דחיית ישיבות והיעדר מתווה: כך הממשלה מטרפדת העלאת שארית יהודי אתיופיה
8,000 יהודי אתיופיה ממתינים כבר 3 שנים לעלות לארץ. לטענת גורמים בממשלה, מי ש"תוקע" את המהלך הם מנכ"ל משרד רה"מ היוצא אלי גרונר ואנשיו. קמפיין שנועד ללחוץ על שרים להתנגד לעלייה הפיץ מסמך שבו חתומים קייסים שמתנגדים, אך אחד מהם טוען: לא בהסכמתי. משרד רה"מ: "תהיה התייעצות נוספת"
8,000 יהודי אתיופיה, במרכזי הקהילות באדיס אבבה ובגונדר, ממתינים זמן רב להכרעה בעניין העלאתם לארץ. בשבוע שעבר התקיימה ישיבת שרים מיוחדת שנקבעה חודשיים מראש שבה היה אמור לעמוד להצבעה מתווה בעניינם - אלא שנציגי משרד ראש הממשלה הגיעו לדיון ללא מתווה, דבר שייתכן שמעיד שלא היה בכוונתם להביא את ההחלטה לידי אישור.
ערב ההצבעה הופץ קמפיין שמטרתו הפעלת לחץ על השרים שלא לתמוך בהעלאת יהודי אתיופיה, ובבוקר ההצבעה נשלח לשרים נייר עמדה שהופץ על ידי ארגון "ליב"ה" שלפיו אין לאשר את העלאתם כיוון שאינם יהודים לפי ההלכה.
במכתב שהופץ לשרים נכתב: "אנו עוקבים בדאגה אחר הלחצים האדירים, חסרי כל ביסוס והיגיון, הדורשים להעלות עוד ועוד קבוצות מאתיופיה בתואנה כי מדובר בצאצאי היהודים ובקרובי המשפחה שלהם. את התעמולה להעלאת קבוצות אלו מנהלים גופים בעלי מימון זר בעלי אג'נדה לא ידועה".
על פי גורמים בממשלה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא אלי גרונר ואנשי משרדו הם אלו שעומדים מאחורי דחיית קבלת ההחלטה. שלמה מור יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אמר בדיון בוועדה לביקורת המדינה כי ליותר מ-70 אחוזים מהממתינים לעלייה מאתיופיה יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה וכי מדובר ב-7,691 זכאי עלייה לפני בדיקה. לפחות 1,500 מתוך אותם זכאי עלייה נקרעו מהוריהם או ילדיהם.
משרד הפנים הוציא את יהודי אתיופיה מחוק השבות בחשד להמרת דתם מרצון, זאת לאחר שבמאה הקודמת סבלו מרדיפה וחלקם התנצרו ולאחר מכן חזרו בתשובה. לפי ההלכה גם מי שהמיר את דתו מרצון וחזר לחיות כיהודי, הוא יהודי לכל דבר. הדבר הוביל למצב של קריעת המשפחות - אלו שיהודים מצד האב נותרו באתיופיה, על אף שגם להם זהות יהודית מוכחת.
חמישה ימים לפני הישיבה, החליט מנכ"ל משרד ראש הממשלה לקיימה במתכונת מצומצמת ונכחו בה רק השרים הרלוונטיים לנושא: שרת המשפטים איילת שקד, שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר ושר הכלכלה והתעשייה אלי כהן. מטעם משרד הפנים ומשרד האוצר הגיעו רק סגני השרים.
בר הררי, פעיל במאבק להעלאת יהודי אתיופיה, אמר: "זה עוול מאוד גדול, כשהישיבה נדחתה אני נאלצתי לבשר למשפחות ולהגיד להם שהבנים והבנות שלהם יישארו באתיופיה. הסיבה הרשמית לדחייה הייתה כדי לאפשר השתתפותם של ח"כ אמסלם וח"כ נגוסה בישיבה הבאה. כיוון שתקציב 2019 כבר עבר, כל החלטה תקציבית צריכה להיות מתוקפת דרך ישיבת ממשלה. אבל אם במשרד רה"מ היו רוצים לקדם את הנושא, הם היו מכינים מתווה ומאשרים את זה פרוצדורלית עם ראש הממשלה יום קודם לדיון בוועדה".
טענה שמשמיעים רבות מתנגדי המתווה היא שאין החלטה שלא מומשה וכי לארץ הובאו אחרוני היהודים באתיופיה. אולם בסעיף 5 בהחלטת הממשלה 716 משנת 2015 נכתב כי "בחינת האפשרות להבאת מועמדים לכניסה של קרובי משפחה מדרגה שנייה לישראל, היבטים תקציביים ועוד. בין היתר יציע הצוות לממשלה המלצות כיצד למנוע הפרדה נוספת של הנכנסים מיתרת משפחה" - והדבר טרם בוצע".
ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) אמר: "הממשלה מסתתרת מאחורי כל מיני תירוצים. ההחלטה הזו לא בוצעה! שר הפנים כתב מכתב לפני כמה חודשים, ביקש לאשר הבאה של עוד אלף השנה, וממסמסים את זה במשרד ראש הממשלה".
היום (ב') יתקיים בוועדה לביקורת המדינה בכנסת דיון שבו תוצג חוות דעת של מבקר המדינה בנושא יישום החלטות הממשלה באשר לעליית יהודי אתיופיה.
ממשרד רה"מ נמסר בתגובה: "ב'וועדת השרים לעניין קידום שילובם בחברה הישראלית של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי' דנו בנושא איחוד משפחות לבני קהילות גונדר ואדיס אבבה (פלשמורה). הוחלט כי טרם קבלת החלטה תיעשה היוועצות נוספת בנושא".
לפנייה לכתב/ת 
