שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הראל מויאל: "חסכו מאיתנו את הסיפורים הקשים על המעברות"
    עשור חלף מאז החל את דרכו ב"כוכב נולד", אבל הראל מויאל לא מתחמק מהמקום ההוא. עכשיו הוא מוציא סינגל חדש וחוזר אל זיכרונות משפחתו על הבמה בתפקיד שמעון, הבן של סאלח שבתי. האזינו

     

    כמה שורות בשיר החדש של הראל מויאל, "מחשבות", נולדו בהשראת Suspicious Minds של אלביס פרסלי. הוא לא רוצה להרחיב יותר מדי אודות הסינגל החדש שלו, רק רומז אולי לוויכוח גדול, ו-"יום הזוי בתל אביב", כמילות השיר. אולי בגלל זה הוא מעדיף להתרחק מהעיר ולגור בגדרה, שם יש שקט ואפשרות לחשב ולכתוב על 14 שנות קריירה. כן, יותר מעשור חלף מאז הגמר ההוא שלא עוזב אותו. אבל גם הוא עצמו לא מנסה לברוח ממנו.

     

    "אי אפשר להתעלם מכך שזו נקודת תחילת הדרך שלי, אני אף פעם לא מתעלם מזה", הוא אומר. "זה משהו שקרה, כמו עוד הרבה דברים שקרו בדרך. אני עדיין רואה ב'כוכב נולד' את נקודת ההתחלה שלי, כי זה היה כל כך רחוק מהמקום שהייתי בו לפני כן כלוחם, חמש שנים ביחידה פתאום להגיע לפרסום הזה ולעשות מוזיקה. אז כן, אני לא מתעלם מזה. זה משהו שאני מחבק אותו, כי זה גרם לאנשים להכיר אותי".

     

    אבל קרו עוד דברים בדרך. זה לא תמיד היה קל.

    "היו עליות וירידות, אנשים שהיו ופתאום עזבו. היו הצלחות ואחרי זה כשהייתה איזושהי ירידה אז אנשים קצת נעלמו. אני כותב בשיר על כל החיים שלי בעצם. אשתי (שמרית, אהבת נעוריו לה הוא נשוי עד היום. ע.פ) עברה איתי את כל הדרך ובסופו של דבר תמיד הייתה שם כעוגן. בכל מה שעברתי בדרך היא הייתה ועדיין נקודת אור. זה טוב שהיו לי האנשים שסביבי כדי להשאיר אותי עם הרגליים על הקרקע ולא לעוף יותר מדי. הרבה אנשים שואלים אותי למה אתה גר בגדרה למשל. זה איזשהו מקום שאני שומר בו על הפרטיות שלי. אני פחות מתערבב".

     

    הראל מויאל (צילום: פזית אור)
    לא מתערבב. מויאל(צילום: פזית אור)

     

    בדרך השונה של מויאל היו גם עצירות לטובת משחק. הוא נדבק לראשונה בחיידק המשחק ב-2005 במחזמר "כמו בסרט". לאחרנה נכנס לנעליו של שמעון, בנו של סאלח שבתי, בהצגה בה מככב נתן דטנר בתפקיד סאלח. "סיפור הרקע של סאלח די מזכיר את הסיפור שלהם", הוא אומר, "ורציתי לחקור ולחוות את זה מבפנים. המחזמר הזה הוא בדיוק המקום להבין את זה". על הנייר מויאל היה אמור להתחבר לדמויות על בסיס זיכרונות מבית (משפחתו של מויאל עלתה לארץ מקזבלנקה), אך בכל הנוגע לימי המעברות – הוא דווקא קיבל זווית אחרת.

     

    ההשתתפות בהצגה בטח העלתה זיכרונות.

    "דברים קטנים. אני זוכר שסבא שלי ז"ל סיפר ששמו אותם בסוג של מדבר כשהם הגיעו לארץ, והוא פשוט שמר על הציוד ועל הילדים כל הלילה. הם הגיעו לישראל שהם חלמו עליה ופתאום מצאו את עצמם במקום די נטוש ובלי כלום. והכול מחשבות של מה יהיה ואיך יהיה. למזלם הייתה להם סוג של פרוטקציה והעבירו אותם לירושלים, אז הם לא חוו ממש את הקושי של המעברות שבפריפריה וישר הגיעו לעין כרם. לפי מה שהם מספרים זו אחת התקופות היפות בחיים שלהם. הביחד הזה, עם כל הקשיים".

     

    זיכרונות (טובים) מבית סבא. מויאל ב"סאלח שבתי" (צילום: ניר סטולו) (צילום: ניר סטולו)
    זיכרונות (טובים) מבית סבא. מויאל ב"סאלח שבתי"(צילום: ניר סטולו)

     

    גישה מפתיעה. רוב האנשים נושאים צלקות עמוקות מהתקופה ההיא.

    "השכנות הזו, אחד גר בתוך השני לטוב ולרע. הייתה מן אחדות כזו. היום זה חסר. יש לך שכנים שאת חלקם אתה לא מכיר. שם הם ממש חיו ביחד, עזרו אחד לשני. מכול הקושי הזה אני חושב שיצאו גם דברים טובים וחוויות. לומדים להעריך את החיים ככה".

     

    אתה מתעקש להישאר חיובי.

    "האהבה לארץ ישראל היא דבר מושרש מאוד במשפחה שלי, וזה הונחל גם לילדים ולנכדים. משתדלים לראות אצלנו גם את הדברים הרעים בצורה חיובית. אבל אני מסתכל על כך שזו הייתה גם תקופה די קשה מבחינת המדינה, שלא ידעה איך להתמודד עם עלייה גדולה כזו. הקשיים הגדולים כנראה היו אחרי. זה תלוי במעברה שאליה הגעת. אלה הסיפורים שסיפרו במשפחה שלי, אולי הם חסכו מאיתנו את הסיפורים היותר קשים".

     

    הראל מויאל יופיע ב-28 ביולי בגריי ביהוד.

     

     

    מחשבות

    מילים ולחן : הראל מויאל

     

    מול החיים המשוגעים, שהרגו לי את החלומות, את היית בכל

    הימים, בכל הלילות, בתהומות

    אהבות ושקרים קטנים, מול תקוות שגרמו לרעוד, מחשבות

    שלא עוזבות לי את הראש

    הריצות אל המרחקים,

    מנגינות, מנגינות, בלי מילים

    וכל אלה שירקו לי בפנים

     

    ואת, איך את מצילה אותי,

    איך את מצליחה לחיות עם הראש הזה שלי

    ואת, החצי השני שלי

    האחת שמשלימה אותי, את חלק מגופי

    כמו ילדים שרבים מכות

    כמו מילים שרוצות לצעוק

    כמו בשיר על המחשבות של אלביס

     

    מול החיים המטורפים

    שקברו לי את הרגשות

    את היית לי לפעמים, כמו האלוהים שבאהבות

    הריצות אל המרחקים

    השיחות הארוכות עם אחי

    וכל מי שלא יחזור לעולמים

     

    ואת, איך את מצילה אותי

    איך את מצליחה לחיות עם הראש הזה שלי

    ואת החצי השני שלי,

    האחת שמשלימה אותי, את חלק מגופי

    כמו ילדים שרבים מכות

    כמו מילים שרוצות לצעוק

    כמו בשיר על המחשבות של אלביס

     

    ואת איך את מצילה אותי

    איך את מצליחה לחיות עם הראש הזה שלי

    ואת, החצי השני שלי,

    האחת שמשלימה אותי, את חלק מגופי

    כמו ילדים שרבים מכות

    כמו מילים שרוצות לצעוק

    כמו ביום ההזוי ההוא בתל אביב

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים