שתף קטע נבחר

האמת המכוערת על הסרטון שסחף את הרשת

אומה שלמה נקראה לדגל, לסייע בחיפושים אחר "גברת כותל" והרצל שלה. הסיבה היא אחת - הנה מישהי שכמעט כולם יכולים להתנשא עליה. סליחה, זה לא כוחות. דעה

קוראים לזה "הרצלמניה": ב-24 השעות האחרונות נדחקו לשולי השיח הציבורי המונדיאל, עפיפוני התבערה והמתיחות בדרום, פרשת ילדי המהגרים בארצות הברית ואפילו סיפורי המטפלות המתעללות - לטובת סרטון משנת 2013. במשך 11 שניות בלבד, מציג הסרטון ניסיון לדיווח של עיתונאי שבדי בשם סטפן בורג, שהופרע על ידי גברת אחת שמחפשת את הרצל.

 

מתוך הסרטון (צילום מסך)
לא תמצאו פה תמונה של הגברת מהכותל, אבל הנה העיתונאי השבדי(צילום מסך)

 

תוך שעות ספורות נדד הסרטון מהוואטסאפ אל הרשתות החברתיות, קיבל גרסאות כיסוי וחיקוי, ממים, עריכות מחודשות, גיפים, סטטוסים, עקיצות ושנינויות, ומה לא. אומה שלמה נקראה לדגל, לסייע בחיפושים אחר "גברת כותל", לברר מי הוא אותו הרצל ומה הופך אותו לדמות חיונית כל כך עבורה. יש שהרחיקו לכת והחלו לפזר מודעות המציעות תגמול כספי עבור מי שימסור מידע מהימן.

 

כן, זה טרלול מוחלט, ובכל זאת: מה יש ב-11 השניות המזוקקות האלה שהופך אותן לזהב טהור? אנחנו מספרים לעצמנו שזו תמצית הישראליות, שאנחנו צוחקים עם ולא על, שלא משנה מי הייתה מסתובבת אל המצלמה או באיזה שם היא הייתה קוראת - זה היה עובד באותה מידה. אנחנו מספרים לעצמנו שהישראליות ה"שכונתית" היא מרכז הבדיחה, שהשבדי המנומס נותן את ההנגדה המושלמת וש"מה פתאום שיימינג? אנחנו רק רוצים להרים לה!"

 

אבל האמת, הפעם, מכוערת במיוחד. ודאי שמשנה מי נחשפת אל המצלמה, ואיזה חיוך רחב נמתח על פניה. ודאי שה"הרצל" משמעותי עבור המסגרת הכוללת. אם הייתה קוראת ל"יובל" או ל"יהלי" בכזו נחישות - בכלל לא בטוח שזה היה מצחיק מישהו. הממדים הוויראליים של הסרטון הזה נטועים בסיבה מרכזית אחת - גברת הרצל היא מישהי שכמעט כולם מרגישים שהם יכולים להתנשא עליה.

 

תרבות רשת והממים שהיא מייצרת הם חלק די מרכזי מההווייה שלנו. למעשה, רק בחודשיים האחרונים הרשתות החברתיות סערו בעקבות פרשיות דוגמת ההאשמות כלפי גונן שגבמירי רגב וביטול משחק הידידות מול ארגנטינה, הארוחה היפנית של שגב משה ונאום ארכיון הגרעין האיראני של ראש הממשלה. יש גם מקרים נדירים, כמו הזכייה של נטע ברזילי באירוויזיון - שמביאים איתם ממים מפרגנים במהות.

 

כל אלה ראויים לקיום, לדיון ולסיקור, מפני שהם עוסקים בדמויות מפתח בציבוריות הישראלית. מם על מירי רגב - אישה שנמצאת בעמדת כוח, ותגובות ברשתות החברתיות הם כלי לגיטימי (שלא לומר חתרני) לביקורת כלפיה וכלפי המדיניות שהיא מובילה - אינו שווה ערך למם על אישה אלמונית שנוח לנו לחשוב אותה לנבערת. זה פשוט לא כוחות.

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים