בוטלה הרשעת חרדי שהפגין נגד הגיוס: "הוא היה פסיבי, הציבור מסתכל ולא נוח לו עם זה"
אברך הציג תיעוד וידאו שהוכיח כי הוא לא נטל חלק פעיל בהזזת גדרות משטרה, אך בכל זאת הורשע - על עצם השתתפותו במחאה. החרדי ערער לבית המשפט המחוזי, שמתח ביקורת על הפרקליטות והפך את ההחלטה: "התפרעות פסיבית זה דבר שקורה הרבה, ואנו לא רואים כתב אישום"
בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל את הרשעתו של צעיר חרדי, שהשתתף בהפגנת הפלגים הקיצוניים במגזר נגד חוק הגיוס והואשם ב"התפרעות". האברך טען כי פרקליטות המדינה נהגה אכיפה בררנית כאשר נמנעה מהעמדה לדין של משתתפי הפגנות הנכים והמחאה החברתית על עבירות דומות. השופטים, שקיבלו את ערעורו, העירו כי בתיק זה "הציבור מסתכל ומרגיש לא בנוח", והפכו את החלטת בית משפט השלום שהרשיע את האיש וגזר עליו מאסר על תנאי וקנס כספי.
ח', כיום בן 30, נשוי ואב לילדים, השתתף ב-2014 בהפגנת "הפלג הירושלמי" בבירה, בעקבות מעצר תלמיד ישיבה עריק. בתחילה ייחסה לו הפרקליטות הזזת גדרות משטרתיים שהוצבו במקום האירוע, אך הוא הצליח להפריך זאת בבית המשפט והוכיח באמצעות תיעוד וידאו כי השתתפותו במחאה הייתה פסיבית. לבסוף הורשע בהתפרעות על עצם ההפגנה.
החרדי כפי שתועד בהפגנה ב-2014(צילום:באדיבות כיכר השבת)
"אם אדם יש לו אג'נדה אהודה, כמו מחאת הנכים - צריך לעשות משהו חריג ומאוד יוצא דופן כדי להיעצר", הסביר. "לא מספיק סתם לחסום את הכביש, אלא צריך להשתתף בהתפרעויות משמעותיות הכוללות יידוי חפצים, שבירת חלונות של בנקים ודברים מן הסוג הזה. אם זו סתם חסימת הכביש, המשטרה מודיעה 'סעו בדרכים חלופיות'".
"האכיפה של עבירות הנוגעות לחופש הביטוי היא עניין של מזל". עו"ד בם(צילום: ויקטור אולחובסקי)
השופט אלי אברבנאל צידד בסנגורו של ח', והקשה על נציג הפרקליטות: "התפרעות פסיבית זה דבר שקורה הרבה ואנו לא רואים כתב אישום. אם המדיניות שלכם שבהשתתפות פסיבית בהפגנה לא מעמידים לדין - אז לא צריך להגיש כתב אישום".
הפרקליט, עו"ד שגיב עוזרי, הודה כי "בית המשפט צודק", ואישר כי "אלמלא סברו השוטרים שהוא (ח', ק"נ) גם נטל חלק אקטיבי, יש סיכוי סביר להניח שלא היה נעצר ואם לא היה נעצר ממילא לא היה מוגש כתב אישום". עוד אמר נציג המדינה כי הוא אכן אינו מכיר מקרה שבו מלכתחילה הוגש כתב אישום בגין השתתפות פסיבית בהתפרעויות.
עם זאת טען הפרקליט כי "לא זו השאלה", ומשעה שח' נעצר והודה בעבירה המיוחסת לו - גם אם כתב האישום המקורי והחמור יותר התברר כמוטעה - אין לו עוד טענה להגנה מן הצדק. "אין איפה ואיפה וזה לא קשור למגזר מסוים", אמר עו"ד עוזרי. "הוא נוטל חלק בהתפרעות שזה לחם חוק של העיר הזאת". לדבריו, "המדיניות אומרת שהוגש כתב אישום וכתב האישום תקף. אנשים עברו על החוק, הם עשו חלק אחד מהעבירה וחלק מסוים אחר לא עשו".
"טעיתם בהסתכלות על התיק"
ראש ההרכב, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים ואב בית הדין השופט יורם נועם, לא קיבל את הטיעון ומתח ביקורת על נציג הפרקליטות: "הגשתם כתב אישום. טעיתם בהסתכלות על התיק. הציבור מסתכל ומרגיש לא נוח, ככל שמדובר במקרה שמלכתחילה לא היה מוגש כתב אישום".לנוכח הדברים, הודיע עו"ד עוזרי כי הוא משנה את עמדתו ומקבל את הערעור, אך הדגיש כי בכך כדי להסכים לטענת האכיפה הבררנית, ובעקבות כך פסק בית המשפט כי "בהסכמת הצדדים מתקבל הערעור במובן זה שההרשעה בדין מבוטלת" - ואיתו רכיב המאסר על תנאי והקנס. עם זאת נקבע כי מכיוון שהמערער ביצע עבירת התפרעות הוא יחויב לחתום על ערבות כספית בסך 2,000 שקל לכך שיימנע מעבירה דומה בתוך שנה מהיום.
פרקליטו של ח', עו"ד בם, מסר בתגובה: "לצערי, היחס של המשטרה והתביעה להפגנות החרדים שונה מיחסם להפגנות הנכים, אשר חסמו כבישים באין מפריע, ול'מחאה החברתית'. לכן יש חשיבות רבה לעמדת בית המשפט בתיק זה, אשר העביר מסר חד משמעי כי עצם ההשתתפות בהפגנה שבה אחרים התפרעו לא יכולה 'לזכות' את המפגין בהרשעה פלילית".
לפנייה לכתב/ת 
החרדי שתועד בהפגנה
צילום:באדיבות כיכר השבת
מומלצים
