עמוד הבית

התקשרו אליי מחברת הסלולר. זה לא משנה אם הם מתקשרים אליי או אני אליהם, אני תמיד חווה מצוקה קלה. הפעם, הם התקשרו עאלק בטוב. הם מדדו, בדקו, השוו אלגוריתמים ומצאו שכדאי לי לעבור לחבילת גלישה משתלמת יותר.

ברגע שהבנתי שההצעה לטובתי, ניסיתי לאשרר אותה במהירות לפני שאיאלץ לשמוע את כל היסטוריית הגלישה שלי וכל מה שצפוי לי בעתיד. החל ממחלף ההלכה ועד מחלף קיבוץ גלויות – חצי שעה בפקקים – ניסיתי לסיים את השיחה בעזרת מילים כמו: ״נהדר, אז... תודה רבה, אז... יופי, אז...״ אבל זה לא עזר, כי בקורס הטרחנות מלמדים את אנשי המכירות שהם חייבים לחזור על הפרטים הקטנים והג׳יגה-בייטים הגדולים שוב ושוב על מנת למנוע תביעות מסוג "לא ידעתי".

זה כל כך משעמם.

בייט כידוע, זו יחידת המדידה שסביבה מתנהלת השיחה הלא נגמרת על החבילה שהייתה וזו שתהיה לי תכף. כמו שס״מ נניח מפרנסים שיחות על גובה או ששניות מפרנסות שיחות על זמן? אז בייט.

אבל בייט לא אומר לי כלום. גובה כן. זמן כן. כי גם גובה וגם זמן הם יחידות מדידה עם משמעות עמוקה. אי-אפשר להישאר אדישים לגובה או לזמן. זמן זה דבר שאוזל, שניגר, שנותן בנו את אותותיו, שמתקתק בתוכנו. וגובה, הו גובה. גובה זו היכולת לצמוח, להתפתח, להסתכל מנקודת מבט אחרת על הדברים.

ובייט? למי אכפת?

איך אני יכולה לזכור כמה בייטים יש לי ומה מצמידים לאן - את הג׳יגה-בייט למהירות הגלישה ואת המגה-בייט לנפח חבילה או ההפך? אני אפילו לא זוכרת מה גדול ממה.

- שלום, מדברים מחברת הסלולר שלך.

- כן?

- רצינו להציע לך לעבור למסלול הרבה

יותר משתלם.

- אוקיי, מקשיבה.

- מצבך היום הוא שאת אוכלת בממוצע

1,600 קלוריות ליום ואת לא מרזה גרם.

- נכון מאוד, נו?

- אנחנו רוצים להציע לך לעבור למסלול של

2,400 קלוריות ליום, בלי לעשות ספורט ובלי

להשמין, את מעוניינת?

זהו. שאם אפשר היה לדבר איתי בקלוריות במקום בבייטים, אני בטוחה שהייתי מקשיבה בשמחה ובמלוא תשומת הלב. כי גם קלוריות - סליחה, לא גם, הכי. הן שמות בכיס הקטן זמן וגובה - מפעילות אותי מבחינה רגשית ומעניינות אותי מבחינה אינטלקטואלית.קלוריות זה החיים - החיים הרזים אני מתכוונת.

אם היה מחשבון המרה כזה, לא רק שלא הייתי מתבלבלת בין גרם לקילו ויודעת טוב מאוד מה יותר גדול ממה וכמה נפח אחסון יש עליי, לא רק שהייתי מבינה לפתע מונחים כמו מהירות הורדה, מהירות העלאה, איטיות בביצועים וכו׳, אלא שהייתי הופכת גם לצרכנית נבונה. הייתי שואלת שאלות טובות, מתמקחת, מאיימת לעזוב לחברת סלולר אחרת שנותנת, למשל, לאכול כפי יכולתי בסופ״ש...

תכלס, אם את כל יחידות המדידה שבעולם אפשר היה להמיר לשפה של קלוריות, מזון ודיאטות זה היה מצוין. הכל: זמן, גובה, רוחב, נפח, תוצאות של בדיקת דם, אם-אר-איי, ביטוחים, כסף, אחוזי נכות, תיקי השקעות, ציונים. לדוגמה:

פתאום הוטרדתי מכך שאני מורישה למשפחתי ענן שהם אפילו לא יודעים עליו. אם אני אמות בלי הכנה מוקדמת ומשפחתי תפשפש במסמכיי או במגירותיי, הם ימצאו דברים אחרים שהחבאתי בתוך נרתיק משקפי השמש הישנים שלי, אבל לא את הענן.

את הענן שכרתי מגוגל בהוראת קבע לפני כמה שנים. אני מאפסנת שם עבודות, סקיצות, סרטונים, תמונות מטיולים, מסמכי זבל מבית הספר של מי מביא מה למדורה ומקבלת את החשבונית – לא מבינה מילה - היישר לג׳ימייל הפרטי שלי. בעולם הגשמי אין לענן שלי זכר.

מילא שכל מה שכתבתי או איירתי במשך השנים ייעלם לעד במרחבי הסייבר, אבל איך משפחתי תדע לבטל את הוראת הקבע עליו? יש קשר בין חברה קדישא לגוגל? אז צריך שיהיה.

אמנם זה רק סכום קטן – אין לי מושג מהו – אבל זה מצטבר – אין לי מושג לכמה. לא חבל שייזרק הכסף? ועוד משפחה באבל?

״בואי רגע חמודה״, קראתי לבתי הקטנה, היחידה שעוד גרה בבית. היא באה. ״מה?״ "אני רוצה שתדעי", אמרתי לה, "שיש לי ענן. נכנסים אליו דרך תיבת הדואר שלי. לא צריך סיסמה כי הג'ימייל יהיה פתוח כשזה יקרה פתאום, בסדר?״

"מה יקרה פתאום?"

התלבטתי איך אני ממשיכה מפה.

"אם אני אתפגר", אמרתי בענייניות, "אם אני אתפגר, אני רוצה שתדעי שצריך להעביר את החומר שיש לי על הענן לדיסק קשיח ולבטל את התשלום עליו. אני אומרת לך את זה, כי אחרת התשלומים ימשיכו לרדת מהוויזה, את מבינה?"

היא שתקה רגע. חשבתי שהיא עומדת לפרוץ בבכי. "אל תדאגי", מיהרתי להרגיע אותה, "אני סתם..."

"בכל מקרה היינו מבטלים את הוויזה שלך. מה נראה לך - שנעבור סעיף סעיף?!" אמרה ויצאה מהחדר.