בית משפט בארה"ב למשפחת הנער שנחטף: "הסתכנתם - שלחתם אותו לבי"ס ליד חברון"

בדצמבר 2016 ישבה רחלי פרנקל על דוכן העדים בבית המשפט הפדרלי בוושינגטון וגוללה בכאב רב את רגעי האימה מאותו לילה נורא שבו חייה התנפצו כשבנה, נפתלי ז"ל, נחטף ונרצח על ידי מחבלי חמאס יחד עם גיל־עד שער ז"ל ואיל יפרח ז"ל.

עכשיו, שנה וחצי אחרי, נחשף ב-ynet פסק הדין בתביעה שהגישה משפחת פרנקל נגד איראן וסוריה כמי שנושאות גם באחריות לרציחת בנם. בית המשפט האמריקני קיבל את טענות המשפחה, אך בחר להעניק סכום פיצויים נמוך ביותר בטענה שהמשפחה התגוררה ביהודה ושומרון ועל כן "לקחה על עצמה את הסיכון".

השופטת טענה: "המשפחה נטלה את הסיכון". נפתלי פרנקל ז"ל

פסק הדין המקורי, שנמסר במרץ אשתקד 2017, הכיר בזכותם של בני משפחת פרנקל, בהיותם אזרחים אמריקנים, לתבוע את איראן וסוריה על רצח בנם. "מותו של נפתלי פרנקל היה מקרה טרגי ששום סכום לא יוכל לפצות עליו", כתבה השופטת הפדרלית רוזמרי קולייר.

"איראן וסוריה אכן סיפקו עזרה חומרית לחמאס וסייעו לחטיפה ולרצח של נפתלי", קבעה השופטת ופסקה 4.1 מיליון דולר פיצויים על אף שהתביעה עמדה על סך 340 מיליון דולר.

משפחת פרנקל ערערה על הפיצויים, שכלל לא אמורים להגיע אליהם בשל סירובן של איראן וסוריה להגיב להליך, וביקשה לשקול את ההחלטה בשנית. השופטת סירבה לעשות זאת ואמרה כי "התובעים נטלו על עצמם את הסיכונים הכרוכים בלחיות מעבר לקו הירוק בישראל, ובלשלוח את נפתלי פרנקל 40 ק"מ נוספים לתוך הגדה המערבית לבית ספר תיכון בגוש עציון, 6 ק"מ מהעיר חברון". משפחת פרנקל כלל לא גרה מעבר לקו הירוק, אלא ביישוב נוף איילון הסמוך למודיעין.

שלושת הנערים החטופים שנרצחו

השופטת ניסתה להסביר את ההחלטה לפסוק סכום נמוך יחסית לתביעות דומות שהוגשו בעבר, ואמרה כי "נפתלי ושני הצעירים הנוספים נחטפו ונרצחו בגלל שהם היו נערים יהודים וישראלים", והדגישה כי "נפתלי לא נבחר כי הוא היה אזרח אמריקני שנקלע בטעות לסכסוך. להיפך, הוא היה מטרה עבור חמאס בשל אזרחותו הישראלית".

השופטת הבהירה כי "אין בעובדות אלה כדי להפחית את אבלם של התובעים או את אובדנם, אבל יש בהם כדי להשפיע על הסעד המגיע להם כאשר מסתכלים דרך העדשה של אחריות נזיקית אזרחית".

אבי ורחלי פרנקל מחוץ לבית המשפט האמריקני, לצד עו"ד ניצנה דרשן לייטנר מ"שורת הדין"

אמו של נפתלי, רחלי, הגיבה בתדהמה לדברי השופטת: "הדבר הזה לא יעלה על הדעת. הילדים היו בדרך מבית הספר, איזו אחריות יש לנערים למותם?", שאלה.

בני המשפחה פנו לבית המשפט הפדרלי לערעורים יחד עם עורכי הדין  ניצנה דרשן-לייטנר ורוברט טולצ'ין מארגון "שורת הדין" בטענה שבית המשפט חרג מסמכותו ושילב בהחלטתו על גובה הפיצויים שיקולים פסולים, ועל כן דינו של פסק הדין להיפסל.

לפני כחודש קיבל בית המשפט את מרבית טענתם והורה להחזיר את התיק לשופטת קולייר בעודו מבהיר כי אין לייחס לקורבן שום אשמה וכי יש להגדיל את סכום הפיצויים. קולייר צפויה להכריע על כך בקרוב.

פרנקל הסבירה כי "הגשנו את התביעה כדי 'להציק לרעים'. יש הרבה דרכים להילחם בטרור, ובמקרה הזה מנסים להצר את צעדיהם הכלכליים. הרי אם יפסקו סכום גדול - אף אחד לא יפרע את פסק הדין. אנחנו לא מצפים באמת לכסף".

פרנקל כינתה את הפסיקה המקורית "שערורייתית" והוסיפה: "הנערים היו בדרך הביתה מבית הספר, אז דמם מותר? אני משתדלת לנהל את הנושא הזה מהשכל ולא מהרגש, קצת ריחוק רגשי בהחלט מגן ועוזר".

פרקליטת המשפחה, עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, הגיבה על קבלת הטענות ואמרה כי "אנו שמחים על כך שבית המשפט לערעורים קבע שנפתלי לא היה אמור לצפות שיירצח בידי מחבלים פלסטינים משום שלמד מעבר לקו הירוק. אנחנו חושבים שהאמירה שמשפחת פרנקל נטלה על עצמה את הסיכון להיחטף ולהירצח בגלל מקום מגוריהם מצדיקה טרור ואלימות כלפי אזרחים חפים מפשע. ויתרה מכך, קביעה כזו מבית משפט - לצד תגמול כספי למחבלים פלסטינים - עשויה לעודד פעולות טרור נוספות, בארץ ובעולם".