דרמה בטורקיה: האופוזיציה לא מכירה בניצחון ארדואן

תומכי ארדואן יצאו לחגוג את התוצאות(צילום: EPA)

(צילום: AP)

(צילום: רויטרס)

(צילום: EPA)

(צילום: EPA)

(צילום: AP)

(צילום: AP)

 

המטרה של אינצ'ה ושל שאר המועמדים שהתייצבו מול ארדואן הייתה למנוע ממנו להשיג יותר מ-50% מהקולות בסיבוב הראשון – וכך לגרור אותו לסיבוב שני, שם המועמד שיעלה לקרב הסופי מולו עשוי לאיים על שלטונו. אם ארדואן אכן ניצח ניצחון הוגן כבר בסיבוב הראשון, הרי שזו אכזבה עצומה למבקרי הנשיא, שקיוו וגם העריכו כי הפעם המרוץ יהיה צמוד בהרבה מבעבר.

מתנגדי ארדואן העלו כבר מוקדם יותר הערב טענות לזיופים קשים בספירת הקולות. לפי ספירה עצמאית שערך ארגון של פעילים למען הדמוקרטיה, אחרי בדיקת 65% מהפתקים הוביל ארדואן עם 43.5% מהקולות ולא 55.5% כפי שטענה באותה העת סוכנות הידיעות הטורקית הרשמית "אנדולו", ואילו אינצ'ה קיבל 33.9% מהקולות ולא 29.2% כפי שנטען בדיווחים הרשמיים.

נשיא טורקיה ארדואן. רוצה לבצר את שלטונו(צילום: AP)

הפערים בין הנתונים הרשמיים שמפרסמת טורקיה לבין נתוני הארגון "בחירות הוגנות": 

בטורקיה נערכו היום גם הבחירות לפרלמנט, והשאלה הגדולה היא אם מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן תאבד את הרוב המוחלט שלה בפרלמנט. אחרי ספירת 95.12% מהקולות בבחירות לפרלמנט הסתמן כי התשובה חיובית: מפלגתו של ארדואן מובילה כצפוי, אבל עם 42.54% בלבד. עם זאת שותפתה, המפלגה הלאומנית MHP, גרפה 11.21%, ותוכל לאפשר לארדואן להמשיך להתנהל בנינוחות בבית הנבחרים. מפלגת העם הרפובליקנית מהאופוזיציה גרפה 22.66% מהקולות ומפלגת הטוב של מרל אקשנר, מהדוברות הבולטות ביותר נגד ארדואן, גרפה 10.06%. במרוץ לנשיאות קיבלה אקשנר, רק 7.45% מהקולות.

מפלגת ה-HDP הפרו-כורדית קיבלה נכון לעכשיו 11.12% מהקולות, מעט יותר מאחוז החסימה (10%). בהנחה שהמפלגה תעבור את אחוז החסימה ותיכנס לפרלמנט – למפלגתו של ארדואן יהיה קשר עוד יותר לזכות ברוב מוחלט של המושבים. לפי ועדת הבחירות שיעור ההצבעה היה גבוה ביותר: 86.82% מבעלי זכות הבחירה הצביעו בבחירות לנשיאות ו-87% הצביעו בבחירות לפרלמנט.

ארדואן מצביע בקלפי הבוקר(צילום: AP)

פערים בין הספירה הרשמית לספירת האופוזיציה. בקלפי בטורקיה(צילום: רויטרס)

לבחירות לנשיאות ולפרלמנט בטורקיה הייתה הפעם חשיבות מיוחדת, משום שהן ישלימו את המעבר של טורקיה ממערכת שלטון פרלמנטרית למערכת שלטון נשיאותית, מהלך שנוי במחלוקת שארדואן הצליח לאשר רק בזכות ניצחון דחוק במשאל עם בשנה שעברה. המנצח בבחירות לנשיאות ייהנה מסמכויות ששום מנהיג טורקי לא החזיק בהן במאה השנים האחרונות: תפקיד ראש הממשלה יחדל להתקיים, והנשיא ינהיג למעשה את הממשלה, את המשטרה ואת הצבא. 

הבחירות היו אמורות להיערך רק בשנה הבאה, אבל ארדואן יזם את הקדמתן בטענה שלטורקיה דרוש כבר כעת נשיא בעל סמכויות נרחבות, כזה שיוכל להתמודד עם האתגרים הכלכליים והביטחוניים של המדינה. מאז תחילת השנה איבדה הלירה הטורקית יותר מ-20% מערכה, ופרשנים מעריכים כי ארדואן הקדים את הבחירות משום שחזה כי הכלכלה הטורקית צועדת לתקופה קשה עוד יותר – כזו שתפחית את סיכוייו לנצח בבחירות אם ייערכו בשנה הבאה. 

מנהיג המחנה החילוני מוהרם אינצ'ה בעצרת ענק באיסטנבול(צילום: MCT)

העצרת המסכמת של אינצ'ה(צילום: MCT)

(צילום: רויטרס)

(צילום: gettyimages)

ארדואן עלה לשלטון בטורקיה כראש הממשלה בשנת 2003 – וב-15 השנים שעברו מאז הוא לא הפסיד מעולם במערכת בחירות. בשנת 2014 עבר מתפקיד ראש הממשלה לתפקיד הנשיא, לא לפני שפעל להרחבה דרמטית של סמכויות הנשיא. בשנות שלטונו של ארדואן קודמה מאוד נוכחותו של האיסלאם בציבוריות הטורקית והודק מאוד הפיקוח על כלי התקשורת.

המועמדת מרל אקשנר, מיריביו הגדולים של ארדואן(צילום: רויטרס)

(צילום: AP)

נשיא טורקיה יכהן חמש שנים, ובין השאר יחזיק אחרי מערכת הבחירות הנוכחית בסמכות למנות שרים, שופטים וסגני נשיא, להכריז על מצב חירום ולתכנן את תקציב המדינה במקום הפרלמנט. ארדואן ואנשיו טוענים כי המשטר הנשיאותי הטורקי שכונן ארדואן בעקבות משאל העם אינו שונה מהמשטר הנשיאותי במדינות כמו ארה"ב וצרפת, אך מבקריו טוענים כי בנוסח הטורקי של משטר נשיאותי אין אותם בלמים ואיזונים שיש במשטרים נשיאותיים אחרים. כך למשל הפרלמנט אמנם יכול להדיח את הנשיא אם למהלך כזה מושג רוב של שני שלישים מהחברים, אבל המילה האחרונה תהיה של בית המשפט החוקתי – שרוב שופטיו ממונים על-ידי הנשיא עצמו.

עוד לפני סיום ספירת הקולות בטורקיה התקשר הערב נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן לארדואן ובירך אותו על ניצחונו ועל "הצלחת ההליך הדמוקרטי בטורקיה". מלשכת אבו מאזן נמסר כי בשיחה הוא איחל לטורקיה המשך הצלחה ויציבות.