שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    איזה כייף להרוג: שיגעון הפורטנייט הגדול
    הילדים לא זזים ממסך המחשב? גם הם כנראה משחקים בפורטנייט, משחק המחשב שלא פחות מ-‭125‬ מיליון אנשים כבר התמכרו לו מסביב לעולם. מה הסוד שלו? והאם גם המומחים מודאגים?

    כל הסיכויים שבשבועות האחרונים שמעתם סביבכם את השם "פורטנייט". ואם אתם הורים, סביר שזה הגיע מכיוון הילדים. כלומר, אם אתם בכלל זוכים לראות אותם. כי אם גם הם נפלו בטירוף החדש והתורן של הקיץ, הם ודאי כלואים ממש עכשיו בחדריהם, מול המסכים המרצדים, משחקים - תוך כדי שהם משחררים זעקות קרב קצובות לתוך המיקרופון שתלוי על ראשיהם. ואם הם כבר הוציאו את האפים מהדלת, מן הסתם כדי לבקש אוכל רגע לפני שיקרסו ויתמוטטו, יש מצב שהם ירקדו את הריקוד הקטן והמשונה הזה, שהוא חלק מהתרבות שהתפתחה במהירות ענק סביב משחק הרשת הממכר. מה שיגרום לכם להרגיש עוד יותר תלושים וזקנים, ולגמרי לא מחוברים לעולמם של הצאצאים.

     

     

    פורטנייט, מדריך למבוגר המבולבל    (קריינות ועריכה: אביתר כהן)

    פורטנייט, מדריך למבוגר המבולבל    (קריינות ועריכה: אביתר כהן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אז מה הסיפור של פורטנייט? ואחרי שכבר ידענו בעבר הרחוק את טרפת אנגרי-בירדס, ובעבר הפחות רחוק את שגעת פוקימון-גו, למה דווקא הפורטנייט הפך עכשיו לתופעה? והאם צריך לדאוג מההתמכרות של הילדים, התמכרות שזה עתה הוכרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כהפרעה לכל דבר?

     

    "מדבק כמו וירוס"

     

    פורטנייט הושק לפני פחות משנה. זהו משחק חינמי, שאפשר להוריד למחשבים שמריצים חלונות, למחשבים של אפל, ולקונסולות המשחקים פלייסטיישן ואקסבוקס. העלילה פשוטה: רוב אוכלוסיית כדור הארץ נכחדה. המעטים שנותרו נדחקו לאי גדול, שם הם נלחמים זה בזה — וליתר דיוק, מחסלים בלי הנד עפעף זה את זה — באמצעות כלי נשק מסוגים שונים שהם מוצאים בסביבתם. כולם נמצאים בתוך "אזור בטוח", שהולך ומצטמק כל הזמן. האחרונים ששורדים, ניצחו.

     

    פורטנייט (צילום מסך)
    פורטנייט. השורד מנצח(צילום מסך)

     

    שניר, בן ‭ ,15‬ מקדיש בין חמש לשש שעות ביום למשחק פורטנייט עם חבריו. "יש כאלה שיותר מעניין אותם הריגות, ויש כאלה שיותר מעניין אותם ניצחונות", הוא מסביר. "אותי ואת החברים שלי, אני חושב שיותר מעניין לנצח".

     

    הרגת הרבה אנשים?

     

    "כן".

     

    ואיך ההרגשה?

     

    "מצד אחד זה מגניב. אתה נהנה מזה. מצד שני, כשהורגים אותך זה נגמר, ואתה צריך להתחיל  מהתחלה".

     

    שניר מספר, כי הבחין שהשחקנים הישראלים מונעים יותר על-ידי הרצון לשתף פעולה זה עם זה ולנצח במשחק. בעוד שהשחקנים מחו"ל — הוא וחבריו משחקים בעיקר נגד ילדים ונערים מארצות אירופה — נמצאים בעסק כדי להרוג. "זה משחק של אחד נגד מאה", הוא מסביר. "אפשר לשחק ביחיד, אפשר בזוגות ואפשר ברביעיות. המשחק עצמו חינם אבל הדמות שבה בוחרים עולה כסף. לכל דמות יש מכוש ביד, שאיתו מתחילים. צריך לאסוף חפצים, רובים. כל המשחק מתרחש על אי ענקי וצריך לבנות מבנים שיעניקו לך יתרון גובה. ככל שגבוהים יותר, כך קל להרוג אנשים".

     

    מה כל כך מיוחד במשחק?

     

    "זה משחק אסטרטגי. זה מושך את העין, הצבעים, הכל ביחד", אומר שניר, "אם מצליחים לשלוט בבנייה – זה מטורף".

     

    פורטנייט (צילום מסך)
    מתוך המשחק. הפיתוי - הרוב חינם(צילום מסך)

     

    דור, עוד מעט בן ‭ 18‬ ורגע לפני מבחן הבגרות האחרון שנותר לו בגיאורפיה, מודה שכדי להירגע לפני כל מבחן הוא מתנתק מהעולם שלנו ועובר לעולם של פורטנייט. "זה משחק קליל, ממש לא אלים .יש בו משהו ממגנט, כך שגם אם אמא שלי קוראת 'האוכל על השולחן!' ואני מת מרעב — אין סיכוי שאני נוטש את העמדה של המשחק. אתמול בין לבין בחזרה על החומר לבגרות ברור שהתחברתי לפורטנייט. לזה תמיד מוצא זמן".

     

    "זה כמו וירוס שמדביק את כולם", אומר אוהד בן ה-‭.17‬ "זה מטורף, פשוט כיף גדול. אני יכול לשבת שעות ולא לזוז מהתנוחה הזו. לא חייבים להיות פריקים של משחקי מחשב, זה מה שמיוחד בפרונטנייט. הרבה פעמים אני שוכח לאכול. החברים שלי קוראים לי מכור, אבל אני בשליטה. אגב, יש פעמים שגם אבא שלי מצטרף לשחק. אין גיל למשחק הזה".

     

    הנשק הסודי: ריקוד

    על הנייר אין הרבה חדש בעלילה של פורטנייט שמשמשת כעלה תאנה קטן למסע קטל גדול. למעשה, פורטנייט מבוסס על משחק מצליח אחר, ‭ PUBG‬ שמו (טהרני משחקי מחשב וגיימרים ותיקים אפילו מזלזלים בפורטנייט, ואומרים שהמקור עולה עליו). אז בכל זאת, מה שונה בפורטנייט, ומה גרם להצלחתו המסחררת?

     

    פורטנייט (צילום מסך)
    מתוך המשחק. מי ישרוד(צילום מסך)

     

    עידו ברוש, יו"ר העמותה לגיימינג תחרותי ומנכ"ל חברת ‭ ,4DV‬ מסביר: "מה ששונה הוא שנוחתים על אי 'עם המכנסיים בלבד', כלומר בלי כלי נשק או ציוד. ואז השחקן צריך למצוא כל מיני דברים שמפוזרים באי ולהשתמש בהם במטרה לשרוד. מה שמייחד את המשחק זאת אפשרות הבנייה. לא צריך רק להשיג נשקים אלא גם להשיג משאבים לבנייה, כמו עץ וברזל. למשל, משמידים מכונית או חוטבים עץ כדי להשיג חומרי גלם, שמהם בונים מחסה שיגן עליך מפני תקיפה של שחקנים אחרים. אם שחקן נלחם מול מישהו ונגמרה לו התחמושת, הוא יכול לבנות קיר מגן מהמשאבים שצבר. כמובן שזה מתחיל מחומה קטנה ומתפתח לאנשים מקצועיים שיכולים לבנות מבצר ענק בכמה דקות".

     

    מה סוד הקסם של פורטנייט?

     

    "יש ‭ 99‬ מתחרים נגדך, וצריך להישאר אחרונים על האי", מתאר ברוש. "אפשר להפסיד בתוך שתי דקות, ואפשר לשרוד חודשים. זה מה שהופך את פורטנייט לכה פופולרי. בנוסף, גם אם מפסידים אפשר לעבור

     מיד למשחק הבא, בלי לחכות. כל השחקנים הם שחקנים אמיתיים, שמשחקים ברשת. בכל קבוצה יש שחקנים בכל העולם. אחרי שתי דקות של משחק השטח שמותר לך לשחק בו מצטמצם, כך שמהר מאוד אנשים חייבים להיות זה לצד זה ולהילחם".

     

    המשחק פורטנייט על קונסולת סוויץ' (צילום: יח
    פורטנייט על קונסולת סוויץ' של נינטנדו. כל הפלטפורמות(צילום: יח"צ נינטנדו)

     

    גם המודל העסקי של פורטנייט שונה, ואולי תרם רבות להצלחתו. ברוש מסביר כי עד לא מזמן נהגו חברות המשחקים לגבות כסף על שדרוגים של הדמויות. כלומר, תשלום העניק לשחקן יתרון בעוצמת אש ובשרידות. פורטנייט שבר את הדפוס הזה, והצליח בגדול.

     

    "היום כבר לא מקובל שמי שיש לו כסף יהיה לו יתרון על היריב והוא יוכל לנצח. אז מה כן קונים? קישוטים. כולם מתחילים מאותה נקודה, ולא משנה כמה כסף יש להם בבנק. מי שמשלם נראה אחרת. ומכאן האפשרויות בלתי נגמרות: צבע שיער סגול, נשק עם ציורים, ואפילו ריקודים מיוחדים שהדמויות יודעות לעשות ואפשר לקנות אותם". ריקודי הניצחון של הדמויות הן אחת מהתכונות הממכרות והקוסמות של פורטנייט. ילדים מחקים אותם. מתגאים בהם. גם ב'ארץ נהדרת' הם כבר זכו למחווה. הרכישות בפורטנייט הן בסכומים קטנים ‭ 5-2 —‬ דולר בלבד. אבל כשיש מיליוני מעריצים שרופים, זה מצטבר במהירות. "לאליפות העולם הקרובה בפורטנייט יש תקציב של 100 מיליון דולר", מספר ברוש, "תחשבו כמה הם מרוויחים, שהם מאפשרים לעצמם להוציא תקציב כזה על תחרות אחת".

     

    מדברים בשפה שונה 

    עבור הורים רבים פורטנייט הוא סיבה לדאגה אמיתית ושדה קרב חדש בבית. הצירוף של שדה קטל אינסופי והתמכרות לישיבה ממושכת מול המסך, הם מה שמטריד אותם. "כאמא, ומהקשר שלי עם הורים רבים, אני שומעת על חששות רבים בקרב הורים. הם משתגעים מהמשחק הזה", אומרת נירית צוק, מנכ"לית פורטל עשר פלוס ומומחית למחקר תרבות ילד ונוער. "במשחק הזה כל יום מתחדש משהו, כך שמבחינת הריגוש והחוויה הילדים לא ממצים אותו. הם משחקים עם כל החברים הקרובים שלהם, וכל אחד יכול להרכיב לעצמו קבוצה. להורים, במיוחד בישראל, חשוב מאד שלילד שלהם יהיו חברים ושיהיה מקובל. הם חוששים לנתק אותו מהמעגל החברתי, שלא יישאר דחוי. אז אם את כאמא מגבילה את שעות המסך של הילד, החברים שלו מיד מצלצלים אליו ושואלים 'איפה אתה'. הורים מודאגים שהילדים יושבים המון שעות על המחשב, וזה בא על חשבון שעות שינה, על חשבון אכילה ושתייה. זה משפיע על מצב הרוח. אם הילד ניצח הוא בהיי, אם לא ניצח הוא גמור. יש גם ילדים שקונים כלים בשביל המשחק בכרטיס אשראי ללא ידיעת ההורים".

     

    מתוך המחווה של פורטנייט (צילום מסך)
    תמונת מסך. "מדובר בדור אחר" (צילום מסך)

     

     

    לדברי צוק, תופעה נוספת שמלווה את טירוף הגיימינג הוא כאשר ההורים חווים את פער הדורות במלוא עוצמתו. "יש תחושה שמדובר בדור אחר. הילדים כמו מדברים בשפה אחרת. הם כל הזמן בתוך המשחק. אם הם לא במחשב הם משחקים בסמארטפון. יש יוטיוברים שמעלים את עצמם משחקים, גם ילדים פותחים פרופילים ביוטיוב. הילדים יושבים עם אוזניות, צועקים אחד לשני 'תלך לפה! תלך לשם!', החברים שומעים את ההתנהלות בתוך הבית. הילדים בלחץ שהחברים לא ישמעו את אחד ההורים צועק עליו או מבייש אותם חלילה באיזו דרך. זו תחושה שכללי המשחק השתנו, שיש כאן דור אחר, שמדבר בשפה שלהורים קשה לחבור אליה. מה שאני עשיתי למשל, זה שביקשתי מהבן שלי שילמד אותי את המשחק, ישבתי וצפיתי בו משחק כמה פעמים כדי לחבור לעולמו. כך אני חושבת שכדאי ברגע שהילד מדבר בשפה שאת לא מכירה, תלמדי אותה".

     

    השבוע התבשרנו שארגון הבריאות העולמי קבע, כי התמכרות למשחקי מחשב תוגדר כהפרעה נפשית. "זאת הגדרה של הפרעה חדשה שלא הייתה קיימת קודם", אומר הפסיכיאטר ד"ר עמרי סיני, ממאניקר — המרכז הישראלי לטיפול ושיקום משברים, ובית החולים "לב השרון". "ההפרעה תוגדר כהתמכרות אם היא נמשכת כשנה, והסובלים ממנה חווים פגיעה משמעותית בשגרת החיים, אם זה בעבודה, ביחסים הזוגיים ובתחומי חיים נוספים. אצל בני נוער בגילאים ‭ 12-20‬ אפשר לראות גם ירידה בציונים ופגיעה ביחסים הבינאישיים. בעבר התקיימה תחרות משחקי מחשב, אחד המשתתפים שיחק עד מוות. הלכה למעשה. הוא פשוט שיחק ימים שלמים ללא הפסקה עד שהוא מת מתשישות".

     

    מה ממכר במשחקי מחשב?

     

    "בניגוד לחומר כמו סם או אלכוהול שנכנס לגוף, כאן מדובר בהתנהגות. עם זאת, המערכות שקשורות להתמכרות במוח דומות. כך למשל יש את מערכת התגמול. אם מישהו משתמש בקוקאין לדוגמא, תהיה תגובה כימית בגוף, רמת הדופמין תעלה. הגוף זוכר את ההשפעה של הסם ומצפה לה. כך גם במצבים של התמכרות של התנהגות כמו למשחקי מחשב. ברגע שהגירוי של המשחק מייצר השפעה טובה על האדם, יש סיכוי שהוא ינסה להגיע לאותה השפעה שוב ושוב. ברגע שהגירוי ייפסק הוא יפתח תסמינים פיזיולוגיים ורגשיים כמו במצב של גמילה".

     

    "כל דבר שעושים אותו באופן מוגזם הוא לא בריא", מנסה אוריין מורדוך להגן על המשחק ועל עולם הגיימינג, "אפשר להתמכר להרבה דברים בחיים שלך. אדם שעובד בסטרטאפ כל היום עובד ועושה כסף או אתלט שמתאמן לתחרות וכל היום עושה ספורט – גם זה יכול להיחשב כהתמכרות, אבל זו לא מחלת נפש. בעיניי, הבעיה היא הגישה של החברה כלפי גיימינג. גיימרים הם כמו ספורטאים: הם חייבים להשקיע את הזמן והמאמץ בלשחק ולהתאמן כדי להיות הכי טובים. אני לא חושב שזה נכון להגדיר התמכרות לגיימינג כמחלת נפש. הגיימינג נגיש לכולם, כי הוא תמיד במרחק קליק עכבר במחשב שבבית, לכן לכאורה לכל אחד יש סכנה של התמכרות. אבל לכל אחד יש גם בקבוק של וודקה בארון של ההורים, ולא כל ילד הופך לאלכוהוליסט".

     

    קצב צמיחה מבהיל

     

    בעתיד הקרוב תיערך תחרות דומה גם בארץ, פסטיבל הגיימינג ‭ ,Ultimate Summer 2018 ‬ שם יתחרו גיימרים במשחקים הפופולריים ביותר בעולם עם אפשרות לזכות בפרסים כספיים גבוהים. הקבוצות שיזכו במקום הראשון במשחקים השונים ישתפו פעולה תחת דגל אחד, כנבחרת ישראל, יטוסו לטייוואן לייצג את ישראל באליפות העולם בגיימינג, ויתחרו מול ‭ 50 ‬ מדינות נוספות. עוד קודם לכן, באמצע יולי, ייערך כנס פורטנייט בגני התערוכה בתל אביב.

     

    "פורטנייט מאוד נגיש לכולם. כל מי רוצה להתחיל לשחק יכול, וזה מאוד פשוט", אומר אוריין מורדוך, פרשן ספורט אלקטרוני ומנהל חברת ‭ ,UNP‬ שמתחרה באליפות ישראל בפורטנייט. "יחסית, כמות האלימות במשחק נמוכה. יש יריות, אבל זה כמו בסרטים של דיסני, הדמויות לא מדממות. זה מה שעושה אותו מאוד ידידותי לילדים. המשחק גם מאוד תיאטרלי. אם אתה מרביץ למישהו ישירות ולא יורה עליו, אז כלי הנשק הופכים ליצירתיים ומשעשעים — כמו פומפה של שירותים, למשל. החברה שבנתה את המשחק ידעה שהקהל יהיה מאוד צעיר והיא הנגישה אותו לקהל הזה.

     

    באטל רויאל - השורד מנצח (צילום מסך) (צילום מסך)
    באטל רויאל - השורד מנצח(צילום מסך)

     

    "המשחק פונה לכל הקהלים, אבל בעיקר לגילאים ‭ .16-10‬ יש סלבריטאים שאהובים על בני נוער, כמו זמרי הראפ דרייק ואמינם, שמשדרים את עצמם משחקים את המשחק הזה והבאזז סביב הסרטונים האלה מטורף. במשחקים אחרים שאנחנו מכירים יש דמויות שמדמות את המציאות באופן מדויק, אולי מדויק מדי, ובגלל זה האנימציה מדממת ואלימה. בפורטנייט הכל מצויר בקו שמבדיל באופן ברור מה המציאות ומה העולם האחר, אין בילבולים".

     

    גם הטירוף הזה, כמו משחקים אחרים בעבר, יילך וידעך?

     

    "כרגע פורטנייט נמצא בקצב צמיחה מטורף, למעשה מבהיל", אומר עידו ברוש. "אף אחד לא צפה את זה, כולל היוצרים שלו. לפעמים השרתים של המשחק לא עומדים בעומס, והחברה רק קונה עוד ועוד שרתים כדי לעמוד בביקוש. כרגע יש להם ‭ 125‬ מיליון משתמשים, והם עדיין בצמיחה. למשחק שקדם לו, ‭ ,PUBG‬ לקח חמש שנים עד שהגיע לכמות של ‭ 119‬ מיליון משתמשים. לפורטנייט לקח פחות משנה לעקוף אותו.

     

    "חלק מהפרשנים אומרים שעוד שנה לאנשים כבר יימאס ממנו. אני סבור שהוא לא ימשיך באותו קצב צמיחה מטורף, אבל עדיין זה משחק מספיק חזק ושונה שיחזיק מעמד שנים רבות בקרב גיימרים רציניים, כי יש בו עומק. אבל הוא צפוי לעמוד בפני תחרות קשה מהמתחרים, כי פתאום כולם רוצים לעשות משחקים נוספים מהסוג של ‭ 100‬ אנשים על אי, והאחרון שורד. באופן אירוני, החברה עצמה נמצאת עכשיו בתסריט דומה למשחק שפיתחה: היא נכנסת לאי עם כל המתחרים, ונראה מי ישרוד".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים