה שעבר מתיחת פנים מבחינה טכנולוגית, והוא: מדעי המדינה.

     

    פרופסור דפנה קנטי, ראש בית-הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, מדגישה כי "עוד לפני שמדברים על טכנולוגיה, חשוב לזכור שהמדינה לא "הלכה לשום מקום", והיא עדיין איתנו: מהרחם ועד הקבר".

     

    למה את מתכוונת?

    "המדינה משפיעה על העסקים הגדולים והקטנים כאחד, והיא משפיעה על העובדים השכירים וגם על העצמאיים, המדינה היא זאת שמסייעת לאזרח להקים את העסק שעליו חלם, אבל היא גם זו שתכניס את היד לכיס ותגבה ממנו מיסים".

     

    אז מהו היתרון היחסי שאת מציעה לסטודנטים שאת מלמדת?

    "אין לי ספק שמי שילמד מדעי המדינה, יהיה בעל יתרון עצום בהבנה של איך המדינה עובדת, והוא יוכל לנצל את הידע הזה במגוון רחב של תחומים בתור עצמאי או שכיר. היכולת לנצל את יתרונותיה של המדינה היא יכולת מבוקשת מאוד בכל תחומי התעסוקה האפשריים".

     

    כחלק מהשינוי הטכנולוגי שעובר על בית-הספר למדעי המדינה, היא מספרת כי עובדים שם על תוכנית חדשה לקראת הסמסטר הבא, שתשדרג יותר את התחום. על פי התוכנית המסתמנת, קורסי הבחירה של הסטודנטים יוגדלו במידה ניכרת והם יוכלו לבחור אותם מתוך חטיבה יישומית. במסגרת החטיבה זו יוצעו קורסים שמשלבים טכנולוגיה, כמו: ניתוח Big Data - כבסיס לפוליטיקה מודרנית, דיפלומטיה ומלחמות סייבר או עמידה מול קהל, ולצידם, יהיו קורסים יישומים נוספים, כמו: קורס בכתיבת ניירות עמדה ויישומם בשטח, טיפוח יזמות או ניתוח וייעוץ פוליטי. המרצים בקורסים אלה, מדגישים באוניברסיטת חיפה, יהיו אנשי מקצוע מצטיינים בתחומם.

     

    לדברי פרופסור קנטי, "השינויים האלו מגיעים מתוך ההבנה שאין כיום תחום בו המושג Big Data (המלווה אותנו באינסוף תחומים) מתאים לו יותר, מאשר הפוליטיקה.

     

    כלומר?

    "כל מי שידע כיצד ניתן להפיק מידע איכותי ויעיל מנתוני ה-Big Data של ההצבעות בבחירות, יזכה ביתרון עצום על מתחריו. למעשה, יש לנו כיום הררי מידע קיימים ופומביים שאינם פוגעים בפרטיות, אולם יכולת הניתוח שלהם חשובה מאין כמוה, עבור פוליטיקאי שנאבק יום-יום על אמון ואהדת הציבור".

     

    במחקר חדשני שהסתיים לאחרונה, השתמשו חוקרי בית הספר למדעי המדינה בתוכנה למעקב אחר תנועת עיניים, על מנת להבין אלו אזורים באמת קוראים אנשים שמבקרים באתרים של מפלגות פוליטיות וכך להבין, באיזה חלק כדאי לנבחרי הציבור למקם את התכנים החשובים שלהם.

     

    המוסיקה הישראלית, כמראה חברתית, נמצאת כבר מזמן בלב הדיון הציבורי. ולכן מחקר שיעניק למקבלי ההחלטות תמונת מצב אמינה ואובייקטיבית – הוא רק עניין של זמן.

     

    מדעי הנתונים

    במסגרת הלימודים לתואר ראשון במדעי הנתונים - התוכנית החדשה כבר משלבת בין הידע הטכנולוגי והתכנותי של עולמות מדעי המחשב ומערכות המידע, להבנה עמוקה בכלים סטטיסטיים מתקדמים.

     

    הפעם ה- Big Data הוא "השליט" והיעד: לא רק לדעת איך לעשות סדר בהררי המידע שקיימים בעולם הדיגיטלי, אלא גם איך לשאול את השאלות הנכונות ולהסיק את המסקנות המעניינות, שיעניקו לסטודנטים את היתרון היחסי על פני המתחרים.

     

    על-פי אחת הסטטיסטיקות הפופולריות: בכל יום, אוכלוסיית העולם מייצרת 2 אקסה-בייטים (EB) של מידע ביום. כמה זה? עניין פשוט. בערך 1 עם 18 אפסים אחריו (זה המספר המדויק למי שמתעקש 1,152,921,504,606,846,976).

     

    מדעי הנתונים וה-Big Data שמתפתחים בכל האוניברסיטאות המובילות בעולם, מנסים לפתח כלים טכנולוגיים ותפיסתיים – כדי להתמודד עם המידע העצום הזה, וגם לרתום אותו לטובתנו.

     

    כיום מדברים על –Big Data בעולמות הדיגיטל, אבל גם יש Big Data בשיווק, ויש Big Data בנדל"ן, והטרנד החדש: Big Data בניהול משאבי אנוש - שם הכוונה שכל חברה תוכל לעשות שימוש בנתונים שהיא מחזיקה על העובדים שלה - כדי להגדיל את התפוקה.

     

    בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת חיפה מאמינים כי בשורה התחתונה, מי שישלטו היטב בתחום של מדעי הנתונים, יוכלו למצוא עבודה בכל תחום שיחפצו.

     

    עולם התעסוקה

    אחד היתרונות הגדולים שקיימים בתוכנית המהפכנית שמנהיגה אוניברסיטת חיפה בפקולטה למדעי החברה, היא השילוב בין שלושה חוגים שיעניקו לסטודנטים את הידע המלא כדי להתמודד עם עולם ה-Big Data, ובהם: מדעי המחשב, מערכות מידע וסטטיסטיקה – כשהתוכנית עצמה, מכוונת אותם לעולם התעסוקה.

     

    מטרת התוכנית על-ידי השילוב הזה, היא לאפשר לבוגרי החוג לקבל מצד אחד את הידע התיאורטי על הדרך שבה אפשר לרתום מידע כללי -כדי לקבל תובנות ספציפיות, ומצד שני, לקבל גם את הכלים הטכנולוגיים - כדי לדעת לעשות את זה ברחבי הרשת. במסגרת שלושת החוגים, הסטודנטים ילמדו על עיבוד נתונים, למידת מכונה, כריית טקסט, ויזואליזציה של נתונים, כריית תהליכים עסקיים ועוד - וכל אלה תוך שימוש בכלים שבהם עוסקים בתעשייה.

     

    כחלק מהמכוונות לעולם התעסוקה, הסטודנטים גם יתנסו בחלק מהקורסים מול לקוחות אמיתיים ויחד איתם, הם יגדירו את הדרישות עבור האפליקציות והתוכנות שהם יפתחו. חלק מרכזי בתוכנית מהווה פרויקט יישומי, שבמסגרתו הסטודנטים יפתחו בעצמם מערכת לעיבוד נתונים, על- פי הזמנות וצרכים של חברות אמיתיות מתעשיית ההיי-טק, מהמגזר העסקי או מהמגזר השלישי. זה ייעשה על-ידי ליווי הלקוח ובליווי של איש סגל בכיר מטעם התוכנית. את התוצר הסופי שיהיה תוצר פעיל ומתפקד, יוכלו הבוגרים להציג בתיק הפרטי שלהם, בבואם להתקבל אחר-כך למקומות עבודה.

     

    בוגרי התוכנית יוכלו להשתלב בתפקידי מפתח ב"תעשיית המידע": הן כמפתחי תוכנה בתעשיית ההייטק והן כאנליסטים במגוון רחב של חברות וגופי ממשל.

     

    ארגז כלים איכותי

    כיאה לתוכנית המעוגנת בפקולטה למדעי החברה, היא מדגישה היבטים בינ-תחומיים, כולל היבטים אתיים, בניתוח נתונים ותכנים כלליים במדעי החברה, שיעניקו לבוגריה ארסנל כלים איכותי ויתרון יחסי על פני בוגרי תוכניות אחרות."העולם משתנה ואנחנו איתו", מסכם פרופ' ערן ויגודה-גדות, דיקן הפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת חיפה.

     

    לדבריו, "הטכנולוגיה כבר קיימת ברוב רובם של התחומים שאנחנו עוסקים בהם בפקולטה והצעד המתבקש ביותר, הוא לשלב אותם בתוכניות הלימודים".

     

    אתה יכול לתת דוגמאות?

    "בתחום הגיאוגרפיה - כבר מזמן משתמשים בטכנולוגיית "חישה מרחוק" (צילומי אוויר) בעזרת לוויינים ורחפנים.

     

    הרחפנים הפכו להיות כלי שגור בחפירות ארכיאולוגיות, כמו גם תוכנות מתקדמות לניתוח הקרקע.

     

    בפסיכולוגיה וקוגניציה - לומדים רשתות תקשורת ממוחשבות, שפועלות בדומה לרשת ניורונים במוח וכך הלאה.

     

    אנחנו מאמינים שבמסגרת תוכנית הלימודים החדשה, אנחנו נספק לסטודנטים חוויית לימודים מעניינת יותר, מאתגרת יותר וכזו שתעניק להם את היתרון היחסי בשוק התעסוקה".

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים