שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "הצרכים המיוחדים של בני לא יעלמו"
    כשאנשים שומעים מחן קרופניק על הצרכים המיוחדים של בנה, הם אומרים שלא מדובר בנכות ושזה יעבור לו. בטור אישי היא מסבירה למה גם ילדים שנראים "רגילים" לפעמים צריכים עזרה, ומבקשת שתפקחו את העיניים ותסתכלו סביב

    כשאני אומרת שיש לי ילד מיוחד, עוד לפני שבכלל שיתפתי במה אובחן, תמיד קופצים למסקנה שהוא על הרצף או עם פיגור או עם נכות פיזית. אלו, כביכול, הצרכים המיוחדים היחידים שאנשים מכירים ומגדירים כ"מיוחדים". אבל האמת היא שעולם ה"צרכים מיוחדים" הוא כל כך רחב ואפילו מעט מסובך, שחלק מההורים בעצמם לא יודעים שהילד שלהם הוא כזה, ואם ואיך צריך לאבחן אותו.

     

    כשאני מספרת במה הבן שלי אובחן הם לרוב פוטרים אותי בהינף יד שלא מדובר בלקות או נכות ושזה יעבור לו. כן, זו התגובה שאני שומעת הכי הרבה, מיד אחרי התגובות "מסכן" ו"שיהיה בריא". אז לא, הוא לא מסכן, וגם אני לא. הוא ילד שמח, בריא ומאושר, ו"זה" לא יעבור לו, זה חלק ממנו. זה הוא. הוא ילמד להתמודד, הוא ילמד להכיל, הוא יבין יותר טוב אבל זה לא יעבור לו. ואין לו לקות ואין לו נכות ואין לו מגבלה - בדיוק כמו שלשאר הילדים המיוחדים אין. יש להם שוני, קושי, התמודדות אחרת. אבל כן, הוא נחשב לילד עם צרכים מיוחדים.

     

    בעבר, לפני שהבן שלי אובחן, גם אני חשבתי שכשמדברים על צרכים מיוחדים מדובר במעט מאוד צרכים ואז נפקחו לי העיניים. התחלתי לחקור ולשאול וללמוד והופתעתי. הופתעתי בגדול. קודם כל כי יש כל כך הרבה הגדרות לצרכים מיוחדים, ושנית, בגלל חוסר הידע שלנו ההורים בתחום.

     

    חן קרופניק (צילום: אלבום פרטי)
    "הופתעתי מחוסר הידע של ההורים"(צילום: אלבום פרטי)

    אז לא. הבן שלי לא על הרצף. הוא גם לא עם פיגור התפתחותי כלשהו. להיפך, הוא מחונן ותלמיד מצטיין. אבל יש לו את הקשיים שלו - קשיי ויסות, היפראקטיביות וקשב וריכוז, אבל לא כמו שאתם מכירים אצל רוב הילדים, וזה לא ממש משנה מה יש לו. זה לא מחלה וזה לא מדבק, אבל אלו צרכים אחרים מרוב הילדים, וצרכים שדורשים הסתכלות אחרת, התנהלות אחרת, הכלה, קבלה וגם טיפול.

     

    קראו עוד בערוץ הורים:

    האם מותר לשים מצלמה נסתרת על הילד?

    מתנה למחנכת אומרת עליכם הרבה

    שילוב מנצח - צילומי ילדים וסוסים מהאגדות

     

    ההגדרה של "ילד עם צרכים מיוחדים" היא כל ילד שהצרכים שלו שונים, או שהוא זקוק ליותר ממה שילד נורמטיבי זקוק לו. בדרך כלל מדובר בילדים עם נכות פיזית או ילדים שסובלים מבעיות בריאות כאלו ואחרות, המקשות עליהם להשתלב בחברה. אז נכון, באוטומט שלנו עולה עיוור, חירש, על כיסא גלגלים, עם פיגור שכלי, תסמונת דאון או אוטיזם. אבל יש עוד מצבים. עוד הרבה מצבים.

     

    הידעתם למשל שהפרעת קשב וריכוז חמורה נכנסת תחת הקטגוריה? וגם היפראקטיביות שמקשה על הילד לתפקד באופן רגיל? גם ויסות רגשי וחושי נכנסים תחת "צרכים מיוחדים", ואיתם חוסר התאמה לגיל, אלרגיה למזון וטראומת ילדות שמשפיעה על המצב הנפשי של הילד, גם אם מדובר במצב רגעי.

     

    הילד נראה רגיל

    הטענה הרווחת היום היא שכמעט כל ילד מוגדר עם בעיה של קשב וריכוז, לכל ילד שני מספקים ריטלין ושרוב האשמה היא על המסכים וחוסר הנוכחות של ההורים. הטענה ממשיכה בכך שאם כל ילד שיש לו קצת קושי לשבת או להקשיב או אלרגיה קלה למזון כלשהו נחשב לילד מיוחד, הרי שכל הילדים יהיו מוגדרים כאלה.

     

    קודם כל אני אישית חושבת שאין באמת ילד "נורמטיבי" ושכל ילד הוא באמת שונה, יחיד ומיוחד עם צרכים שונים ואחרים. עם זאת, לפי ההגדרה לצרכים מיוחדים, לפי האבחון של הבן שלי ולפי מה שאני חווה ביום יום כאימא - ההבדל הוא ביכולת להתמודד ולהשתלב בחברה.

     

    ילד שיש לו צרכים מיוחדים לא יצליח להתמודד עם ההיפראקטיביות שלו רק בעזרת טיפול באמנות, בחיות או במוסיקה. ילד שסובל מקושי בוויסות חושי באמת לא עושה הצגה או ממציא כשהוא לא מסוגל לגעת במשהו או שמשהו מרגיש לא לא נוח, ורק ריפוי בעיסוק לא יכול לעזור לו. ילדים עם צרכים מיוחדים צריכים הדרכה, הנחייה, לעיתים תרופות וברוב המקרים סייעת צמודה.

     

    ילד שיש לו צרכים מיוחדים יכול להיראות בדיוק כמו הילדים ה"רגילים" בכיתה שלו אבל להיות שונה. הוא יכול להקשיב כמוהם אבל לשמוע אחרת. הוא יכול להביט כמוהם אבל לראות אחרת. והוא ילד, כך שלהסביר הוא מצליח חלקית ביותר, אם בכלל.

     

    המילים של השיר "תפקחו את העיניים תסתכלו סביב" הכי מתאימות לי פה. תסתכלו מסביב - יש לא מעט ילדים מיוחדים שצריכים סיוע אבל לא מקבלים כי לא אובחנו והוגדרו בהתאם. יש גם לא מעט ילדים שכן אובחנו והוגדרו אבל ה"נכות" שלהם אינה נראת לעין ולכן נוטים לזלזל בייחודיות שלהם. ויש כמובן, ילדים עם צרכים מיוחדים שרואים עליהם ויודעים - והם עדיין ילדים רגילים. להגדרה, כפי שאני רואה אותה, צריך להוסיף מילה - "ילדים רגילים עם צרכים מיוחדים".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלבום פרטי
    "ההבדל הוא ביכולת להתמודד ולהשתלב בחברה"
    צילום: אלבום פרטי
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים