שתף קטע נבחר

פוליגמיה: "זו בחירה של האישה, תשאלו אותה"

תושב רהט שנשוי לשתי נשים מאמין כי המנהג ייפסק רק מרצון. אם יוציאו את הפוליגמיה מחוץ לחוק, "אני אתגרש ואתחתן עוד פעם, ואז יצטרכו לשלם לגרושות קצבה", הזהיר. מנכ"לית משרד המשפטים שפכה אור על ההמלצות לצמצום התופעה ועל הצעדים שכבר מיישמים בשטח

 

 

 

איברהים אלטורי, תושב רהט (58) שנשוי לשתי נשים, הסביר באולפן ynet כי המנהג כלל לא פוגע בזכויות האישה, להיפך. "זו בחירה של האישה. אם ראש הממשלה טוען שזו פגיעה בזכות האישה, שישאלו אותה".

איברהים אלטורי תושב רהט פוליגמיה ()
איברהים אלטורי
  

אלטורי רואה במאמצי הממשלה לשרש את הפוליגמיה, כעוד צעד נגד המיעוטים בישראל. "ראש הממשלה התחיל איתנו בשנת 92', כשטען שאנחנו פולשים לקרקעות. בשנת 2010 אנחנו 'נוהרים לקלפיות', עכשיו הוא מאשים אותנו שאנחנו מזלזלים בזכויות האישה, והאשים אותנו שאנחנו גונבים את כספי המדינה. עכשיו הוא אומר 'ריבוי'. על מה הוא מדבר בכלל? שיכין לנו טבלה, שנדע איזה תשובות אנחנו צריכים לענות".

 

מבחינתו, ההמלצות של משרד המשפטים פוגעות באורחות חייו: "זה מפריע. יש לאישה זכויות כמו כל אדם במדינה, כל אזרח נאמן. צריך לתת לבן אדם את זכות הבחירה שלו.

 

"זו בחירה של האישה, אולי שאדוני ייתן לאישה את זכות הבחירה. אם הוא טוען שזו פגיעה בזכות האישה, שישאלו אותה. אם אלה נישואים שנכפים על האישה, אני נגד. אבל אם אישה מסכימה ומתחתנת עם גבר נשוי, למה להפריע לה?".

 

אלטורי הסביר כי רוב המקרים שבהם נישאות כמה נשים לגבר אחד, הם ב"נישואים שמלכתחילה נופלים, נשברים, לא מצליחים ומתגרשים. אני התחתנתי פעם ראשונה עם אישה, וגבר צעיר בן 17 לא יכול להתחתן עם אישה גרושה. אם לשני ילדים שרוצה להמשיך את החיים שלה - אין מנוס מלהתחתן עם אישה שנייה כי אין לה לאן ללכת".

 

הוא ציין כי התופעה רווחת בדרום הארץ. "יש לנו ילדות שלומדות ומגיעות לגיל 23-22, מסיימות לימודים, אז באמת היא מפספסת נישואים. גבר בן 18 לא יתחתן עם אחת בת 22, ולכן אנחנו באמת נתקלים בריבוי של רווקות או גרושות. אנחנו לא חוגגים על זה, שלא יחשוב ראש הממשלה שאנחנו חוגגים ושאני מבסוט שאני מתחתן עם שתיים. האישה השנייה רוצה לפרוע את הזכאות שלה. אם הוא טוען שזה ריבוי, שיחליט, זכויות האישה או ריבוי אוכלוסין, שיחליט על מה הוא מנגן בכלל".

 

אלטורי נשאל מה יעשה אם הפוליגמיה תוצא מחוץ לחוק. "אני אתגרש ואתחתן עוד פעם, ואז אדוני רה"מ יצטרך לשלם לגרושות קצבה, כי הוא כופה את זה עלינו. אנחנו חיים בשקט, מפרנסים את הילדים. אמנם היום קשה מאוד לחיות עם שתי נשים ולגדל הרבה ילדים, זה קשה. התופעה הזו - אם היא תיעלם היא תיעלם ברצון ולא באכיפה, לא בכפייה".

 

הוא צופה כי המנהיגות הפוליטית "תארגן איזה עצרת וננסה לפעול". הוא אף סיפר על פגישתו עם שרת המשפטים איילת שקד: "הסברתי לה את הנושא ואמרתי לה, 'גבירתי, זה לא חגיגה, זה נופל בכוח לפעמים'. היא נענעה קצת בראש וזהו. אני מקווה שהיא תזמין אותי לכנסת ואשב אצלה ואסביר לה באמת". 

 

מנכ"לית משרד המשפטים: כבר מיישמים 80 המלצות

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, התייחסה באולפן ynet לדו"ח הפוליגמיה. "בעקבות ההתערבות של השרה שקד, היועץ המשפטי לממשלה הוציא הנחיה שאומרת - יש חוק והגיע הזמן לאכוף אותו כמו שצריך. בעקבות המהלך הזה כבר הוגשו 12 כתבי אישום, נפתחו מאות תיקי חקירה נגד גברים פוליגמיים ונכנסה תוכנית מקיפה לטיפול בתופעה במגזר הבדואי. 80  המלצות נמצאות היום בתהליכי יישום".

 

היא הסבירה כי הדו"ח חשף לראשונה נתונים לגבי התופעה. "יש היום 250 אלף בדואים, ו-18.5% מהתאים המשפחתיים, כ-6,500 משפחות - הן פוליגמיות. מצד שני גילינו נתון מאוד מאוד מפתיע - 14% מהרווקות הבדואיות הן אמהות. הן כנראה התחתנו בנישואים פרטיים מתחת לרדאר של המדינה, הן מקבלות קצבאות כמשפחות חד הוריות ובעצם היום כל הרשויות הממשלתיות צריכות להתמודד עם נתונים חדשים ולא יכולות יותר לעצום עיניים".

 

אמי פלמור מנכ
אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים

לדבריה, "התגלה במהלך הטיפול שרשויות מדינה רבות נחשפות לפוליגמיה ולא עושות דבר. לא מדווחות למשטרה, לא מונעות הטבות כאלה ואחרות. אז קודם כל כל הרשויות היום צריכות לדווח למשטרה והמשטרה צריכה להתחיל בחקירה, הפרקליטות צריכה להגיש כתבי אישום. כבר הוגשו 12 כתבי אישום והדבר הזה מייצר רעש גדול".

 

בנוגע לאכיפה אזרחית הסבירה פלמור כי יקודם תיקון בחוק הביטוח הלאומי לקיזוז מזונות שנפסקים לטובת נשים בדואיות, מתוך הקצבאות שמקבלים הגברים. היא התייחסה לדבריו של אלטורי: "הוא אמר, 'אם אתם מאמינים בזכויות נשים תשאלו את האישה והנשים שלי מאוד מרוצות ועשו זאת מבחירה'. היינו במגע לאורך כל השנה הזאת עם מגוון רחב של דמויות ואנשים בתוך החברה הבדואית. הוא צודק, שמענו פנים לכאן ולכאן, ובגלל הדבר הזה חשבנו על הוראת מעבר, כלומר על כניסת החוק לתוקף באופן הדרגתי. רצינו לתת תקופת מעבר של שלוש שנים עד ליישום מלא של החוק".

 

פלמור הוסיפה: "אלה שכבר התחתנו, המדינה הבינה שאחרי ש-70 שנה היא לא עשתה כלום, אין מה לעשות. אנחנו מדברים על מעתה ואילך. קודם כל אכיפה כדי למנוע את הנישואים הבאים ודבר שני, טיפול בממדים שונים שגילינו שמחוללים פוליגמיה.

 

"אם אנחנו רואים שגיל הנישואין הוא מאוד צעיר ויש קורלציה בין הנשירה מבתי הספר לגיל הנישואין הצעיר ולפוליגמיה, אנחנו אומרים לממשלה - את הכסף שהתכוונת להשקיע בחינוך, תשקיעי במניעת נשירה, כי הדבר הזה גם ימנע פוליגמיה. דוגמאות נוספות: גבר בדואי שרוצה היום להיות מנהל במערכת החינוך, אם הוא ייגש למכרז ויתברר שהוא פוליגמי, במקום לזרוק את התלונה לפח היא תעבור למשטרה ותיחקר. מורה ששוקל היום לשאת אישה שניה יגיד לעצמו, 'אני רואה מה קרה לחבר שלי כשהוא רצה להתקדם ובעצם נמנעה ההתקדמות שלו'. יש פה בעצם פאזל של המלצות, גם אכיפה וגם מניעה. כל הדברים ביחד מייצרים את האימפקט של צמצום הפוליגמיה".

 

פלמור ציינה כי הטיפול בנושא החל בתחילת 2017. ומאז נחקרות במשטרה יותר מ-270 תלונות והוגשו 12 כתבי אישום בהקשר זה. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים