עבודות שירות לשני הצעירים שבדו חטיפה

בית משפט השלום בירושלים גזר הבוקר (יום א') עבודות שירות על ניב אסרף וערן נגאוקר, שבדו את חטיפתו של אסרף באזור חברון. השניים, שהקפיצו את המדינה באפריל 2015, הודו והורשעו בהסדר טיעון במסירת הודעה כוזבת ובקבלת דבר בתחבולה. במסגרת ההסדר מחק הפרקליטות את סעיף העבירה החמור קבלת דבר במרמה. אסרף נידיון לשישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וקנס של 5,000 שקלים. על נגאוקר נגזרו שלושה חודשי עבודות שירות וקנס של 2,500 שקלים. הפרקליטות, שביקשה להטיל עונש מאסר על השניים, ביקשה לעכב את ביצוע העונש ב-45 יום ובית המשפט נעתר. מהרגע שבו יחלו השניים לרצו את העונש יהיה לפרקליטות חודש וחצי לערער על גזר הדין.

השופט אוהד גורדון כתב בגזר הדין: "הנאשמים חטאו במעשים חמורים וניצלו שניים מהמאפיינים הבולטים של החברה בישראל: ראשית, ההכרח המצער להתמודד עם סיכון ביטחוני מתמיד, הנשקף לחברה ולבניה מצדם של אויבי ישראל. סיכון שכולנו חיים בצלו, ושעלול להתממש בכל רגע נתון ולגבות מחיר כבד. שנית, ערך הערבות ההדדית של החברה, שבא לידי ביטוי בנכונות לסייע לזולת המצוי בצרה, וזאת גם במחיר של סיכון לחיים ולגוף, גם אם הדבר מצריך שימוש במשאבי הכלל"

ערן נגאוקר וניב אסרף בבית המשפט(צילום: ישי פורת)

עו"ד אפרת פילזר-ביזמן, מפרקליטות מחוז ירושלים: "ניב אסרף וערן נגואקר הורשעו במסירת ידיעות כוזבות על חטיפה, וגרמו להקפצה של כוחות ביטחון רבים לאזור חברון, והכל במטרה להשיג רווח כספי. הפרקליטות ביקשה להטיל על הנאשמים עונשי מאסר וטענה כי חומרת המעשה - סיכון חייהם של החיילים והשוטרים שהיו מעורבים במבצע והמשאבים הרבים שהושקעו על מנת לאתר את השניים - מצדיקה ענישה משמעותית ומרתיעה. מדובר במעשה מתוכנן מראש של ביום חטיפה שנמשך שעות רבות באזור רגיש, חודשים ספורים לאחר אירוע חטיפת שלושת הנערים ז"ל. בית המשפט הטיל על הנאשמים עונשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וקנס כספי. הפרקליטות תלמד את גזר הדין ותשקול את צעדיה". 

הופעל נוהל חירום

השניים, תושבי באר שבע, החליטו לבדות את חטיפתו של אסרף פחות משנה לאחר חטיפת שלושת הנערים ורציחתם. נגאוקר, אז חייל בסדיר, התקשר למוקד המשטרה וסיפר כי אסרף נעלם לאחר שיצא מרכבו סמוך לעיר חברון. בעקבות אותה שיחת טלפון הופעל נוהל חירום מחשש לחטיפה. כוחות ביטחון רבים, שכללו בין היתר אלפי חיילים, יחידות מיוחדות וכלי טיס, הוקפצו לאזור. אחרי שמונה שעות אותר אסרף בוואדי סמוך לקריית ארבע, ובמהלך חקירתו התברר כי הוא לא נחטף אלא ביים את חטיפתו בשל חובות כבדים.

בתום חקירתם, הואשמו אסרף ונגאוקר בגין מסירת ידיעה כוזבת וקבלת דבר במרמה. לפי כתב האישום, בשניים באפריל 2015 נסעו השניים לעבר קריית ארבע. במהלך הנסיעה סיפר אסרף לנגאוקר כי בכוונתו להיעלם, וזאת לדבריו על רקע פרידה מחברתו - על מנת שהפרסום יביא לכך שחברתו תדאג לו. לאחר שהגיעו לקריית ארבע, תכננו השניים כיצד יביימו את ההיעלמות וחיפשו מקום מסתור. בשלב מסוים, כפי שסיכמו, יצא אסרף למקום המסתור שבחר ונשאר שם כשהוא משאיר את מכשיר הטלפון הנייד ברכב, וזאת כדי למנוע את איכונו.

בהמשך יצא נגאוקר מקריית ארבע, עצר בצד הדרך, הוציא אוויר מגלגל הרכב, החליף לגלגל הרזרבי שהיה בתא המטען ופנה חזרה לכיוון קריית ארבע. עם הגיעו לכניסה לקריית ארבע, ניגש לרכב משטרתי שעמד בצד הדרך ודיווח לשוטר דיווח כוזב לפיו חברו ירד מרכבו, צעד לעבר כפר ערבי ולא שב משם בחלוף כחצי שעה. השוטר הורה לו להתקשר למוקד 100 ונגאוקר עשה זאת, ביודעו כי מדובר בדיווח כוזב - וזאת במטרה להביא להקפצת כוחות משטרה וצבא רבים למקום.

במהלך המשפט, לאחר שהשניים הודו כי ביימו את החטיפה, הושג הסדר טיעון בין הצדדים. במקביל למשפט הפלילי מתנהל נגד אסרף ונגאוקר משפט אזרחי, שבו תובע מהם משרד הביטחון כ-625 אלף שקל בשל הקפצת הכוחות לשווא.

עו"ד עידן גמליאלי, שייצג מטעם הסניגוריה הציבורית את ערן נגאוקר, אמר היום: "ערן הביע חרטה על האירוע וציין כי לא הייתה בכוונתו לגרום להיסטריה ציבורית. בית המשפט קיבל את טענותינו וגזר על ערן עונש מידתי המתחשב ברמת הענישה בעבירות דומות, וכן בנסיבות האישיות ובכלל זה שמדובר בצעיר ללא עבר פלילי ששיקם את חייו לאחר האירוע".