"אורלי וגיא": אותה גברת, שעה אחרת

אם מישהו היה בוחן אותי על השעה שבמהלכה צפיתי באורלי וילנאי וגיא מרוז בערוץ עשר, אני חוששת שהייתי נכשלת. כמו בסטנדאפ של סיינפלד בו הוא מתאר את הבלבול הגברי נוכח האורגזמה הנשית. "זה כמו לשאול מישהו שעבר תאונה מה אתה זוכר מהרגע אחרי שאיבדת שליטה על הרכב". אז אני זוכרת כתבה אחת ארוכה שהשורה התחתונה שלה היא שתאונות דרכים זה דבר ממש עצוב וממש גרוע, ויכול להיות שהפתרון הוא אביזר כלשהו שעולה 1,900 שקלים ומונע מהנהג לסמס. חוץ מזה אני זוכרת במעומעם את אורלי וילנאי טוענת שטלי מורנו היא אשתו של נדב אייל, את הזוג מרוז ווילנאי מקבלים עוגה של אמא כרמלה ומעניקים לאלי ראכלין שעון מעורר במתנה. הדבר הבא שאני זוכרת הוא שנזרקתי החוצה אל החדשות.  

חוץ מזה היה גם ראיון בו וילנאי ומרוז שאלו את נשיא המדינה ריבלין מה דעתו על הורים מתעללים (התשובה: מאוד מאוד לא טוב! מאוד לא כדאי!). השאלה הזאת הזכירה לי תוכנית סאטירה חתרנית ממש מימיו הראשונים של ערוץ 2, בשם "נייס גיא", במסגרתה ערכו שני המנחים סקר רחוב מבריק שכותרתו "אונס – בעד או נגד", שניסה לברר אם הרחוב הוא, ובכן, בעד או נגד אונס. דרך ארוכה עבר גיא מרוז מאז ימי "נייס גיא" העליזים (עם יוני להב) ועד שהפך לחצי מאורלי וגיא, צמד שפיתח מומחיות מדהימה וכישרון נדיר בהצבעה על המובן מאליו.

עם או בלי קשר לאיחוד המצופה בין רשת לערוץ עשר, "אורלי וגיא" ארזו את עצמם משעות הבוקר והערב (שני) הם פרקו לראשונה את הארגזים בשעה שבע בערב. תוכניות הבוקר הן אותו משולש ברמודה שספינות מגיעות אליו, בטוחות שהן במסלול הנכון ואז נעלמות בתוכו לנצח או נחלצות ממנו מבולבלות ומותשות ועם שעון ביולוגי משובש מאוד. אורלי וגיא הגיעו למשבצת הזאת חמושים בעיקר בהערצה כנה אחד לשני ולעצמם. שמונה שנים הם התנדנדו בים הגלי של תוכניות הבוקר ויכלו לו. הם לקחו ז'אנר נוקשה שכמעט בלתי אפשרי להשאיר במסגרתו חותם, הביאו את עצמם, ואז הביאו את עצמם עוד קצת, ועוד טיפה, והצליחו להתאים אותו למי שהם ולא להיפך. האם התוצאה של המפגש הזה איכותית יותר מתוכנית בוקר רגילה? לא בהכרח.

"אורלי וגיא" - מי יירדם קודם, הילדים או אתם?

עדיין זועמים, למרות שהם כבר לא צריכים לקום בארבע בבוקר, וצודקים ביתר שאת, כי עד שהגיע הערב הם הספיקו לצבור קילומטראז' צדקנות נאה מכל היום, אורלי וגיא מרגישים מספיק בטוחים במותג כדי לשווק אותו גם בשעות הערב. אבל נשאלת השאלה אם הקהל של הבוקר, שהכיל את הזעם הקדוש של אורלי וגיא, שלא פעם גולש לטרחנות של ממש, יצליח לעכל אותם גם כשהוא מגיע הביתה מותש מתלאות היום. האם הקהל הזה יעדיף לצפות בהם ובעוד ריאיון אספקלרי עם משפחה ייצוגית שמתמודדת כרגע – לזה אני קוראת חדשות! - עם מקלחות, הכנות למסיבת הסיום והר של כביסה – במקום לצפות במאוורר-מוח מזן גיא פינס כמו כל בנאדם נורמלי? ומי יירדם קודם, הילדים שלכם, או אתם?