ראש העיר טבריה בעקבות רעידת האדמה: "חשש מאסון, הממשלה צריכה להשקיע"

ראש העיר טבריה יוסי בן דוד טען הבוקר (יום ד') כי הטיפול בתוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה, הידועה יותר בשם "תמ"א 38" הוא בעייתי ביותר. כמה שעות אחרי שבעירו ובמקומות אחרים הורגשה רעידת אדמה בעוצמה של 4.1 דרגות, אמר בן דוד בריאיון לאולפן ynet: "המהדורה הראשונה של 'תמ"א 38' היא החוק הכי אנטי-חברתי שאפשר היה לחשוב עליו".

מוקד הרעידה, שהורגשה בשעה 4:50 לפנות בוקר, היה בצפון הכינרת - כ-10 קילומטרים צפונית-מזרחית לטבריה. אחריה הורגשו רעידות משנה בעוצמה נמוכה יותר. גם תושבים במרכז ובשפלה דיווחו שהרגישו ברעש. איש לא נפגע ולא דווח על נזק.

ראש העיר טבריה בן דוד סיפר כי "התעוררתי כמו מרבית תושבי טבריה, הרעידה הורגשה היטב. ידענו אמנם רעידות כאלה לאורך השנים, אבל היא הייתה משמעותית. שנים שהעניין הזה ידוע, שאנחנו נמצאים במה שנקרא על קו השבר הסורי-אפריקני, ובכל 100 שנה בערך יש פה רעידת אדמה משמעותית. בסופו של דבר אנחנו לוקחים אחריות ומקדמים פתרונות יחד עם המדינה".

בהתייחסו לחיזוק המבנים בעיר אמר בן דוד כי "יש לנו שבעה בתי ספר שנבנו לפני משהו כמו 90 שנה ולומדים בהם יותר מ-400 תלמידים. חיזקנו את המבנים האלה ואנחנו מבצעים פעולות בעוד ארבעה בתי ספר. יחד עם משרד השיכון וחברת עמידר ושיקום שכונות אנחנו מבצעים חיזוק מבנים ישורים באזורים שמוגדרים 'אדומים'. אבל מנקודת המבט שלי זה מעט מדי, אפשר יותר וצריך לעשות יותר".

הוא הוסיף בנוגע לתוכנית "תמ"א 38" כי "יש פער גדול בין המרכז לפריפריה. בניגוד למצב ביטחוני משתנה, ברעידת אדמה זה תופס אותך כשאתה הכי לא מוכן. הפערים גדולים מדי וצריכה להתקבל החלטה דרמטית, שונה. אני חושב שהגיע הזמן שהממשלה תקבל החלטה להאיץ את הצקב, לתת יותר כסף למשרד השיכון להגביר את קצב הביצוע. האובדן בנפש והנזקים ברכוש גדולים לאין ארוך מההשקעה שאפשר להקדים. אנחנו כל פעם מקבלים את הערת האזהרה הזאת וזה הזמן לפעול".

ד"ר רמי הופשטטר, מנהל אגף הסיסמולוגיה במכון הגיאופיסי לישראל, אמר במשדר כי "4.1 זו רעידה שבהחלט מרגישים ובאמת הרבה אנשים בצפון הארץ הרגישו אותה, אבל זאת לא רעידה חזקה במיוחד, היא בינונית וחלשה. זה לא קורה לנו יום יום אלא מדי פעם, אז זה סביר שיש התרגשות רבה".

הוא אמר עוד כי "הרעידה היום מזכירה לנו שהשבר הסורי-אפריקני הוא פעיל ומדי פעם מזכיר לנו: רבותיי, יש רעידות אדמה. כרגע הן חלשות, אבל אנחנו יודעים מהעבר, באלפיים השנים האחרונות, היו בהחלט כמה רעידות אדמה חזקות הרבה יותר ממה שהיה היום, שגרמו גם לנזק והרג וצריך פשוט להתכונן".

ד"ר הופשטטר ציין כי לא ניתן לצפות אם לפנינו רעידת אדמה בעוצמה גבוהה יותר. לדבריו, "הלוואי והייתה לנו דרך שיכולנו להגיד לאנשים: ביום זה וזה, במקום זה וזה, יתרחש ככה וככה. אנחנו ממש לא שם. הדבר היחיד המועיל זו מוכנות של אנשים, שיהיו מועדים ומוכנים בהתארגנות לקראת רעידת אדמה. נכון שהרעידות החזקות מאוד נדירות, אבל זה לא אומר שהן לא ייקרו".

אלון רוזן, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת העורף, אמר: "עסקנו בנושא רבות. המדינה לא ערוכה להתמודד עם תרחיש קטסטרופלי כזה של רעידת אדמה בהיקפים הרבה יותר רחבים ממה שראינו היום. אנחנו מזהים שהרעידה האחרונה ההרסנית בארץ ישראל הייתה ב-11 ביולי 1927. אנחנו קרובים מאוד למועד. רעידת אדמה תבוא, וזה לא עניין של יהיה או לא – אלא מתי".

רוזן הוסיף כי "אני יכול לתת אלפי דוגמאות לכך שהמדינה לטעמי לא עושה מספיק בעניין. בסוף, בשביל שגוף האדם יתפקד בכל איבריו הוא צריך שהדם יזרום. הדם שזורם במדינה שלנו זה צירי התנועה המרכזיים. לדוגמה, למדינת ישראל יש אלפי גשרים ועד היום אנחנו לא יודעים אם הם יחזיקו או לא יחזיקו ברעידות אדמה".

"הרגשתי כאילו מתנדנדת בנדנדה" 

אורלי לבשין, תושבת מגדל העמק, התעוררה בעקבות רעידת האדמה. "המיטה זזה אחורה וקדימה, הרגשתי את החלון רועד, את הטלוויזיה על השידה זזה. אמרתי באינסטינקט 'יש רעידת אדמה' ואז כל הבית התעורר", סיפרה לבשין. "זה היה מבהיל, הרגשתי כאילו מתנדנדת בנדנדה. הנשימה שלי הייתה כבדה, פשוט לחץ".

רונן לביא מהיישוב בני יהודה ברמת הגולן סיפר: "רעידה כזאת לא הרשתי אף פעם. זה התחיל כגל ולא היה רציף. כל הבית זז. אשתי התעוררה וחשבה שזה ממהפגזות בצפון. הרצפה ממש עלתה וירדה. הייתי בהיכון לתפוס את הילד ולברוח החוצה. זאת סיטואציה מפחידה, ומה שמבאס בה זה התחושה של חוסר אונים".

גם שלמה חדד מצפת שיתף על תחושות חוסר האונים. לדבריו, "הרעידה נמשכה כמה שניות, לא ידענו אם לצאת מהבית. ראיתי את השולחן זז, אשתי קמה בפניקה, הבת קמה בפניקה. זה לא משהו שעבר בצורה קלה. ראינו את הבית זז והמתנו שזה יעבור".