החללית הישראלית תשוגר לירח בחודש דצמבר

 

בניגוד לחלליות אחרות, שלהן נדרשו כמה ימים כדי להגיע לירח, לחללית של spaceIL ייקח זמן רב יותר. כדי לחסוך בדלק, החללית תנוע במסלול אליפטי סביב כדור הארץ עד שתגיע לירח. ענתבי: "ברגע שהחללית תגיע לנקודה שבה היא תנחת, היא תהיה אוטונומית לחלוטין. המנועים יבלמו את החללית, והיא תגיע לקרקע במהירות אפסית ותבצע נחיתה רכה. בשלב הראשון יוצב דגל ישראל על הירח. במהלך הנחיתה תצלם החללית את אזור הנחיתה בסטילס ובווידאו, ואפילו תתעד את עצמה". החללית תשלים את משימתה על הירח תוך יומיים.

 

התחרות נגמרה, העבודה נמשכה

SpaceIL היא עמותה ללא כוונת רווח, שהוקמה בשנת 2011 ושמה לה למטרה להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח. העמותה הוקמה על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שנענו לאתגר התחרות העולמית Google Lunar XPRIZE: מרוץ בינלאומי מודרני להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח. עד לפני כמה חודשים ליווה את העמותה, ערן פריבמן, המנכ"ל היוצא.

 

 

מוריס קאהן, שתרם כ-100 מיליון שקלים לפרויקט, סיפר כיצד פגש את שלושת מקימי העמותה: "חשבתי שזה רעיון נהדר ושאלתי אותם אם יש להם כסף, אז הם שאלו 'כסף? מה זה?'. הם לא חשבו על כסף. נתתי להם כסף ואמרתי להם 'תתחילו'. הם אמרו בהתחלה כי עלות הפרויקט היא כ-8 מיליון דולר. הפרויקט היום הסתכם ב-95 מיליון דולר".

 

הוא סיפר על פגישה עם נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס, שאמר: "אם מוריס קאהן אתכם - אתם תשיגו את הכסף". הוא הוסיף כי עד כה רק שלוש מדינות הנחיתו חללית על הירח - ארצות הברית, רוסיה וסין. "זה ייתן לנו גאווה", אמר קאהן. הוא הודה לתעשייה האווירית על הסיוע בבניית החללית: "בלעדיכם זה לא היה קורה. הפרויקט לוקח את התעשייה האווירית לחלל העמוק". הוא סיכם: "כולנו נזכור איפה היינו כשחללית ישראלית נחתה על הירח".

 

 

השמיים הם לא הגבול

יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית, אמר באירוע ההכרזה: "אני גאה ונרגש לעמוד כאן באירוע הכרזת מועדי השיגור והנחיתה של החללית הישראלית הראשונה לירח - היסטוריה לאומית. כמי שהציבה את ישראל לפני שנים רבות במועדון המצומצם של המדינות המפתחות ומשגרות לוויינים, ההירתמות של התעשייה האווירית לפרויקט מלא החזון של SpaceIL הייתה טבעית ומתבקשת. שיתוף הפעולה של SpaceIL והתעשייה האווירית הוא דוגמה ליכולות המדהימות שאליהן ניתן להגיע בפעילות חלל אזרחית - פעילות שמשלבת חינוך, טכנולוגיה, תעשייה, ידע והמון יזמות.

 

"בנימה אישית, לפני כשבע שנים שמעתי לראשונה על SpaceIL, לא היה לי ספק שהתעשייה האווירית, בית החלל של ישראל, תיקח חלק בפרויקט השאפתני והייחודי. ליוויתי את הפרויקט מתחילת דרכו במסגרת תפקידי כמנהל חטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית, המשכתי להיות מעורב בו באופן עמוק בשנותיי כמנכ"ל, והוא מהווה בעיניי דוגמה נפלאה להישגים שאליהם ניתן להגיע. הדרך אל הירח רצופה אתגרים, אבל בזכות המקצועיות, הנחישות והאמונה של כל השותפים בפרויקט, חללית ישראלית תשוגר אל הירח, והתעשייה האווירית תמשיך לעשות את כל הדרוש במהלך החודשים הקרובים על מנת להבטיח את הצלחתה של משימה לאומית זו.

 

"אני רוצה להודות לחולמים הראשיים: יריב, כפיר ויונתן, ולך מוריס היקר, שבזכותך החלום הזה יצא לדרך. אני מודה לאנשי SpaceIL וכמובן לעובדים ולמנהלים בתעשייה האווירית שהמקצועיות, היצירתיות והנחישות שלהם מאפשרים לנו להציג בפניכם עוד מעט את החללית שתצא בקרוב אל הירח. הגעה להישג כזה דווקא בשנת ה-70 לישראל מסמלת את הדרך שעשינו, ובעיקר את ההישגים האינסופיים שאליהם ניתן עוד להגיע. הידע, היכולות וההון האנושי נמצאים כאן. נהוג לומר שהשמיים הם לא הגבול, אנחנו בתעשייה האווירית אומרים שהחלל אינו הגבול, ובקרוב נוסיף שהירח אינו הגבול".