שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    כך נכפה על האישה להגיע לבית הדין הרבני
    בעל התנה מתן גט לאשתו בכך שההליך כולו, כולל הדיון במזונות, לא יתקיים בבית המשפט האזרחי. אחרי הגירושים פנתה האישה לביהמ"ש - וזכתה
    קרב הסמכויות : בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קבע לאחרונה כי הוא הסמכות לדון בתביעת מזונות בין בני זוג לשעבר, אף שלפני הגירושים הסכימה האישה שההליך כולו יתבצע בבית הדין הרבני. השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט קבעה שהסכמת האישה ניתנה רק משום שהבעל התנה את מתן הגט בכך שההליך יבוצע לפי דין תורה.

     

    בני הזוג נישאו ב-2012 ונולדו להם שני ילדים, כיום שניהם עדיין מתחת לגיל 6. בפברואר 2015 הם נפרדו והאב עזב את ישראל במפתיע. ב-2016 הגישה האישה תביעה למזונות בבית המשפט למשפחה ותביעה לגירושים בבית הדין הרבני. הבעל, ששלח טענות ממקום מושבו, עמד על כך שכתנאי למתן גט – כל הנושאים כולל המזונות ידונו בבית הדין הרבני על פי דין תורה.

     

    למרות זאת, בספטמבר 2016 פסק בית המשפט למשפחה שהוא מחויב במזונות ילדיו והתיק נסגר. אלא שבהמשך הוגשה "בקשה מוסכמת לביטול פסק הדין בעניין המזונות ולהעברת הדיון לסמכות בית הדין (הרבני)". על הבקשה חתמו האישה ועורך דינו של הבעל, גם בשם הילדים, לנוכח הסכמה שאליה הצדדים הגיעו "מרצונם הטוב וללא אונס וכפיה".

     

    בעקבות זאת קבע בית המשפט למשפחה ש"התביעה נמחקת". במקביל, בית הדין הרבני קבע שכעת יסודר גט באמצעות שליח, ולאחר הגירושים ידון בית הדין בכל התביעות האחרות, כולל חלוקת רכוש ומזונות הילדים. לאחר ימים ספורים הצדדים התגרשו ובתחילת 2018 חזר האב לישראל.

     

    אלא שזמן מה לאחר מכן, וחרף ההסכמות בין הצדדים, האישה שוב הגישה תביעה למזונות הילדים בבית המשפט האזרחי. הבעל ביקש לסלק את הבקשה על הסף בטענה שהיא חותרת תחת ההסכמות שנחתמו ואושרו בבית הדין הרבני.

     

    האישה הסבירה מנגד שנקלעה למבוי סתום ועשתה מה שעשתה רק כדי לקבל את הגט המיוחל, משום שבית הדין סירב להעניק לה עזרה כלשהי בעניין כל עוד לא תעביר את כל הנושאים לסמכותו.

     

    השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט העירה שהלכה למעשה, בית הדין הרבני אכן סירב לקדם את הליך הגירושים כל עוד האישה לא תמלא את דרישותיו של הבעל להעביר את התביעה למזונות. על כך היא הוסיפה שבית הדין צריך היה לכבד את פסק דינו של בית המשפט למשפחה, שניתן לאחר הליך הוגן שבו הבעל היה מיוצג אף ששהה בחו"ל.

     

    אולם הנימוק המרכזי להחלטת בית המשפט היה טובת הילדים והפגם שבהסכמת האישה: "הסכמת האישה להעביר את הדיון במזונות הקטינים לבית הדין הרבני בראשית שנת 2017, כמו גם בקשתה והסכמתה לבטל את פסק הדין שניתן בבית משפט זה למזונות הקטינים – לא היו הסכמות מתוך רצונה החופשי ולא היו תוך שקילת טובתם של הקטינים".

     

    בסיכומו של דבר דחתה השופטת דבירי-רוזנבלט את הבקשה לסילוק התביעה, וקבעה שלבית המשפט למשפחה יש סמכות לדון בתביעה למזונות. הבעל חויב בהוצאות בסך 3,500 שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: Shutterstock
    צילום: גילי אדלר
    עו"ד נעה פרסמן
    צילום: גילי אדלר
    מומלצים