נכון או לא נכון? האמת מאחורי האמירות על חוק הגיוס

חוק הגיוס החדש שצפוי לעבור היום (ב') בקריאה ראשונה במליאת הכנסת מסעיר את המערכת הפוליטית, ובמיוחד את זירת ההתגוששות בתוך האופוזיציה - בין יש עתיד למחנה הציוני. שורת סיסמאות והתבטאויות מהיממות האחרונות מעוררות את הצורך בבדיקה מעמיקה - מה מדברי הפוליטיקאים באמת נכון? אלו המסקנות של אתר "המשרוקית" שעוסק בבדיקת התבטאויות פומביות של אישי ציבור, במיוחד עבור ynet.

ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד), 2.7.2018, אולפן ynet: "יש סנקציות פליליות בחוק. אם שלוש שנים לא יעמדו ביעדים, הסנקציות הפליליות מופעלות באופן אוטומטי, ואנשים ילכו לבית סוהר".

חוק הגיוס החדש קובע כי במשך שנתיים מיום אישורו בכנסת לא תחול חובה חוקית של עמידה ביעדי הגיוס, ולאחר שנתיים תחל "תקופת הסתגלות" בת שלוש שנים. אם בתוך שלוש שנים רצופות לא יושג שיעור גיוס בהיקף של 85% לפחות מיעדי הגיוס השנתיים, יפקע החוק לאחר 12 חודשים. כלומר, לאחר פקיעת החוק תינתן לממשלה ולכנסת שנה נוספת בה ניתן יהיה לתקן את החוק בטרם יכנסו לתוקף הסנקציות הפליליות מתוקף חוק שירות ביטחון. יש לציין שלפי החוק הישיבות נדרשות לעמוד ב-95% מיעדי הגיוס בכדי לזכות לתמיכה כלכלית מהמדינה.

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), 2.7.2018, רשת 13: "בחוק הזה יש סנקציות פליליות, כמעט אותו הדבר כמו בחוק של יש עתיד";

יעל גרמן (יש עתיד), הקלטה ששודרה ב-1.7: "יש סנקציות גם אצלנו וגם אצלם, יש סנקציות פליליות".

חצי נכון

לפי החוק החדש, הסנקציות הפליליות יחולו לכל המוקדם בעוד שש שנים, בשנת 2024. שנתיים לאחר אישור החוק תחל תקופת הסתגלות של שלוש שנים. אם בתקופת ההסתגלות לא יושגו 85% מיעדי הגיוס השנתיים, תינתן שנה נוספת עד לפקיעת החוק והפעלת סעיף 46 בחוק שירות ביטחון, לפיו על מי שלא יתגייסו יחולו סנקציות פליליות כולל מאסר. גם בחוק השוויון בנטל של יש עתיד נקבע כי סנקציות פליליות מתוקף סעיף 46 יוטלו במקרה של אי עמידה ביעדי הגיוס במשך שלוש שנים. עם זאת, בחוק הקודם לא נקבעה שהות בין אישור החוק לבין כניסתו לתוקף, ונקבע כי סנקציות פליליות יוטלו חצי שנה לאחר פקיעת תוקפו של החוק. כלומר, לפי חוק השוויון בנטל, הסנקציות הפליליות היו יכולות להיכנס לתוקף כבר לאחר שלוש שנים וחצי מאישור החוק.

איציק שמולי. הרוב נכון(צילום: גיל יוחנן)

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), 2.7.2018, כאן ב': "אתה רואה מתווה שיש בו יעדים של צילום מצב. אם אנחנו מדברים על מצב שבו ב-2016 התגייסו 3,200 חרדים וב-2018 היעד עומד על 3,350 , על מה אנחנו מדברים?"

נכון ברובו

החוק החדש קובע כי בשנת 2018 יעדי הגיוס של חרדים יעמדו על 3,348 מתגייסים בשירות סדיר, לצד 648 חרדים נוספים לשירות לאומי-אזרחי (בסך הכל 3,996 חרדים) בשנת 2019 עומדים הייעדים על 3,617 מתגייסים חרדים, לצד 700 בשירות לאומי-אזרחי (בסך הכול 4,317 חרדים). בהחלטת הממשלה שליוותה את חוק השוויון בנטל של יש עתיד נקבע כי יעד הגיוס לשנת 2016 (מ-1 ביולי 2016 עד 30 ביוני 2017) יהיה 5,200 מתגייסים, מהם 3,200 לצה"ל ו-2,000 לשירות אזרחי-לאומי. בפועל, בשנת 2016 התגייסו לצה"ל 2,850 חיילים חרדים. 

ח"כ אמיר אוחנה, 2.7.2018, רדיו ירושלים: "במהלך השנים האחרונות תחת כהונת נתניהו יותר ויותר חרדים מתגייסים לצה"ל".

נכון

לפי נתוני מדור שילוב חרדים בצה"ל, בין השנים 2011 ל-2016 חלה עלייה מתמדת במספר החרדים המתגייסים לצה"ל, כאשר בשנת 2014, בה נחקק חוק השוויון בנטל של יש עתיד, נרשמה העלייה בשיעור הנמוך ביותר. בשנת 2011 התגייסו 1,282 חרדים וב-2012 התגייסו 1,447 – עלייה של 12.9%. בשנת 2013 התגייסו 1,858 – עלייה של 28.4% לעומת השנה הקודמת. בשנת 2014 (השנה בה נחקק חוק השוויון בנטל) חלה עלייה של כ-11.5%; ב-2015 (בה תוקן, ולמעשה נדחה חוק השוויון בנטל) חלה עלייה של 12.3%; ובשנת 2016 חלה עלייה של 13.1% במספר החרדים שהתגייסו לצה"ל. נתוני גיוס החרדים לשנת 2017 טרם פורסמו (שנת הגיוס 2017 התחילה ב־1 ביולי 2017 והסתיימה זה עתה - ב־30 ביוני 2018).

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), 1.7.2018, רדיו ללא הפסקה:  "בקדנציה הקודמת מפלגת העבודה - לא במתכונתה הנוכחית כמחנה הציוני - לא נכחה במליאה כשהחוק שיש עתיד הביאה לשוויון בנטל הובא להצבעה. הם נעדרו מהמליאה";

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), 1.7.2018, גלי צה"ל: "כאשר אנחנו העברנו את תיקון מספר 19 שדיבר על שוויון בנטל המחנה הציוני היה בחוץ".

נכון

"חוק שוויון בנטל" של יש עתיד עבר בכנסת בקריאה ראשונה ב-23.7.2013, כאשר מפלגת העבודה הצביעה בעדו. ההצבעה על אישור החוק בקריאה השנייה והשלישית ב-12.3.2014 התקיימה בעיצומו של משבר חריף בין סיעות האופוזיציה לסיעות הקואליציה על רקע אישור "חוקי המשילות", בעקבותיו החרימו כל סיעות האופוזיציה את כלל ההצבעות בכנסת. חוק השוויון בנטל עבר ברוב של 67 מול 1, כאשר חברי מפלגת העבודה, כמו גם חברי כלל סיעות האופוזיציה לא נכחו בהצבעה (ח"כ יוני שטבון מסיעת הבית היהודי, שהיתה חברה בקואליציה, הוא שהצביע נגד). סיעת העבודה הודיעה לאחר מכן כי לו הייתה משתתפת בהצבעה, חבריה היו מצביעים בעד.

לבדיקות נוספות ורשימת המקורות המלאה באתר המשרוקית