נציג השב"כ הודה: "האמצעים שהופעלו כואבים, אפילו כואבים מאוד"
בהחלטת בית־המשפט בתיק דומא תיארו אתמול השופטים את אמצעי החקירה ה"מיוחדים" שהפעיל השב"כ נגד החשודים כ"קללות, השפלות וגרימת כאב קשה". נציג השב"כ במשפט לא רק שאישר זאת, אלא הוסיף וטען כי ניסה אותם על עצמו: "האמצעים שהופעלו כואבים, ואולי אפילו כואבים מאוד".
הוא עוד סיפר על אלמנט החוסר ודאות ועל ניסיון החוקרים לגרום לנחקרים להישבר באמצעות זריעת חשש מפני הלא נודע. מטרת הפעלת לחץ פסיכולוגי זה היא להשפיע על מצבם המנטלי של הנחקרים בכך שלא יידעו עד לאן יכולה התנהגותם הבלתי צפויה של החוקרים להגיע.
מדברי נציג השב"כ במשפט עוד עולה כי הארגון הצדיק בפני השופטים את בקשתו להפעיל אמצעים מיוחדים בדצמבר 2015 בטענה כי שני העצורים משתייכים לתשתית טרור מסוכנת שעלולה להכות שוב. במילים אחרות: השב"כ הציג את החשוד המרכזי עמירם בן אוליאל ואת הקטין כ"פצצה מתקתקת" כמי שהיוו סכנה ברורה ומיידית.
"החל מסוף שנת 2013 זוהתה התארגנות של מספר פעילים, שמטרתה ערעור יציבות מדינת ישראל באמצעות הפעלת טרור ואלימות, כולל פגיעה בנפש ושפיכות דמים, והכל כדי להביא להפיכה שלטונית וכינון שלטון מלוכני תיאוקרטי בישראל", נכתב בחוות דעת שהגיש השב"כ.
הארגון הסתמך, בין היתר, על מסמך המכונה "מלכות הזדון" שנתפס ברכב המשויך לפעילי הימין הקיצוני "הגבעונים", שבו מפורטים רעיונות לפריסת תאים ממודרים שיפעלו לביצוע פעילות טרור. השופטים קבעו ש"תוכן חוות הדעת אמין ומבוסס", ותיארו את מסמך "מלכות הזדון" כקשה מאוד, אך אמין: "הפיגועים שבוצעו מלמדים על חומרתו של האיום הנשקף מתשתית זו, באופן ההופך אותה ליעד ראוי לסיכול".
