שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פותח בישראל: IBM מציגה מחשב בינה מלאכותית שיודע להתווכח עם אדם
    המערכת, שפותחה במשך 6 שנים במעבדות החברה בחיפה, נחשפה לראשונה בסן-פרנסיסקו ותוצג בעוד שבועיים גם בארץ. היא מתוכננת להציג נאום פתיחה, לסכם, ולהשיב על טענות היריב בזמן אמת

    המחשב שיודע להתווכח: חוקרי חברת IBM בחיפה פיתחו מערכת בינה מלאכותית, שמסוגלת לנהל דיבייט (דיון תחרותי) מול אדם, להציג טיעונים בנושאים אקטואליים ולהתמודד עם טיעוני נגד.

     

     

     

    החברה חשפה את המערכת באירוע שנערך אתמול בסן-פרנסיסקו מול כתבים, וסוקר בהרחבה בכלי תקשורת בארה"ב. IBM צפויה לקיים בקרוב אירוע דומה גם בישראל.

     

    הפרויקט של IBM נקרא IBM Debater, והוא נולד בישראל ב-2011 לאחר שד"ר נועם סלונים, חוקר ביבמ חיפה, הציע לפתח את הפרויקט כ"אתגר הגדול הבא של יבמ". זאת, אחרי שמחשב העל של יבמ, ווטסון, ניצח בתחרות בשעשועון טריוויה. המערכת פותחה במשך 6 שנים במעבדות יבמ בחיפה, בהובלת סלונים וד"ר רנית אהרונוב. זאת כחלק מניסיון רחב יותר של יבמ ליצור בינה מלאכותית המסוגלת לתקשר ולשוחח עם בני אדם באופן טבעי.

     

    המערכת מתוכננת להכיר כ-100 נושאים, להציג נאום פתיחה, לסכם וגם "להבין" את טענות היריב ולהשיב עליהן בזמן אמת. היא עושה זאת באמצעות ניתוח של מאות מיליוני מאמרים הקשורים לנושאים שבהם מדובר.

     

    יבמ מציגה מחשב שיודע לנהל ויכוח  (תצלום: יח
    ההדגמה בסן פרנסיסקו מול אלופי דיבייט מישראל(תצלום: יח"צ IBM)

     

    במהלך האירוע בסן פרנסיסקו, עלו לבמה נועה עובדיה ודן צפריר, שניהם אלופי דיבייט ישראלים, וקיימו ביניהם תחרות דיונים מול המחשב של יבמ.

     

    עובדיה, למשל, השמיעה טיעונים נגד סיבסוד ממשלתי לפרויקטים של חקר החלל, ואילו המחשב השיב לדבריה, והשמיע טיעוני נגד התומכים בסבסוד - בקול ממוחשב ומונוטוני (באנגלית כמובן). ציטוט: "אחת הנקודות  שהיריבה שלי העלתה היא, שיש דברים חשובים יותר להשקיע בהם את הכסף. קל מאוד לומר זאת. אף אחד לא טוען שזהו הדבר היחיד ברשימת ההוצאות שלנו". "חקר החלל", הוסיף המחשב", מפיח השראה בילדים שלנו לרדוף אחר חינוך וקריירה במדעים. זה יותר חשוב מכבישים טובים או טיפול רפואי".

     

    מפתחי מערכת הדיבייט מיבמ חיפה (תצלום: יבמ)
    מובילי הפרויקט: ד"ר נועם סלונים (משמאל) וד"ר רנית אהרונוב(תצלום: יבמ)

     

    הכתבים שנכחו באירוע התרשמו מהיכולות של המערכת הממוחשבת, אך גם ציינו את המגבלות: למשל, לא מדובר באמת בדיון דינאמי ומלא, כפי שהיינו מצפים משני מתדיינים בשר ודם. לפעמים הטיעונים והנאומים של המחשב היו פשוט ארוכים מדי, וניכר כי לפעמים מדובר באוסף של משפטים רלוונטיים ולא תמיד בטיעון עקבי וברור. פה ושם נדרשו למערכת מספר דקות כדי לעבד את הטיעון שהשמיע המתמודד האנושי, לפני שנתנה את תשובתה.

     

    החוקרים אומרים, כי מדובר בפרויקט מחקרי, שמסוגל להראות את השיפור ביכולותיה של הבינה המלאכותית להבין שפה טבעית ולקיים שיחה עם בן-אנוש, ואף לעזור לאנשים להרחיב את היידע וההבנה שלהם ולהתמודד עם טיעונים ולקבל החלטות טובות יותר. עם זאת, הוא לא בהכרח יוביל לפיתוח מסחרי או למוצר ממשי.

     

    ההדגמה ב-IBM מזכירה מעט את ההדגמה של גוגל מלפני חודשים ספורים, של מערכת "גוגל דופלקס" -  בינה מלאכותית שיודעת להתקשר לבית-עסק כמו מסעדה, לשוחח עם הנציג ולהזמין מקום, בלי שהצד השני יבין שמדובר במחשב. אגב, גם הפרויקט הזה של גוגל היה פרי פיתוח של מהנדסים ישראלים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים