הצצה נדירה למערה שבה נמצא מטמון זהב קדום

בחלקו המערבי של נחל קנה שבשומרון נמצאת שמורת טבע סגורה - שאסור לטייל בה מסיבות אקולוגיות וביטחוניות. בתוך השמורה מסתתרת מערת נטיפים מרשימה, שבה התגלה בעבר מטמון זהב יוצא דופן מלפני כ-6,000 שנה.

הסיור המיוחד במערת נחל קנה נערך במסגרת "כנס שומרון" השמיני, שהתקיים בשותפות קמ"ט שמורות טבע במינהל האזרחי ורשות הטבע והגנים יחד עם המועצה האזורית שומרון, מדרשת שומרון ועמיתים לטיולים. הצטרפנו לסיור הנדיר במערה המסתורית עם ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים, שגילה את אוצר הזהב לפני 30 שנה בדיוק.

שמורת נחל קנה בשומרון(צילום: אסף קמר)

שמורת הטבע הסגורה נחל קנה נחשבת לאחת השמורות היפות בישראל - ובצדק. נסענו ברכב השטח של רשות הטבע והגנים בדרך הקופצנית לאורך הנחל. מסביב הנוף נראה כאילו הזמן עצר מלכת: מטעי זיתים עתיקים, טרסות מטופחות ועקבות רבים של בעלי חיים.

ד"ר צוק שביקר במערת המטמון המפורסמת בפעם האחרונה לפני שנים רבות, התרגש מאוד וניסה לאתר את הפתח הנסתר של המערה, שמתחבא בצלע ההר מתחת לאחת הטרסות המרוחקות. המזבלה המאולתרת של אחד הכפרים הפלסטיניים הסמוכים, ששוכנת באזור המערה וריח הפלסטיק השרוף והעשן השחור, הם הסימן הבדוק שצריך לרדת מהרכב - ולהתחיל לחפש את הפתח הנסתר.

הפתח של המערה(צילום: אסף קמר)

הכניסה למערה רק בזחילה(צילום: אסף קמר)

ד"ר צוק מוביל אותנו במהירות ובדילוגים דרך השטח הסלעי, שבו אין שביל מסודר לעץ תאנה. משם הדרך למערה מאוד קרובה. כיוון שמדובר במערת נטיפים מרשימה, שהכניסה אליה היא באמצעות זחילה באווירה קלאוסטרופובית כבדה, גילוי הפתח הקטנטן של המערה הלחיץ אותנו במיוחד.

מאבטח עם אקדח שלוף

בהתאם לתרגולת הקבועה של כניסה למערות בשטחים עוינים, הראשון שנכנס למערה היה מאבטח עם אקדח שלוף. מפני שלא נשמעה אף ירייה - התחיל הלחץ בעמוד השדרה והגיע התור שלנו להיכנס בזחילת גחון אל מערת הנטיפים המרשימה, שהייתה חתומה וללא מגע עם בני אדם מאז התקופה הכנענית הקדומה - באלף השלישי לפני הספירה.

הזחילה במערה הצרה לא פשוטה בכלל, למרות הלחות והבוץ הקריר שמכסה את הבגדים ואת הידיים, הגוף מזיע בטירוף ואפשר לשמוע בקלות ובאופן מטריד את הנשימות הכבדות של כל מי שזוחל לפניך.

ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים(צילום: אסף קמר)

האור הקלוש בקצה המנהרה והמבט הראשוני בעזרת הפנס אל אולם הנטיפים הענקי, שאליו נכנסנו בזחילה, היה רגע מדהים ופיוטי שכמעט והשכיח את הצורך - לזחול חזרה החוצה באותה הדרך. מדובר באולם אבן ענק ומרשים, באורך של 30 מטרים ובגובה מרבי של 8 מטרים, המלא בעמודי נטיפים וזקיפים חיים בגדלים ובסוגים שונים.

ד"ר צוק, שצועד ומטפס במהירות מסחררת בתוך החלל החשוך, העצום והמסתורי, מוביל אותנו בדילוגים לפיר חשוך נוסף, שממנו יש לזחול במנהרת עינויים נוספת לאולם נטיפים מרשים וגדול אחר, שם הוא מצא את התגלית המרעישה ששנתה את חייו - מטמון הזהב. בעקבות אחת מרעידות האדמה האחרונות - פתח הזחילה לאולם הנטיפים הנוסף נסגר וד"ר צוק נעצר כדי לספר לנו על התחושות שהציפו אותו לאחר שגילה את האוצר.

מפת אזור שמורת נחל קנה

"כשארכיאולוג מגלה משהו, אז הוא קודם כל משתדל להיות מאופק, אבל אחרי שבערב הוכח שזה זהב - הייתה התרגשות מאד גדולה", הוא אומר. לטענת ד"ר צור, מדובר בגילוי בקנה מידה עולמי.

במחקר הארכיאולוגי העולמי כמעט שאין דוגמאות למטילי זהב מהתקופה הכלקוליתית (3,800-4,500 לפני הספירה) בייחוד לא בארץ ישראל. הזהב הקדום, שמקורו במצרים העתיקה, הוא דוגמה מופלאה ויוצאת דופן לראשית דרכו של המין האנושי בכרייה ועיבוד המתכת היקרה.

העתק של מטמון הזהב(צילום: אסף קמר)

ד"ר צוק מחזיק בידו שני העתקים של מטילי הזהב הקדומים שנמצאו במערה - שהיום הם שמורים במוזיאון ישראל בירושלים. באור הפנס הקלוש ועל רקע הנטיפים המרהיבים שתוחמים את אולם האבן, טבעות המתכת מנצנצות ממש כמו "אוצר הגמדים" מהספר "שר הטבעות" של טולקין. כמה מהחברים הטובים של ד"ר צוק, מימיו הרחוקים בסיירת שקד, שהצטרפו לסיור המיוחד, מתווכחים על ערכם הכספי של מטילי הזהב הזהובים, בעולם הפרהיסטורי הקדום שאליו היו שייכים. ד"ר צוק סוגר את הוויכוח ומסביר כי "אז לא היה כסף ולא היו מטבעות. אולם מדובר באוצר בעל ערך גבוה מאוד לבעליו. קשה לדמיין את הדרך הארוכה שבה הגיעו מטילי הזהב האלה ממצרים לפה. התמזל מזלו של הזהב הזה שלא מצאו אותו קודם ולא התיכו אותו".

החפירות ארכיאולוגיות שנערכו במערה, בניהולם של ד"ר צביקה צוק ופרופסור אבי גופר, הניבו שפע של ממצאים מתקופות ארכיאולוגיות שונות ובהם גלוסקמאות עם עצמות בני אדם, כלי צור, חרוזים ושברי כלי חרס מהתקופה הנאוליתית הקרמית (התרבות הירמוכית, 5,800-6,400 לפנה"ס) ומתקופת הברונזה הקדומה (2,200-3,300 לפנה"ס). שמונה הטבעות של מטילי הזהב ומתכת אלקטרום הנדירה (סגסוגת של כסף וזהב שכונתה בעבר הרחוק מאוד – "זהב לבן") הן במשקל כולל של כקילוגרם אחד, מהתקופה הכלקוליתית והם מוצגים תחת אבטחה במוזיאון ישראל בירושלים.

כדי לגלות מטמון זהב קדום במערת נטיפים נידחת, שנחתמה ונשכחה לפני 3,000 שנה, צריך הרבה כוח רצון, כושר התמדה, עקשנות והרבה מזל. ד"ר צוק טוען שכדי להצליח במקצוע הייחודי שלו, צריך אופי מיוחד. "ארכיאולוג זה הרפתקן, הוא חופר עם רישיון - מעלה חרס בידו וגם לפעמים זהב!", הוא מסכם.