שתף קטע נבחר

יום "אל קודס" באיראן: הפגנות דלילות, מחאה וקטיעת שידור מסתורית

ביום שאמור היה להוציא מאות אלפים לרחובות כדי לבטא כמיהה ל"שחרור ירושלים", נצפו הפעם הפגנות דלילות שבהן ביטויי התנגדות למשטר. ברשתות החברתיות לא חששו האיראנים לכתוב מה דעתם

 

 

כבכל ימי השישי האחרונים של חודש הרמדאן, ציינו באיראן ומחוצה לה את "יום ירושלים העולמי", או בשמו הערבי - יום אל-קודס. זאת בעיקר בריכוזים השיעים, אך גם בכמה מבירות אירופה.

 

יום זה נחגג כל שנה מאז שנת 1979 על פי החלטה של מחולל המהפכה חומייני וממשלת איראן במטרה לבטא את כמיהתם של כל המוסלמים ל"שחרור ירושלים". משנתו של חומייני ממשיכה להוות עוגן המכתיב גם בהווה את יעדי המהפכה והחתירה למימושם הלכה למעשה - ובמסגרתם גם את הנצחת העוינות והשנאה הבסיסית לישראל והקריאות להשמדתה.

מפגינים באיראן  ()
מפגינים באיראן: "מוות לסעודיה, מוות לארצות הברית, מוות לישראל"

אולם השנה, ולמרות ניסיונות גיוס של המשטר, היו ההפגנות דלילות באופן חסר תקדים, אולי הדלילות ביותר ב-40 השנים האחרונות. הארגון בניגוד לעבר נראה חובבני למדי. במהלך יום ירושלים הנוכחי נשמעו סיסמאות שכבר הדהדו ברחובות טהרן עוד במהלך "המהפכה הירוקה" ביוני 2009: "לא עזה, לא לבנון, חיי למען איראן". המנהיג חמינאי התייחס בנאומו לתופעה ואמר כי "אלה שממשיכים להשמיע סיסמה - לא עזה, לא לבנון - הם עלובים שמשרתים את אינטרס האויבים", וכי איראן תמשיך לתמוך בתנועות התנגדות באזור ובהן חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי. ברשתות החברתיות ניתן היה למצוא כמה קריאות "מוות למנהיג" על רקע קטעים מהתהלוכות.

 

באחד הקליפים שהפך ויראלי נראה איש דת צעיר מחזיק שלט שעליו כתוב "האם יבוא יום שבו נפגין למען המולדת שלנו, איראן, והעם שלנו שסובל, ולא למען אחרים?" הוא הציג את השלט בפני עוברים ושבים (אלה שהובאו בכוח להפגנה נגד ישראל) ואלה מברכים, משבחים ומצדיקים אותו. מתנגדי המשטר העלו האשטאגים ברוח זו, "לא לרפובליקה האיסלאמית", "לא ליום אל-קודס", בצירוף סרטון של איש הדת המפגין. בנוסף הועלו גם האשטאגים "לא עזה, לא לבנון, חיי למען איראן".

 

אירוע נוסף תועד כשכתבת טלוויזיה איראנית עודדה בשידור חי ילד איראני, מאלה שהובאו עם הוריהם להפגנה נגד ישראל, להגיד שהוא אוהב את הילדים הפלסטינים. "תגיד שאתה אוהב אותם ותומך בהם". הילד עונה: "לא, לא, אני לא אוהב אותם". הכתבת שואלת ילד נוסף: "מה המסר שלך לילדים פלסטינים?" והילד ענה בערנות רבה ובהחלטיות: "אני רוצה להכות את הפלסטינים בפה".

איש דת צעיר אוחז בשלט
איש דת צעיר אוחז בשלט "לא עזה, לא לבנון, חיי למען איראן"
תקרית מביכה נרשמה גם במהלך דבריו של יו"ר הפרלמנט האיראני, עלי לריג'אני. דבריו ששודרו ברדיו טהרן נקטעו להרף עין בשיר מפורסם של הזמרת הנערצת גוגוש. השידור נקטע וחודש לאחר מכן בנאומו של לריג'אני. הזמרת עזבה את איראן בשנת 2000 נוכח ההגבלות הקשות על שירת נשים לאחר המהפכה. לא ברור מי עומד מאחורי הפריצה לשידור והאם מדובר במתקפת האקרים.

 

בשבועות האחרונים הופתעו נוסעים בנמלי התעופה במשהד ובטבריז בביטויי מחאה נגד המשטר על לוח הטיסות שכתבו האקרים. הסיסמאות הביעו תמיכה בנהגי המשאיות ובמחאה נגד המשטר וכתבו "כמה זמן עוד יוכל המשטר להתעלם מדרישות האנשים לתנאי מחייה טובים יותר, כמה זמן".

 

 

 

 

מפגינים תוקפים את עלי אכבר סאלחי ()
מפגינים תוקפים את עלי אכבר סאלחי
 

יו"ר הארגון האיראני לאנרגיה אטומית, עלי אכבר סאלחי, הובך במהלך תהלוכת יום אל-קודס. קבוצת מפגינים שמרנית תקפה אותו והטיחה בו קללות ונאצות, "מוות לבוגד במולדת, מוות לצבוע". סאלחי איבד את שלוותו, פנה לאחור והטיח במעליבים "שקרנים גמורים".

 

בסיכומו של דבר איראן ציינה את יום ירושלים בצל המשבר הפנימי הפוקד אותה והתגברות המחאה מבית על רקע הסנקציות האמריקניות המתחדשות. ההמונים

לא שטפו את רחובות הערים, והיום למעשה חידד את המחלוקות בתוך איראן והעלה אל פני השטח את המחלוקות סביב סדרי העדיפויות הבעייתיים של המשטר – העדפותיו טפל במשברים רחוקים על חשבון העם האיראני.  

 

סא"ל מיקי סגל הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ולשעבר ראש ענף איראן באמ"ן

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים