האדמה רועדת? אל תבנו על תמ"א 38
על רקע רעידות האדמה בימים האחרונים: רק 2% מהדירות שחוזקו מ–2015 היו באזורי הפריפריה על קו השבר הסורי–אפריקאי • קבלני הצפון: "תמרור אזהרה" • הרשות להתחדשות עירונית: "נתמרץ יזמים לבצע את הפרויקטים"
אתמול נרשמו רעידות אדמה נוספות באזור הכנרת, וזאת בהמשך לרעידות שפקדו את ישראל בשבוע שעבר. אלא שלמרבה האבסורד, דווקא ביישובים בעלי סיכון גבוה להיפגע ברעידת אדמה כמעט אין פרויקטים לחיזוק מבנים. בוועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה מעריכים שבמקרה של רעידה חזקה בישראל עלולים להיות 7,000 הרוגים, 100 אלף פצועים, 300 אלף מבנים שיינזקו ו־200 אלף אנשים שיהפכו לפליטים, לצד פגיעה קשה מאוד בתשתיות. הנזק הכספי מוערך ב־500 מיליארד שקל. הסיבה לחשש: ישראל נמצאת על השבר הסורי־אפריקאי ובממוצע פעם ב־100 שנה יש רעידת אדמה גדולה, כשהאחרונה באזורנו הייתה ב־1927.
באפריל 2005 אישרה ממשלת ישראל את תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מרעידות אדמה - תמ"א 38. מטרת החוק הייתה לחזק מבנים באזורים בהם רעידת אדמה היא רק עניין של זמן. מדובר בעיקר ביישובי הצפון, אזור בית־שאן, אזור ים המלח ואילת. באותה החלטה נכתב כי, "אזורי פריפריה הם ברובם אזורים שבהם קיימת הסתברות גדולה יחסית להתרחשות רעידות אדמה. באזורים אלה מתגוררת, בדרך כלל, אוכלוסייה דלת אמצעים, אשר לא תוכל לממן את החיזוק בכוחות עצמה. אמצעי העידוד לחיזוק מבנים, המוצעים בתמ"א, הכוללים תוספת זכויות בנייה, אין בהם כדי לממן במלואו את החיזוק הנדרש, בשל הביקוש הנמוך ליחידות דיור וערכי הקרקע הנמוכים".
50% במרכז הארץ
אלא שבפועל, רוב הפרויקטים של התחדשות עירונית שנבנו מאז היו במרכז הארץ. מניתוח נתוני הלמ"ס שערכה חברת אלדר שיווק, עולה כי בשלוש השנים האחרונות רק 2% מכלל התחלות הבנייה של פרויקטי התחדשות עירונית היו באזור הצפון. לעומת זאת, 50% מכלל התחלות הבנייה של פרויקטי התחדשות עירונית היו במחוז תל־אביב. מ־2015 ועד הרבעון הראשון של 2018 נבנו בישראל 15,618 דירות במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית, מתוכם 350 בלבד באזור הצפון, ו־7,856 דירות באזור תל־אביב. באזור חיפה נבנו בשלוש השנים האחרונות 2,865 דירות בפרויקטי התחדשות עירונית ובדרום 698 יח"ד. בירושלים נבנו 478 דירות ובמחוז מרכז 3,371 דירות. לדברי רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק, "פרויקטי התחדשות עירונית היו אמורים קודם כל להגן על התושבים מפני רעידות אדמה ובנוסף לספק להם ממ"דים לשעת חירום. בפועל, המדינה שכחה ליצור בחוק תמריצים כך שבניית פרויקטי התחדשות עירונית בפריפריה תהיה משתלמת". יו"ר ארגון קבלני הצפון, אלון רחמיאן, ציין כי, "רעידות האדמה בימים האחרונים הן תמרור אזהרה. הממשלה חייבת להכניס את היד לכיס ולהפוך את זה לפרויקט לאומי כדי למנוע את ועדת החקירה שתקום לאחר שעשרות אלפי ישראלים יקפחו את חייהם או יהיו ללא קורת גג".
האם משהו ישתנה? לא לפי היעדים של משרד השיכון שפורסמו בדוח יישום תמ"א. מהדוח עולה שהיעד בפרויקטי התחדשות עירונית בצפון עד 2020 הוא ביצוע 10% בלבד מכלל התוכניות המאושרות לבנייה לעומת 40% בת"א. גם ב־2030 רק 20% מכלל התוכניות המאושרות לבנייה בצפון יהיו פרויקטי התחדשות עירונית, לעומת 60% בת"א ו־40% במרכז.
בית המשפט בסכנה
אחד המקומות היותר מסוכנים הוא כאמור באזור הכנרת. טבריה כבר נהרסה בעבר מספר פעמים, אבל סקר מבנים שנערך בה מגלה כי כ־500 מבנים (כולל מבני ציבור) בסכנה, מחציתם בסכנה חמורה. בתי ספר רבים יקרסו ורק מיעוטם חוזקו בשנים האחרונות. בין המבנים שבסכנה: תחנת המשטרה, תחנת הכיבוי, בית המשפט ובית העירייה. לדברי ראש העיר יוסי בן דוד, "לא מעבירים לנו תקציבים. האזור בסכנה תמידית, ומה שיעלה היום מיליארד שקל יעלה אחרי ההרס הצפוי פי 20".
גם בקריית־שמונה המצב לא מזהיר. מאות הדיירים בבתי השיכון ברחוב עולי הגרדום אמנם נהנים מנוף פסטורלי ומדהים, אלא שבנייני השיכון על עמודים ממוקמים על צלע הר ובמקרה של רעידת אדמה אין ספק שיקרסו. אופיר יחזקאלי, שניהל את תחום הצעירים ופרויקט בינוי שכונות בעיר, אומר כי, "פרויקטים להתחדשות עירונית לא כלכליים ולכן אין יזמים שמקדמים תהליכי התחדשות עירונית. יש בעיה רחבה".
ראש עיריית צפת אילן שוחט אומר שמאות מבנים בעיר בסכנה, כולל בתי ספר וגני ילדים: "פנינו בנושא לממשלה. תוכניות יש למכביר אבל הן לא מיושמות". לדברי יוני ויצמן, סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובנייה בהתאחדות בוני הארץ, "המדינה חייבת לפשט את הליכי התכנון והרישוי כך שיאפשרו הגדלה משמעותית של פרויקטים בהתחדשות עירונית". לאחרונה מתגבשת תוכנית ממשלתית שלפיה ייערכו חילופי שטחים בין הפריפריה למרכז כדי להעלות את ערך הקרקע בצפון ובדרום ולהפוך אותה אטרקטיבית ליזמים.
חיים אביטן, ראש הרשות להתחדשות עירונית: "הבנייה בפריפריה לא כדאית ליזמים מבחינה כלכלית, ולכן אנחנו כמדינה פועלים כדי לתמרץ אותם, כך שהפרויקטים הללו כן ייצאו לפועל. באופן זה ניתן לחזק ולבנות מחדש אזורים שמוגדרים כאזורי סיכון לרעידות אדמה. למשל, אנחנו פועלים, בהובלת השר יואב גלנט, להקצות קרקע משלימה, כדי שיזם שבונה בקריית־שמונה יוכל להשלים רווח כלכלי באמצעות קרקע בהרצליה. הקרן להתחדשות עירונית שתאושר בקרוב היא הדרך שלנו כמדינה להוציא כסף מהכיס ולהשקיע בפריפריה, כדי לתת כדאיות כלכלית ליזם ולמגן".
