שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מדוזות למען הסביבה
    מיזם ישראלי חדש מבקש לטפל בשתי בעיות גדולות שמחכות לנו בים: מדוזות ומיקרופלסטיק

    האויבות המושבעות של כל מתרחץ בתקופה הזו של השנה מגיעות לכאן. נראה שבכל שנה יש יותר ויותר מבעלי החיים הג'לטיניים האלה, שנדמה כאילו הגיעו במיוחד כדי להרוס לנו את הבילוי הקיצי. המפגש עם מדוזה עלול להיות צורב ומעצבן מאוד, ובמקרים נדירים הן עלולות אף לגרום לכוויות משמעותיות. כעת, מנסים חוקרים ישראליים לעשות שימוש במדוזות דווקא למטרה טובה: טיפול בבעיית המיקרופלסטיק, חלקיקים מיקרוסקופיים של פלסטיק שנעים בזרמי הים ומסכנים בעלי חיים ימיים קטנים וגדולים.

     

    עוד כתבות ב"זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה "

    התירוץ המושלם להפסד במונדיאל?

    הזיהום גורם לנו להרוג את עצמנו

    עצים במקום שוטרים

     

    מדוזות למען הסביבה    (צילום: זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה)

    מדוזות למען הסביבה    (צילום: זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    את המחקר מוביל ד"ר דרור אנג'ל מהחוג לציוויליזציות ימיות בבית הספר למדעי הים שבאוניברסיטת חיפה, בשיתוף פעולה עם חוקרים ממכללת בראודה בכרמיאל, והוא חלק מהמיזם האירופי "GoJelly". "המיזם עוסק בשתי בעיות חשובות שקיימות באוקיינוסים כיום: המיקרופלסטיק והמדוזות", אומר אנג'ל.

     

    המיזם מתבסס על ממצאיו של מחקר שבו הצליחו חוקרים לבודד חלקיקי זהב זעירים מתוך נוזל באמצעות ריר שמדוזות מפיקות. אנג'ל וצוותו מאמינים שניתן יהיה לעשות בצורה דומה שימוש בריר המדוזות גם על מנת לבודד חלקיקי מיקרופלסטיק מתוך מים, וכך בעצם להשתמש בבעיה אחת כדי לטפל באחרת.

     

    מיקרופלסטיק בצלחת

    אנג'ל וצוותו מתכננים לבדוק את האפשרות להשתמש בריר המדוזות כדי ללכוד ולסלק את חלקיקי המיקרופלסטיק מהמים הממוחזרים היוצאים ממכוני הטיפול בשפכים. המים שמטופלים במכונים אלה אמנם עוברים תהליך שנועד לנקות אותם מחומרים מזהמים, אבל מסתבר שהם עדיין מכילים בסופו של התהליך חלקיקי פלסטיק זעירים, שאינם נתפסים. ברוב העולם, המים המטופלים היוצאים ממכוני טיפול מוזרמים לים, "כך שאנחנו כל הזמן מוסיפים עוד ועוד חלקיקי מיקרופלסטיק לים, יחד עם המים המטופלים", אומר אנג'ל.

     

    בישראל המים אינם מוזרמים לים, אבל נעשה בהם שימוש בחקלאות. "אם מים עם מיקרופלסטיק משקים גידולים בשדה, החלקיקים הזעירים עלולים להיכנס לגידולים ולאוכל שאנחנו צורכים", אומר ד"ר אנג'ל. לכך יש להוסיף את החלקיקים שמגיעים לחקלאות עם בוצת הביוב - החומר המשמש כדשן חקלאי בישראל ובעולם.

     

    מדוזות באגם פלאו (צילום: AP) (צילום: AP)
    מדוזות באגם פלאו(צילום: AP)

     

    מקורו של המיקרופלסטיק הוא במוצרי פלסטיק שהתבלו והתפרקו עם הזמן ועם השפעות השמש והמים, וכן בחלקי פלסטיק שיוצרו במכוון בגדלים מיקרוסקופיים עבור שימושים שונים, כמו כדוריות הפלסטיק שמוסיפים למוצרי קוסמטיקה. בעלי חיים ימיים עלולים לאכול את חלקיקי המיקרופלסטיק עקב הדמיון בינם לבין מזונם הטבעי, מה שעלול לגרום לחסימת ספיגת חומרי המזון בגופם ולפגיעה במערכת העיכול שלהם. מעבר לכך, חלקיקי הפלסטיק עלולים להגיע דרך מארג המזון גם אל בעלי חיים רבים נוספים, שניזונים מבעלי החיים שנחשפים אליהם ישירות. לעתים נספחים אל המיקרופלסטיק גם תרכובות אורגניות רעילות (Persistent organic pollutants) שאינן מתמוססות במים ושעלולות גם הן לפגוע בבעלי החיים. גם חומרים אחרים שמצויים בפלסטיק, כמו ביספנול A ופתאלטים, שידועים בהשפעותיהם הבריאותיות השליליות, עלולים לפגוע בבעל החיים. החומרים האלה מצטברים בגוף בעל החיים לאורך השנים וכך עלולים לפגוע בתהליכים הורמונאליים ואף להקטין את שרידות המין.

     

    המדוזה הנפוצה ביותר בחופי ישראל היא החוטית הנודדת. מקורו של מין זה הבאוקינוס ההודי שמחובר לים סוף. בעקבות חפירת ופתיחת תעלת סואץ ב- 1869 שמחברת בין ים סוף לים התיכון, הגיעה החוטית מהאוקיינוס ההודי לאזורנו לפני כמה עשרות שנים, כמו מינים מהגרים רבים,. מיליוני מדוזות פוקדות את חופי ישראל בכל קיץ, בדרך כלל במהלך חודש יוני, אם כי השנה נצפו מדוזות כבר בימים החמים של חודש אפריל. בשנים האחרונות נצפים נחילים מדוזות שמגיעים לחופים גם בתקופת החורף. מלבד מטרד הצריבות, הכמויות העצומות של המדוזות עלולות לגרום לנזקים של ממש לתשתיות כגון סתימת משאבות מי הקירור בתחנות כוח. ב"אתר המדוזות הישראלי", שהקימו אנג'ל ועמיתיו, מרוכזים דיווחים עדכניים מן הציבור על חופים שבהם מצויות מדוזות, בנוסף למידע כללי על בעל החיים.

     

    ים חם טוב למדוזות

    טמפרטורת מי הים עלתה בשלוש מעלות בשלושת העשורים האחרונים, ועלייה משמעותית זו מאפשרת למדוזות לשגשג: המדוזות שפלשו אלינו מן האוקיינוס ההודי, שבו טמפרטורת המים גבוהה יותר באופן טבעי, מרגישות מאוד בנוח כשהמים מתחממים באזורנו. אנג'ל מדגיש שגם מעבר להשפעות שינוי האקלים, פעולות האדם הן גורם משמעותי לעלייה בכמויות המדוזות. לדבריו, האדם הפר את המאזן בים. "עשינו דברים שמיטיבים עם המדוזות, כמו הרס בתי גידול באזור החוף ודיג יתר של דגים שמתחרים אתם על מזון, ולמעשה תרמנו לכך שהמדוזות ישגשגו בים", הוא אומר.

     

    נכון לעכשיו, המחקר של אנג'ל וצוותו נמצא עדיין בשלביו הראשוניים. החוקרים מתמקדים כעת בהפקה מיטבית של הריר מהמדוזות, ובבחינה מעמיקה של החלקיקים שנמצאים במים בכל אחד משלבי הטיפול בשפכים. עד שהמחקר יתקדם לשלבים מעשיים יותר, המדוזות יחכו לנו בבילוי הבא בים. עם זאת, במיקרופלסטיק נוכל להילחם גם בעצמנו, אם נצמצם כמה שאפשר את כמות מוצרי הפלסטיק שאנחנו צורכים ונימנע מהשלכת פסולת פלסטיק בסביבה החופית והימית.

     

    הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים