שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    תרמתי במשרד
    לעולם הפילנתרופיה התאגידית נכנס בשנים האחרונות כלי חדש - גיוון בשרשרת האספקה. הרעיון: במקום שהחברות הגדולות במשק יקנו מוצרים ושירותים ממספר קטן של ספקים גדולים, לבחור בהרבה ספקים קטנים ומקומיים כדי שלכולם תהיה פרנסה. "מניסיוננו, זה עובד יפה מאוד", מספר מנהל הרכש בטמבור, ומנהלת תחום הרכש באינטל טוענת כי "הגיוון באספקה תורם לתחרותיות של החברה שלנו",

    בשיתוף ציונות 2000

     

    מייצרים תרבות של אחריות חברתית בקרב חברות עסקיות בישראל    (צילום: ליהי קרופניק)

    מייצרים תרבות של אחריות חברתית בקרב חברות עסקיות בישראל    (צילום: ליהי קרופניק)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    קשה למצוא כיום חברה או תאגיד שלא רוצים להשפיע ולתרום לקהילה. מסורתית, עסקים רבים תורמים סכומים נאים למטרות צדקה או לקידום מטרות חברתיות שונות. אולם כיום יש כאלו שבוחרים לעשות את זה קצת אחרת.

     

    ציונות 2000 היא עמותה שהוקמה לפני שני עשורים כדי לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים במדינה באמצעות פעילות ייעודית של עסקים גדולים. לפני חמש שנים הגיעו ראשיה למסקנה שהפילנתרופיה הקיימת, כלומר תרומות כספיות או תרומות של מוצרים שווי ערך, לא מממשת את כל הפוטנציאל שיכול להיות למגזר העסקי בשינוי פני החברה. העמותה פנתה לחברות הגדולות במשק, כינסה פורומים של מנהלים, ובעקבות המפגשים פיתחה מודל חדש של "אחריות תאגידית".

     

    אחד הנדבכים של המודל הזה עוסק בצמצום פערים דרך גיוון בשרשרת האספקה. מה זה אומר? העמותה מסייעת לחברות ולתאגידים לגבש נהלים ופתרונות שיעודדו רכישת מוצרים ושירותים מבתי עסק מכל גווני הקשת, בהם עסקים חברתיים, בתי עסק פריפריאליים, או כאלו המנוהלים על ידי מיעוטים, במקום להסתפק בספקים הגדולים.

     

    "ספק בפריפריה או עסק חברתי פחות נגישים לתאגיד גדול. זה יכול להיות בגלל חוסר מודעות, היעדר תקציב פרסום ושיווק ואפילו מסיבות מנטליות", מסבירה הילה אופיר, מנהלת תחום עסקים למען הקהילה בציונות 2000. "יש ספקים שחושבים שאין להם בכלל סיכוי לחדור לשרשרת אספקה של חברה גדולה. אחרים חוששים שהם לא יעמדו בסטנדרטים ובציפיות. אנחנו מנסים לעזור לחברות הגדולות להכניס התאמות בנהלים שישנו את ההסתכלות שלהם על הרכש ויתנו לעסקים כאלה סיכוי".

     

    למה אתם פונים לחברות ולא מסייעים לספקים?

    "יש הרבה מאוד ארגונים שעובדים עם אוכלוסיות מודרות, כמו בעלי מוגבלויות, ונותנים להם כלים להשתלב בשוק העבודה. אבל כדי שאדם עם מוגבלות ישתלב בתעסוקה בתוך חברה, צריך שהחברה תתאים את עצמה לסביבת עבודה מיטבית של אדם עם מוגבלות. באותה מידה, אנחנו מאמינים שצריך ללמד את התאגידים איך לעבוד עם עסקים קטנים ומגוונים".

     

    אחת החברות הראשונות שהצטרפו למיזם היא אינטל הבינלאומית, שנושא הגיוון ברכש לא חדש לה: כבר לפני עשרים שנים היא החלה לשלב ספקים מגוונים בשלוחותיה האמריקאיות. לפני חמש שנים הפרויקט התרחב והתפשט מגבולות ארצות הברית לאסיה, לאירופה וגם לישראל. "הגיוון באספקה תורם לתחרותיות של החברה. אנחנו רואים בזה יתרון. כשאנחנו בודקים ספקים חשוב לנו לתת לכולם הזדמנות להשתתף בתהליכי רכש. אנחנו לא מסתכלים רק על מחיר אלא גם על איכות", מסבירה מיטל פרפיניאל, מנהלת תחום רכש באינטל.

     

    אינטל פוגשים ספקים ()
    מפגש עם ספקים פוטנציאליים באינטל

    האם בישראל היו קשיים או חסמים ספציפיים בעבודה עם ספקים מגוונים?

    "החסם הוא איך לאתר אותם. למשל, כשיוצאים למכרז - למי פונים, איך מוצאים את הספק המתאים ואיך מוודאים שהוא ספק מגוון. זה אתגר שהיה לנו כבר מההתחלה, ושיתוף הפעולה עם ציונות 2000 עוזר. זה נושא שמתפתח בארץ לאט וחשוב שתהיה אליו מודעות".

     

    גם חברת שלא"ג הוותיקה, המתמחה בייצור בד לא ארוג, הצטרפה לאחרונה לפרויקט בהתלהבות ועם מוטיבציה לסייע לעסקים קטנים באזור שבו ממוקם המפעל שלה, קיבוץ שמיר בגליל־העליון. "בצפון אין הרבה מפעלים וחברות גדולות ולכן טביעות הרגל שלנו יכולות להביא ערך מוסף. איפה שאנחנו לא יכולים להתפשר אנחנו לא מתפשרים, אבל בכל מה שקשור לרכש שאינו של חומרי גלם, אנחנו מעדיפים לעשות רכישות מהאזור הקרוב אלינו מתוך רצון לחזק את העסקים הקטנים", אומר גלעד יהודאי, מנהל שרשרת האספקה בשלא"ג.

    חברת שלאג מראיינת ספקים ()
    שלא"ג מארחים בעלי עסקים מקומיים במטרה ליצור שיתופי פעולה

    "אנחנו נמצאים בפריפריה הרחוקה, חלק גדול מהעסקים מבוססים על מחזורים עונתיים כמו תיירות ומאוד קשה להם להתקיים. אנחנו רוצים להשפיע מעבר לסיסמאות ולתרומות חד פעמיות, לייצר אקו־סיסטם שיעזור לעסקים הקטנים להתרומם. לעשרת אלפים שקלים אין השפעה משמעותית על התקציב שלנו, אבל לספק מקומי זה יכול לעזור לגמור את החודש. עדיף לנו לעבוד עם ספק מקומי קטן, אפילו אם הוא יקר יותר, מאשר לעבוד עם רשת גדולה מתל־אביב, שאומנם תדע להביא לי את המוצר בזמן אבל לא תייצר לי ערך מוסף חברתי־מקומי".

     

    מה אתם עושים אם אתם נתקלתם בספק בעייתי או לא מקצועי?

    "מספק לא מקצועי לא נקנה יותר. אבל אם אנחנו לא מקבלים את הצעת המחיר שלו או מפסיקים לעבוד איתו – אנחנו מחייבים את עצמנו להודיע לו למה כדי לתת לו את האופציה להשתפר וללמוד".

     

    אחת הספקיות ששלא"ג עובדים איתה באופן קבוע מאז שהתגייסו לפרויקט היא הגר לרר, שמתמחה בייצור מתנות ומארזים מותאמים אישית לעובדי חברה. בית העסק של לרר קיים שלוש שנים וממוקם בנווה אטי"ב שלמרגלות הר החרמון. ההתחלה הייתה לא קלה, וכמו כל עסק קטן, כל מה שהיא הייתה צריכה זאת הזדמנות. "לקח זמן עד שהכירו אותי", היא מספרת, "בגלל המרחק הגיאוגרפי אנשים לא תמיד רואים אותי פיזית והם קצת מפחדים מרמאויות. אבל אני מאמינה במה שאני עושה ובמוצר שאני נותנת ועובדת קשה. כיום השם שלי כבר עובר מפה לאוזן וכמעט כל הלקוחות חוזרים".

     

    עוד חברה מובילה במשק שהצטרפה ממש לאחרונה לפרויקט היא טמבור. "שמחנו להצטרף לפרויקט בגלל שמבחינתנו זה מעשה ציוני לעזור לספקים קטנים ומקומיים", אומר עדי זיסלר, מנהל הרכש בחברה. "בדרך כלל קונים גדולים נרתעים מספקים קטנים כי הם פוחדים שהם לא יספקו בזמן, שתהיה בעיה של איכות, שהעסק לא יחזיק. אנחנו לא. מניסיוננו, זה עובד יפה מאוד. יש לנו ספקים שעושים מעל ומעבר בשביל לעמוד בציפיות ובדרישות שלנו".

     

    לדבריו, היתרון עצום גם לנותן השירות. "יש היום הרבה ספקים קטנים שעובדים עם עסקים קטנים, וכשאלה נסגרים נוצרים להם חובות אבודים. עם חברות גדולות זה לא קורה להם".

     

    איזה סוג של ספקים אתם מחפשים?

    "בזכות הגיוון ברכש מצאנו עסקים קטנים וייחודיים שנותנים לנו רעיונות מחוץ לקופסה, ואנחנו מחפשים עוד כאלה. אנחנו לא רוצים ללכת על המיינסטרים. אנחנו לא מפחדים, להיפך".

     

    בשיתוף ציונות 2000.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תרמתי במשרד"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים