צפו: כך בונים בית בארבעה חודשים בלבד

אם אתם חושבים שאי אפשר לבנות בית פחות או יותר באותה שיטה שמרכיבים ארון מאיקאה - תחשבו שוב. שוק הנדל"ן בארץ כולל כבר לא מעט חלופות של שיטות בנייה מתקדמות ופשוטות יותר מהבנייה הקונבנציונלית. כך למשל, בנייה משלד פלדה במקום שלד בטון שמאפשרת, לא תאמינו, להשלים הקמת בית פרטי בתוך 4 חודשים בלבד. קיצור משמעותי של כשנה בזמן שנמשכת הבנייה.

לכתבות נדל"ן נוספות

"הבנייה בשיטה הזו מהירה ונמשכת 4 חודשים מהרגע של העלייה לקרקע, כי הכל מגיע מוכן מהמפעל", מסביר עמוס בכר, מנהל מכירות בחברת מיי טק, שבונה בתים בשיטה זו. "זה הדבר הכי קרוב שיש היום להדפסה של בית, כמו איקאה לגדולים. בנוסף, בענף שיש בו בעיה של כוח אדם, בשיטה זו לא צריך פועלים, 4-5 אנשים יכולים לבנות בתים בכל סגנון אפשרי".

בכר הציג את השיטה הייחודית בכנס בנושא חדשנות בבנייה שהתקיים במסגרת הוועידה הארצית לבנייה פרטית והתיישבות, שקיים היום (ה') "מרכז הבנייה הישראלי" במלון ישרוטל בים המלח.

לדבריו, מדובר בצורת הבנייה הנפוצה כיום בעולם המערבי, שמחליפה את שלד הבטון והבלוקים במערכת של שלד מפלדה דקת דופן, המחופה בלוחות חוץ ופנים וביניהם חומר בידוד. בשיטה זו, תהליך הבנייה נמשך כשליש מהזמן שנדרש לבית מבטון.

"כמו איקאה לגדולים". בנייה מתקדמת של חברת מיי טק( )

בכר הוסיף, כי התכנון מתבצע בתוכנות תלת מימד מתקדמות, המפרטות את כל שכבות הבנייה והמערכות העוברות בקירות ובתקרות. כפי שהדגים, המבנה הסופי עמיד לרעידות אדמה, מאפשר בידוד גבוה למבנה באופן שחוסך בצריכת האנרגיה, אינו כרוך בפסולת בתהליך הבנייה ואף מאפשר גימור באיכות גבוהה. "השיטה הזו יכולה לספק הרבה פתרונות ויכולה לעבוד עם כל תוכנית אדריכלית", פירט.

"להקים מינהלת לעידוד התישבות בפריפריה"

הכנס נערך בהובלת ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, במתכונת של "שולחנות עגולים" רבי משתתפים עם נציגי המגזר היזמי הפרטי, הממשלה ורשויות מקומיות. בשיח בנושא אתגרי התעסוקה בפריפריה, שררה הסכמה כי על הממשלה לאפשר לתושבים ואזרחים לגור בצפונה ודרומה של המדינה, בעיקר באמצעות השקעה בתשתיות ובדגש על תחבורה.

"ההתיישבות במדינת ישראל מורכבת ממאות גורמים שבסופו של דבר מביאים את התוצר, שהוא הבית הפיזי למשפחה האחת, שמחליטה לעבור ולבנות את ביתה בהתיישבות הכפרית", אמרה מיכל גלר מבית בגולן - יזמות וניהול פרויקטים. "לא הסכמנו על הכל, אבל הסכמנו על דבר אחד - שחייבים להקים מינהלת מערכתית שתשלב את כל הגורמים יחד, סביב אותו שולחן כדי לקדם את ההתיישבות בפריפריה".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק, התייחס בשלב מוקדם יותר של הכנס לנושא ואמר כי יש לקדם את ההתיישבות בנגב, גם אם נדמה כי הדבר אינו כלכלי. "היום, יותר מתמיד, על ההתיישבות להבין כי היא מתקיימת במרחב מגוון, ועל מנת שתוכל למשיך ולהתקדם, עליה לפתוח את שורותיה לאוכלוסיות חדשות ומגוונות, וליצור שיתופי פעולה עם ערים שכנות - בתרבות, במסחר ובתעשייה.

"חלק חשוב הוא שיתופי משאבים כפי שעשתה ההתיישבות הכפרית ברמת נגב עם ירוחם ומצפה רמון: ויתור על גבולות והכנסות לצד הקמת מנגנונים משותפים", הוסיף. "במקביל, תפקידה של המדינה לתמוך בהתיישבות ותיקה וחדשה, תוך עיבוי וחיזוק הערים השכנות".

בשיח שנערך אתמול תחת הכותרת "האם תל אביב מחסלת את מדינת ישראל?", סיפר עוזי לוי, מנכ"ל החברה הממשלתית דירה להשכיר, כי החברה פועלת להרחבת אזורי הפעילות שלה מחוץ ללב אזורי הביקוש, לאשקלון, גן יבנה, כרמיאל, רמלה ובאר שבע. "אנחנו עושים את הדברים בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות, להן יש רצון גדול לקדם פרויקטים לשכירות", אמר.

דני עטר, יו"ר קק"ל, סיפר באותו המושב על תוכנית בשם "ישראל 2040", להקמת אזור תעשייה בשטח של 3,000 דונם במרכז הגליל, עם תעשיות הייטק מתקדמות.

"מתבצעת עבודת מטה בין מנכ"ל קק"ל למנכ"ל משרד הכלכלה כדי להניע מהר את המהלך הגדול הזה", אמר. "אני מאמין שתוך שנתיים יהיה אפשר כבר להתחיל לעבוד על הקמת אזור התעשייה".