שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    משרד הביטחון על חייל עם פוסט טראומה: "מתחזה"
    קצין התגמולים, שהכיר בגשש לשעבר כנכה צה"ל עקב PSTD, חזר בו אחרי כמה שנים מהחלטתו. אבל החייל פנה לבית המשפט - וניצח
    בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה ערעור של חייל לשעבר, שהכרתו כנכה צה"ל עקב פוסט טראומה בוטלה על ידי משרד הביטחון בטענה שהוא מתחזה. השופט אורי גולדקורן קבע שהמערער הוכיח שהוא סובל מ-PTSD שנגרם עקב שירותו הצבאי.

     

    החייל לשעבר, יליד 1986, התגייס לצה"ל ב-2004 ושירת כגשש באוגדת איו"ש. במהלך מרדף שערך בפברואר 2005 אחרי כ-30 ילדים שיידו אבנים לעבר חיילים בכפר בשומרון, הוא נפגע בכתפו מאבן שהושלכה לעברו. החייל סיפר שסבר בתחילה כי נפגע בכתפו מקליע, מאחר שמפקדו ירה באותה העת לכיוון משליכי האבנים. בינואר 2007 הורד הפרופיל הרפואי שלו ל-21 והוא שוחרר מהצבא.

     

    בקשה שהגיש לקצין התגמולים במשרד הביטחון להכיר בו כנפגע פוסט טראומה התקבלה ב-2008. המומחית מטעם קצין התגמולים קבעה אז שהוא סובל מ-PTSD וכי קיים קשר סיבתי בין מחלתו הנפשית לבין השירות הצבאי. שנתיים מאוחר יותר אישרה ועדה רפואית של קצין התגמולים כי החייל סובל מפוסט טראומה עם הגבלה קשה בכושר התפקודי, ופסקה לו נכות זמנית בשיעור 50%. מאוחר יותר הוכרה נכותו כקבועה.

     

    ואולם, להפתעת החייל, ב-2015 ביטל קצין התגמולים את ההכרה בנכותו. נמסר לו שאין הצדקה קלינית לאבחנה שלפיה הוא סובל מ-PTSD, וזאת על בסיס סיכום אשפוז מבית החולים הפסיכיאטרי מזרע שבו נכתב כי הוא אינו סובל מפוסט טראומה.

     

    בערעור שהגיש לבית משפט טען החייל לשעבר שההחלטה מנוגדת לקביעות קודמות של קצין התגמולים ולחוות דעת של פסיכיאטרית שהוא עצמו מינה. לדבריו, חוות הדעת שעליה התבסס משרד הביטחון בהחלטת הביטול נערכה מבלי שמומחה מטעמו בדק אותו ומבלי שעיין במסמכים רפואיים רלבנטיים.

     

    מנגד טען קצין התגמולים שבסיכום האשפוז מבית החולים מזרע נרשם: "שוכנענו כי אין בתמונה הקלינית הצדקה לאבחונו כסובל מהפרעה פוסט-טראומתית". לשיטתו, סיכום האשפוז ברור והחייל מתחזה. המסמך, נטען, נחשב חוות דעת מחייבת לכל דבר ועניין ולצורך קביעת התחזות אין צורך בביצוע בדיקה אלא ניתן להסתפק בתיעוד מהמחלקה הסגורה בבית החולים שנרשם לאחר בדיקה מקיפה.

     

    אבל השופט אורי גולדקורן קבע שהמערער הצליח להוכיח שהוא סובל מ-PTSD וקיים קשר סיבתי בין ההפרעה לבין השירות הצבאי. הוא הבהיר כי הראיה החשובה ביותר לקיומה של ההפרעה היא דווקא ההחלטה הראשונה של קצין התגמולים, שבה הכיר בקשר שבין מחלתו של המערער לבין השירות הצבאי, תוך הסתמכות על חוות דעת הפסיכיאטרית.

     

    בפסק הדין צוין שטענת ההתחזות דומה במידה רבה לטענת מרמה או זיוף, והדגיש כי רף הראיות הנדרש להוכחתה גבוה ביותר. במקרה זה, נקבע, קצין התגמולים לא הוכיח התחזות שכן מומחה מטעמו כלל לא נפגש עם המערער ולא יכול היה להתרשם ישירות מהתנהגותו. לסיכום האשפוז ממזרע, נפסק, אין משקל ממשי בנסיבות שבהן מומחה מטעם קצין התגמולים לא ערך למערער בדיקה קלינית בעצמו.

     

    משכך קבע השופט גולדקורן שהמערער הוכיח שהוא סובל מ-PTSD שנגרם עקב שירותו הצבאי ואינו מתחזה. קצין התגמולים חויב לשלם לו שכר טרחת עו"ד בסך 7,000 שקל ואת עלות שכרו של המומחה הרפואי.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Gettyimages Imagebank
    אילוסטרציה
    צילום: Gettyimages Imagebank
    מיכל אביטל
    עו"ד יואב צח-וכס
    מיכל אביטל
    מומלצים