שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "לא צריך תואר במדעי המחשב או שירות ב-8200 כדי להיות האקרית"
    קרן אלעזרי, חוקרת ומרצה בתחום הסייבר, מספרת על הדרך שעברה מאז הייתה ילדה סקרנית בת 13 מול מחשב עם חיבור לאינטרנט, על האתגרים שניצבים גם היום בפני נשים בתעשייה, ועל המקום המיוחד של ישראל בעולם אבטחת המידע

    בדומה לסוכני מוסד, על ההצלחות של "האקרים ידידותיים" (שנקראים גם חוקרי סייבר או "כובעים לבנים") אנחנו כמעט ולא שומעים. כשהעבודה שלהם כבר מצליחה להגיע לכותרות ולתודעה הציבורית - זה תמיד מלווה בחרדה קיומית: מאחורי כל כותרת על מידע שדלף לרשת או נוזקה חדשה שמאיימת על הנתב הביתי - עומד חוקר אבטחת סייבר עם מקלדת זרחנית. במקרים פחות נפוצים - זו דווקא חוקרת.

     

    כבר לא אנקדוטה? צפו בריאיון עם קרן אלעזרי    (צילום: ניצן דרור, עריכה: דפנה פלד)

    כבר לא אנקדוטה? צפו בריאיון עם קרן אלעזרי    (צילום: ניצן דרור, עריכה: דפנה פלד)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כזו היא קרן אלעזרי (38), חוקרת באוניברסיטת תל-אביב ומרצה בתחום הסייבר, כמעט-סלב עבור מי שמגיעים מהתחום או מתעניינים בו מרחוק. את הצעדים הראשונים שלה בעולם הסייבר היא החלה כבר בגיל 13. "הייתי האקרית, רק שלא ידעתי שככה קוראים לזה".

     

    "מחשבים של אחרים"

    אלעזרי מתארת את שנות ההתבגרות שלה כשנים של סקרנות מתפרצת, שאותה הצליחה להשקיט בין היתר בבית הספר. "היה לי הרבה מזל שבבית הספר היתה לנו מעבדת מחשבים, ושיכולתי ללכת לספריה. בשנת 1993 הצלחתי לשכנע את ההורים שלי לקבל מחשב עם חיבור לאינטרנט בבית, ושם התחלתי את המסע לחפש את התשובות לכל השאלות שלי. לפעמים התשובות האלה היו במחשבים של אנשים אחרים, על שרתי אינטרנט או דפי אינטרנט שהיה צריך להגיע אליהם ולעקוף סיסמה. ככה לימדתי את עצמי גם לכתוב html וגם לעקוף הגנות שהיו על אתרים מהסוג הזה".

     

    אלה היו ימים אחרים, ימים של אנונימיות. כך שהבחירה שלא לחשוף את הזהות שלה - ילדה בת 13 מתל-אביב, הייתה מובנת. אלעזרי השתמשה אז בכינוי "Acid Burn", המתייחס לדמותה של האקרית תיכוניסטית בסרט "מרדף ממוחשב", בגילומה של אנג'לינה ג'ולי. "מי שהכיר את הסרט יכול היה לנחש שאני כנראה נערה", היא אומרת.

     

     

    במשך שנים אלעזרי נחשבה לאנקדוטה בתחום. היא הייתה בין הנשים הבודדות שבכלל נכנסו פנימה, והקפידה להשמיע את הקול שלה בכל הזדמנות. ב-2014 הייתה לישראלית הראשונה שהרצתה במסגרת TED העולמית. אז, היא דיברה על החשיבות של חוקרי סייבר לפיתוח החוסן של הרשת. היום זה כמעט נשמע לנו מובן מאליו.

     

    "כל יום אנחנו לומדים על גאדג'ט חדש, על פטנט חדש, אבל גם על פרצה חדשה", היא אומרת. "אני רואה דווקא את החדשנות, את היצירתיות, את הסקרנות שיש בעולם של סייבר. אני מאמינה בכוח של קהילת ההאקרים הידידותיים, שבכל העולם עוזרים כבר היום, לך ולי ולכולם, להיות מוגנים יותר. אלה אותם אנשים שרק בגלל הסקרנות שלהם, בגלל היכולת שלהם לשאול שאלות, מוצאים בעיות אבטחה, מדווחים עליהן, ועוזרים לנו להיות בטוחים יותר".

     

    החמישייה הפותחת

    לאלעזרי יש פרספקטיבה ייחודית בנוגע למקומן של נשים בעולם הסייבר, פשוט כי היא הייתה שם, פחות או יותר לבד, מהתחלה. 25 שנים מאז מסע השכנועים לרכישת מחשב ביתי עם חיבור לאינטרנט, התחום הזה נראה אחרת לגמרי. "בשנת 1999 היה לי מזל להגיע לכנס ההאקרים הבינלאומי הראשון שהתקיים פה בישראל", היא נזכרת, "ושם פגשתי, פרט לי, עוד 200 גברים, נערים, ילדים - וכמובן את החברה הטובה שלי, שהגיעה יחד איתי. הייתה אישה אחת בכנס הזה – זו שארגנה אותו. אני שמחה להגיד שזה משהו שמשתנה. היום, ובפרט במהלך השבוע הקרוב - שבוע הסייבר של אוניברסיטת תל-אביב, אפשר לראות הרבה יותר נשים. גם בקרב המארגנות אבל גם בקרב הדוברות, על הבמה, כמשתתפות. וההיבט הזה של ייצוג נשי בתעשיית הסייבר ובעולם ההאקרים בהחלט הולך ומשתנה".

     

    התעשייה צריכה אנשים (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    התעשייה צריכה אנשים(צילום: Shutterstock)

     

    תגידי, כמה מהתדמית של "אומת הסייבר" - הקפוצ'ונים, המקלדות הזוהרות, המשכורות המנופחות והתחרות המטורפת - הוא אמת?

    "ישראל בהחלט נמצאת בחמישייה הפותחת של המדינות בעולם בהיבטים של יכולות בתחום הסייבר, של יכולות טכנולוגיות, של כוח אדם, של המצאות, של פטנטים. גם במספר הסטארט-אפים שעוסקים בתחום הסייבר כאן בארץ, המספר הוא חסר תקדים, במיוחד ביחס לגודל האוכלוסיה. אבל לא לעולם חוסן, אנחנו לא יכולים לקפוא על השמרים או לנוח על זרי הדפנה. אנחנו חייבים להמשיך ולהשקיע בתחום הזה גם ברמה הלאומית וגם ברמה האישית.

     

    "חשוב להבין, שהתעשייה בישראל צריכה את כל מי שיכול להיכנס לעולם הסייבר - גברים, נשים, אנשים מכל קבוצות האוכלוסייה ומכל קצוות הספקטרום מוזמנים. זו תעשייה שהולכת לדרוש עוד ועוד אנשים. זו תעשייה שבה אוטומציה, ורובוטים, ובינה מלאכותית אולי עוזרות ועוזרים להפוך את התהליכים ליותר פשוטים, אבל הם לא הולכים להחליף אף פעם את הגורם האנושי".

     

    אל הוואקום הזה נכנס מיתוס גדול במיוחד שאלעזרי רוצה לנפץ. "ישנן המון דרכים להיכנס לעולם הזה של סייבר. את לא צריכה לחכות, את לא צריכה להשלים תואר במדעי המחשב ורק אז לחפש את הדרך, את לא חייבת לשרת ביחידה המפורסמת ההיא. אם זה מעניין אותך ואם זה מדבר אליך, אם את סקרנית, אם את רוצה לראות מה מסתתר מאחורי דף הסיסמה והיוזר שאת נתקלת בו בדרך כלל, להבין איך הוא עובד ואיך אפשר להתחכם ולעשות דברים שהמחשב אולי לא תיכנן שתעשי, יש עולם רחב ומלא ועשיר באתגרים בעולם הסייבר, שישמח לקבל אליו יותר ויותר נשים ונערות, ואנשים בכלל".

     

    קרן אלעזרי תנחה פאנל העוסק במעורבות נשים בסייבר, במסגרת שבוע הסייבר של אוניברסיטת תל-אביב

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""לא צריך תואר במדעי המחשב או שירות ב-8200 כדי להיות האקרית""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים