שתף קטע נבחר

308 אלף שקל לעובדת דיסקונט עבור שנים באפס מעשה

תפקידה של שכירה התייתר אך היא המשיכה להגיע, ישבה בחיבוק ידיים וסירבה לתפקיד אחר. הבנק ניסה להתמודד עם המצב ומצא את עצמו בביהמ"ש

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שבנק דיסקונט יפצה בכ-308 אלף שקל עובדת שהוצאה לחופשה כפויה ללא ידיעתה, אחרי שנים שבהן הגיעה ל"עבודה" אבל ישבה בחיבוק ידיים משום שהתפקיד שלה עבר מן העולם בזכות אמצעים טכנולוגיים. אף שקיבלה את טענת הבנק שלפיה העובדת סירבה שוב ושוב לתפקידים אחרים, קבעה השופטת חנה טרכטינגוט שהדרך שבה בחר דיסקונט להתנהל מולה הייתה פסולה ומנוגדת לחוק.

 

התובעת החלה לעבוד ביחידת המחשוב של הבנק ב-1973, ולאחר כשלוש שנים הועברה לתפקיד אחר בארכיון אגף מערכות המידע. מ-2003 החל הבנק בשילוב הדרגתי של מערכות טכנולוגיות מתקדמות שבסופו של דבר החליפו את התפקיד שביצעה. אך העובדת לא פוטרה, ולמעשה במשך שנים המשיכה להגיע מבלי לבצע עבודה כלשהי. בחלוף הזמן הוצעו לה תפקידים אחרים אך היא דחתה אותם מסיבות שונות.

 

ביוני 2013 הפסיקה העובדת להגיע לבנק לאחר שנודע לה כי הוצאה לחופשה ללא תשלום. בהמשך היא גילתה שבשנה האחרונה לעבודתה השכר שולם באמצעות קיזוז ימי החופשה שצברה.

 

שנתיים לאחר מכן היא הגישה נגד הבנק תביעה בטענה שפעל מאחורי גבה ובניגוד לחוק. היא ביקשה את מלוא השכר שהייתה זכאית לקבל החל מספטמבר 2012 עד למועד הגעתה לגיל פרישה (פברואר 2016) וכן השבה של ימי החופשה שקוזזו לה ללא ידיעתה.

 

בתגובה טען "דיסקונט" שהעובדת סירבה להשתלב בכל תפקיד שהוצע לה ונהנתה במשך שנים מתשלום שכר מבלי לעבוד, ובנסיבות אלה לא הייתה הצדקה להמשיך לשלם לה משכורת.

 

התנהלות כוחנית

השופטת חנה טרכטינגוט קבעה שהתנהלות הבנק הייתה כוחנית ופסולה כיוון שבמעשיו הוא למעשה אילץ את העובדת להפסיק להגיע. נקבע כי חרף הסיטואציה הבעייתית, שבמסגרתה ישבה התובעת במשך שנים באפס מעשה, היה על הבנק לעדכן אותה על החלטתו להוציאה לחופשה ולאפשר לה להביע את דעתה בנושא - פעולה שגם הייתה מונעת ממנה להגיע לעבודה סתם. לחלופין, היה עליו פשוט לשקול לפטר אותה.

 

מאחר שהבנק פעל מאחורי גבה של התובעת, קבעה השופטת טרכטינגוט שהיא זכאית לשכר מלא עבור החודשים שבהם העמידה את עצמה לרשות הבנק בעוד הוא דיווח שהיא בחופשה, וכן לתשלום עבור ימי החופשה שקוזזו בניגוד לחוק. הבנק חויב גם לשלם לה שכר מינימום עבור כל החודשים שבהם חדלה לבוא לעבודה ועד הגעתה לגמלאות.

 

לכך הוסיפה השופטת גם פיצויים של 70 אלף שקל על עוגמת נפש, שכן לטעמה זהו אחד המקרים הקיצוניים ויוצאי הדופן שמצדיקים זאת, אם כי היא לקחה בחשבון את העובדה שהתובעת סירבה בתוקף לתפקידים חלופיים שהוצעו לה.

 

בסופו של דבר חויב "דיסקונט" לשלם לתובעת כ-308 אלף שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 35 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים