שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    התגלתה עדות לדיג בכנרת מלפני 23 אלף שנה
    שרידי דגים שנלקחו מאתר אוהלו II ליד הכינרת, ונבדקו, מצביע על דיג אמנונים וקרפיונים בכנרת הקדומה. לדברי החוקרים, הדבר מלמד שהדיג סיפק לתושבי האזור יציבות כלכלית ודיאטה עשירה

    האתר הארכיאולוגי אוהלו II שבכינרת מספק עוד הצצה על החיים באזור לפני עשרות אלפי שנים: חוקרים ישראלים מצאו עדויות לדיג מלפני 23 אלף שנה בכינרת, עוד לפני ה"מהפכה החקלאית"

     

    מתוך המחקר (צילום: מתוך המחקר)
    האזור שבו נמצאו שרידי הדגים(צילום: מתוך המחקר)

     

    מחקר חדש בראשותה של ד"ר עירית זהר ממכללת אורנים, בשיתוף עם מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב ומכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, פורסם הבוקר במגזין היוקרתי PLOS ONE ומראה לראשונה את תרומתם הרבה של הדגים לאבולוציה של אוכלוסיות לפני כ-23,000 שנה, טרום ה״מהפכה החקלאית״. מהפכה זו, אשר התרחשה לפני כ-12,000 שנה, נחשבת לשינוי החשוב ביותר בהיסטוריה האנושית. במחקר מוצגות תיאוריות רבות על הגורמים והתהליכים אשר הביאו לשינוי כלכלי, תרבותי וחברתי, מחברת ציידים לקטים נוודית לחברת חקלאים יושבי קבע.

     

    החוקרים אומרים כי המחקר הארכיאוזואולוגי, שבמסגרתו נבדקו שרידי דגים מהאתר הארכיאולוגי אוהלו II, שופך אור חדש על הקשר בין הכינרת הקדומה והדגים שהיו בה, לבין יציבות כלכלית ודיאטה עשירה ומגוונת של חברת ציידים לקטים.

     

    "הידע שלנו בנוגע לחשיבותה של הכינרת הקדומה כבית גידול אטרקטיבי להתיישבות של חברות קדומות ותרומתה להתפתחות של חברות דייגים לוקה בחסר", אומרת ד"ר עירית זהר, אוצרת אוספי הטבע בבית מרגולין, מכללת אורנים וחוקרת במכון לארכיאולוגיה ע״ש זינמן באוניברסיטת חיפה. לדבריה, "בין הסיבות המרכזיות לכך ניתן לציין את השינויים בגובה פני המים שכיסו ולעיתים גם הרסו עדויות ארכיאולוגיות".

     

    במחקר נמצא כי שרידי הדגים שנבדקו מעידים שאוכלוסיית אהלו II התמחתה בדיג של אמנונים וקרפיוניים מאזור ה"ליטוראל", בהתאם לעונות השנה. "מחקר זה מעיד, לראשונה, שניצול אינטנסיבי של דגים ממשפחת האמנונים, הביא גם לכך שחלקם שומר ואוחסן וסיפק יציבות כלכלית לכל אורך השנה", אמרהפרופ' תמר דיין יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. "הישיבה לחופי הכינרת וניצול הדגים יצרה שינוי משמעותי באורח החיים המציג מבנה של חברה נוודית למחצה, המהווה שלב הכנה לקראת המהפכה החקלאית שהתרחשה אלפי שנים מאוחר יותר ומציג אור חדש על תיאוריות ישנות שהיו מקובלות במחקר".

    ד
    ד"ר עירית זהר ממכללת אורנים ומכון זינמן לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה(דר׳ ריצארד קוק)

     

    האתר הארכיאולוגי של אהלו II המתוארך לתקופה של לפני 23 אלף שנה, הינו האתר החופי והתת ימי היחיד מהכינרת אשר נחפר ונחקר ביסודיות ע״י פרופ' דני נדל ממכון זינמן באוניברסיטת חיפה. "אתר זה מציג מאפיינים תרבותיים ייחודיים של חברת דייגים, ציידים, לקטים, מסוף תקופת הפליאולית העליון ומעיד על חשיבות הדיג בכנרת ותרומתו לשינויים תרבותיים", אומר פרופ' נדל.

     

    תגלית מחקרית יחודית נוספת מתייחסת למבנה חברת הדגים של הכינרת הקדומה, אשר עד לפני 18 אלף שנה הייתה החלק הצפוני של "אגם הלשון". האגם, שנחשב לגדול באגמי בקעת הירדן וים המלח בתקופה שלפני 60 אלף שנה ועד לפני 18 אלף שנה, מתואר על-ידי הגיאולוגים כאגם מלוח.

     

     

    זיהוי שרידי הדגים כולל מינים של קרפיונים הרגישים לשינויים ברמת מליחות המים ומינים אנדמיים הייחודים רק לאגם הכינרת כמו לבנון הכנרת ממשפחת הקרפיונים וטריסטרמלה ממשפחת האמנונים. החוקרים אומרים כי דגים אלו מעידים על כך שהשינויים הסביבתיים והטקטונים אשר יצרו את "אגם הלשון" ולאחר מכן את אגם הכינרת לא גרמו לשינויים קיצוניים ברמת מליחות המים בחלקו הצפוני, שהיה בעל תנאים אקולוגים דומים לאלו המוכרים לנו מאגם הכנרת, ושאפשרו את ההישרדות של חברת הדגים שבו.

     

    המחקר נערך בהובלת ד"ר עירית זהר ממכללת אורנים ומכון זינמן לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, בשיתוף פרופ' תמר דיין, פרופ' ישראל הרשקוביץ וד"ר מנחם גורן ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב ופרופ' דני נדל ממכון זינמן לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה.

     

    למחקר המלא:

    http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0198747

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים