הסדרן התפטר עקב פגיעה בשכרו - ויפוצה
עובד של משווקת המזון "טעמן" טען להרעה בתנאים ועזב את החברה. בית הדין קבע שיש לראות בו "מפוטר", וקבע שהוא יפוצה בכ-57 אלף שקל
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל
לאחרונה תביעה של סדרן מוצרים במשווקת המזון הכשר "טעמן", שהתפטר ממנה בגין ירידה בשכרו, ופסק לו פיצויים של כ-57 אלף שקל. השופטת שרה שדיאור קבעה שיש לראות בסדרן כמי שהתפטר ב"דין מפוטר" מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו.
בפברואר 2015 הוא נאלץ להתפטר לאחר ששכרו ירד משמעותית בעקבות סכסוך בין "טעמן" לבין "אושר עד", שגרר ירידה ניכרת במכירות ובהתאם גם בשכרו שנגזר מהן (2% מהמכירות החודשיות). לטענתו, הוא התריע בפני "טעמן" על הבעיה ואף דרש ממנה שתשלים את שכרו לשכר מינימום כפי שהתחייבה, אך ללא הועיל.
העובד הגיש את התביעה בדצמבר 2015 באמצעות עו"ד ענבל מרזוק, וביקש בה פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, תשלום עבור זכויות סוציאליות שנמנעו ממנו ופיצויים על עוגמת הנפש שגרמה לו הנתבעת בהתנהלותה. לדבריו הוא הועסק כסדרן מוצרים בשני מרכולים: מנובמבר 2009 ועד לאפריל 2010 בסניף "יש" בשכונת רמת שלמה בירושלים, ולאחר מכן ב"אושר עד" בגבעת שאול.
דיני עבודה
התירוץ לפיטורים: הפועל התאילנדי מכר סמים
עו"ד יצחק טיבי
עובד זר בחברה להשבחת פרחים דרש זכויות סוציאליות. המעסיקה טענה להתנהלות פלילית שלו, אבל לא הביאה כל ראייה לכך. הוא יפוצה ב-42 אלף ש'
מנגד, הנתבעת טענה באמצעות עו"ד מאיר אבירם שלא ניתן לראות בתובע כמי שהתפטר עקב הרעת תנאים, משום שלא הודיע על כך מראש ולא אפשר לנתבעת לתקן את דרכיה. על כן, הוא לא זכאי לפיצויי פיטורים. לדבריו, רישומי השכר לא הראו שהתובע נפגע עקב המעבר ל"אושר עד", והירידה במכירות הנתבעת נבעה מתנודתיות רגילה.
השאלה המרכזית שעמדה בפני השופטת שרה שדיאור הייתה אם התובע, שעזב את העבודה מרצונו, זכאי לפיצויי פיטורים בכל זאת. היא קבעה כי "התובע הוכיח כי נפגע בשכרו, וכי התפטר כדין ביום 10.2.15 בגין הרעת תנאים".
בניגוד לעמדת "טעמן" ציינה השופטת שתלושי השכר של התובע מעידים בבירור על ירידה משמעותית בשכרו של התובע החל מנובמבר 2014, שבעקבותיה הגיש בפברואר העוקב מכתב התפטרות. היא הבהירה שמכתב ההתפטרות הוגש חודש לפני העזיבה בפועל, ומכאן שלנתבעת הייתה שהות מספקת לתקן את דרכיה.
"התובע מילא את הנדרש בפסיקה בעניין הרעת תנאים. שכרו נפגע משמעותית באופן חוזר ונשנה מס' חודשים, לא הושלם לו למינימום למרות 'ההסכם', הוא התריע בכתב כנדרש, לא נענה, ואף נתן הודעה מוקדמת", כתבה.
השופטת קיבלה את טענות התובע שלפיהן לא שולמו לו החזרי נסיעות ודמי הבראה, לא הופרשו לו כספים לקרן הפנסיה וימי החופשה לא נרשמו בתלושי השכר בניגוד לחוק. היא ציינה לרעה את מנהל הכספים של הנתבעת וכתבה כי "מדובר במנהל כספים שאין לו מושג מחוקי עבודה וזכויות קוגנטיות ואשר חקירתו הנגדית מצביעה כי אכן זלזלו בתובע ובזכויותיו".
לבסוף הורתה לפצות את העובד לשעבר בכ-57 אלף שקל עבור פיצויי פיטורים, אי מתן הודעה על תנאי עבודה, דמי הבראה, נסיעות, היעדר הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה שנתית ועוגמת נפש. הנתבעת תשלם לו שכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד ענבל מרזוק
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מאיר אבירם
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
