שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    לינץ' אחרי לינץ': 25 הודים נרצחו בגלל ווטסאפ

    תופעה הולכת ומתרחבת בהודו, השוק הגדול ביותר של האפליקציה, עם 200 מיליון משתמשים: נוכלים מפיצים הודעות שקריות על חוטפי ילדים וקוצרי איברים, וכך מעוררים בהלה בציבור ומניעים תושבים לרצוח פועלים חפים מפשע בחשד שהם סוחרי אדם. ווטסאפ והממשלה מחפשות פתרון

    משטרת הודו הודיעה היום (ב') כי עצרה 23 בני אדם בחשד שבסוף השבוע השתתפו בלינץ' שבו נרצחו חמישה גברים בעקבות הודעה שקרית שהופצה בווטסאפ – תופעה הולכת ומחמירה במדינת הענק. יותר מ-25 בני אדם נרצחו בחודשים האחרונים ברחבי הודו בעקבות הודעות שקריות שהופצו באפליקציית המסרים המיידיים, הודעות שבהן נטען כי חוטפי ילדים וקוצרי איברים פושטים על יישובים ברחבי הודו כדי לסחור בבני אדם ובגופותיהם.

    הודו ווטסאפ פייק ניוז גורם ל לינץ' ב אנשים תופעה (צילום: AFP)
    מוהינידבי נאת מציגה בטלפון את תמונת בת דודתה, שנטדבי נאת, שנרצחה על-ידי המון שחשד כי בכוונתה לחטוף ילדים(צילום: AFP)
    הלינץ' המדובר אירע הפעם במחוז דהולה שבמדינת המחוז מהרשטרה, ושמונה גברים הותקפו בו. הלינץ' אירע אחרי שאחד התושבים ראה גבר מהחבורה מדבר עם ילד בעת העלייה לאוטובוס ליד הכפר ראינפדה. תושבים חשדו כי הגבר חבר ברשת לסחר בילדים בעקבות הודעות אזהרה שקיבלו לאחרונה בווטסאפ. שלושה מהגברים שהותקפו הצליחו בסופו של דבר לברוח, אבל חמשת האחרים נגררו לבית מועצת הכפר ושם הוכו למוות.

     

    חטיפת ילדים היא אכן מכת מדינה בהודו, ו-90 אלף ילדים נעלמים בה מדי שנה. עם זאת, הודים סוררים מנצלים את התופעה באופן ציני כדי להפיץ בווטסאפ וברשתות החברתיות שמועות והודעות שקריות המעוררות בהלה בציבור ומניעות אותו לפעולות אלימות נגד חפים מפשע. הקורבנות של מעשי הלינץ' הם בדרך כלל תושבי מדינות מחוז אחרות בהודו שהגיעו למדינת המחוז שבה הותקפו רק לצורכי עבודה. כיוון שהם אינם בני המקום, הם נתפסים כחוטפים פוטנציאליים, ולכן הם מותקפים.

    הודו ווטסאפ פייק ניוז גורם ל לינץ' ב אנשים תופעה (צילום: רויטרס)
    סטיש בהייקרה, בן 21, הוכה גם הוא על-ידי המון זועם בגלל הודעה שקרית בווטסאפ(צילום: רויטרס)

    רק באמצע השבוע שעבר אירע בהודו לינץ' דומה: הודעת ווטסאפ שהופצה בכמה מחוזות במדינת מדהייה פרדש הצליחה להתסיס המון משולהב של כ-60-50 תושבי כפר ולגרום להם לבצע לינץ' בשני גברים חפים מפשע בשל החשד כי בכוונתם לרצוח תושבים בני המקום ולמכור את חלקי גופם. בהודעה השקרית נכתב שכ-500 בני אדם המסתווים ומעמידים פני קבצנים פשטו לאחרונה על האזור בכוונה לרצוח אנשים ולקצור את איבריהם, ושהנמענים מתבקשים להעביר את ההודעה לחבריהם ולבני משפחתם. משטרת הודו קבעה כי הטענות בהודעה ההיא היו שקריות לחלוטין, וחוקרים ממשטרת הודו שהצטרפו לכמה קבוצות ווטסאפ מקומיות חשפו כי שלושה בני אדם היו אחראים להפצתה הראשונית של ההודעה. הם נעצרו.

     

    שבועות אחדים לפני כן הופצה הודעת ווטסאפ אחרת, שבה נטען שכ-400 סוחרי ילדים מגיעים לבנגלור שבדרום הודו. בעקבות ההודעה הזו ביצע המון משולהב לינץ' בצעיר בן 26, עובד בניין שהגיע ממדינת מחוז אחרת בהודו, משום שחשדו כי הוא סוחר ילדים. הוא נתפס והוכה בשעה שהלך לתומו ברחוב.

    אייקונים רשתות חברתיות (צילום: shutterstock)
    ווטסאפ שוקלת לסמן הודעות שמועברות בתפוצה המונית(צילום: shutterstock)

    בהודו יש יותר מ-200 מיליון משתמשי ווטסאפ, והיא השוק הגדול ביותר של האפליקציה בעולם. הפרסום של "פייק ניוז" ושל סרטונים שקריים בווטסאפ הפך לכאב ראש עבור פייסבוק, הבעלים של ווטסאפ, המתמודדת גם כך עם שערוריות הנוגעות לפגיעה בפרטיות.

     

    בהודו יש יותר ממיליארד משתמשי טלפון סלולרי, ולהודעות ויראליות שקריות קל לעורר בה בהלה ולזרוע מתח בציבור. המתח הזה עלול להיות נפיץ במיוחד כשהוא נוצר בין האוכלוסייה ההינדית, שאליה משתייכים רוב תושבי הודו, לבין המיעוט המוסלמי. עם זאת, הוא עלול להיות נפיץ גם כשהוא נוצר בין קאסטות שונות בחברה ההינדית.

    הודו ווטסאפ פייק ניוז גורם ל לינץ' ב אנשים תופעה (צילום: AFP)
    מיליארד משתמשים בטלפון הסלולרי. משפחתה של הנרצחת שנטדבי נאת(צילום: AFP)

    ווטסאפ מסרה בחודש שעבר כי אירועי האלימות בהודו הקשורים לאפליקציה הובאו לידיעתה דרך כלי התקשורת. "למרבה הצער יש אנשים שמשתמשים בווטסאפ כדי להפיץ מידע מזיק", נמסר בהודעה רשמית של ההנהלה. "אנחנו מגבירים את המאמצים שלנו לחנך את המשתמשים כך שאנשים יהיו מודעים להגדרות האבטחה ויוכלו לזהות פייק ניוז ומתיחות". לפי החברה, הודעות הנשלחות בקבוצות ווטסאפ, שבהן הפצת מידע שקרי היא הקלה ביותר, הן עדיין מיעוט: 90% מהמסרים בווטסאפ מועברים בקשר ישיר בין משתמש אחד לאחר, והגודל הממוצע של קבוצת ווטסאפ הוא שישה משתמשים בלבד.

     

    החברה בוחנת כעת כמה שינויים אפשריים בשירות שלה, ובין השאר היא בודקת אפשרות לתייג כל הודעה המועברת באמצעות הלחצן "העבר" ממשתמש למשתמש, כך שיהיה קל יותר להתחקות אחרי עקבותיו של כותב ההודעה המקורי. גורמים בממשלת הודו אמרו כי הממשלה פנתה לווטסאפ כדי לדון איתה בבעיה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים