לא ערוכים לרעידת אדמה: חוזקו רק כ-50 בתי ספר מתוך כ-1,600
בשנת 2008 הקצתה הממשלה 3.5 מיליארד שקלים לחיזוק כ-1,600 בתי ספר, אבל בפועל חוזקו מאז רק כ-50. הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה מטילים אחריות זה על זה. "מי שאמון על הנושא הוא משרד החינוך, ולחשוב אחרת זה בלוף", אומר יו"ר מרכז השלטון המקומי. משרד החינוך: "המשרד מטפל בחיזוק 256 בתי ספר שהוגדרו בעדיפות גבוהה"
חוסר שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה, תקציב זעום או היעדר ידע וכלים? על רקע רעידות האדמה שאירעו לאחרונה בעיקר בצפון הארץ, טוענים גורמים שמעורים בנושא כי אין תוכנית בסדר גודל לאומי לחיזוק בתי ספר שנמצאים בסכנת קריסה בעת רעידת אדמה חזקה. לטענתם, לא הוקצה מספיק תקציב למטרה ובפועל, למרות שיש מאות בתי ספר שנמצאים במקומות הידועים כמסוכנים, רק עשרות חוזקו בשמונה השנים האחרונות. גם דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ד') מתריע כי רק כ-50 מבתי הספר מתוך כ-1,600 חוזקו.
"האחריות על חיזוק המבנים היא של הרשות המקומית", אומרים במשרד האוצר. גם במשרד החינוך מטילים את האחריות על השלטון המקומי: "חיזוק המבנים מתנהל בעצלתיים בגלל הרשויות המקומיות", אומרים במשרד. מנגד, חיים ביבס, ויו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, אומר כי אפשר לטפל בבעיה בתוך שנתיים, אם רק תהיה תוכנית מפורטת. "עד היום לא הייתה שום תוכנית כוללנית שתכליתה להביא לחיזוק מבני מוסדות חינוך. התקציב שיש היום מאפשר חיזוק עשרה בתי ספר בשנה, במקרה הטוב". באשר לעתיד, ביבס אומר כי "מבחינתנו אפשר לצאת לדרך כבר מחר ולסיים את כל הסיפור הזה של חיזוק המבנים בתוך שנתיים".
"להכניס את היד עמוק לכיס"
בשנת 2008 קיבלה הממשלה החלטה להקצות 3.5 מיליארד שקלים לטובת חיזוק כ-1,600 בתי ספר שנבנו לפני שנת 1980. ב-2010 התוכנית יצאה לפועל לאחר החלטת ממשלה נוספת בעניין, במקביל לתעדוף שערכה ועדת היגוי שקבעה 256 בתי ספר שנמצאים בסכנה מוגברת, בעיקר באזור השבר הסורי-אפריקאי: בעמק החולה, בקעת הירדן, בקעת ים המלח ואיזור אילת. אזור נוסף הוא שבר יגור הנמצא באזור חיפה והכרמל.
כיום, עשור לאחר החלטת הממשלה הראשונה, עולה מנתוני משרד החינוך כי רק 52 בתי ספר חוזקו או נמצאים בשלבים מתקדמים של חיזוק. עוד עולה מהנתונים כי רק 20 בתי ספר עוברים תהליך של חיזוק מידי שנה, אך גורמי מקצוע מעריכים כי המספר אף נמוך מזה. בתוך כך יש לציין כי על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממאי 2017, מדובר במספר נמוך יותר מזה שהציג משרד החינוך: רק 35 בתי ספר חוזקו מאז שהתוכנית יצאה לפועל ב-2010. בדו"ח של המרכז נכתב כי "בשנים 2013-2016 משרד האוצר לא העביר למשרדי הממשלה תקציב לצורך כך". הדו"ח, אגב, מדגיש את חשיבות הטיפול בנושא, וזאת "לאור העובדה שילדים ובני נוער שוהים בבתי הספר שעות רבות בכל יום, ובנוסף, בשל תפקידם המרכזי של בתי הספר בקליטת אוכלוסייה מפונה".
עוד עלה מהנתונים של משרד החינוך כי רק 21 בתי ספר אושרו להריסה ובינוי מחדש, וב-129 בתי ספר הותנע תהליך החיזוק, אם כי קצב העבודה לא ברור בשלב זה. במשרד החינוך אומרים כי 256 בתי הספר שנמצאו בסכנה מוגברת מיועדים לטיפול בעשור הראשון, אולם על פי הקצב הקיים, עד שנת 2020, עשור לאחר שהתוכנית יצאה לפועל – העבודה לא צפויה להסתיים. בנוסף, גורמים במשרד החינוך אומרים כי בכוונתם "לדייק" ו"לעדכן" את רשימת 1,600 בתי הספר, בעקבות שינויים דמוגרפיים ובתי ספר חדשים שנפתחו ונסגרו. "הרשימה המקורית לא תואמת את המציאות בשטח".
אלון רוזן, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת העורף ומומחה לרציפות תפקודית, מעלה בעיה נוספת. "כשקיבלו את ההחלטות הללו לא היה מספיק ידע, הבנה ואנשי מקצוע שמתעסקים בנושא של חיזוק מבנים. אם רוצים לסיים את חיזוק המבנים הללו, המשמעות היא להכניס את היד עמוק לכיס, לקבל החלטה שמקימים מנהלת פרויקט כזה ולסיים עם הפרויקט הזה תוך ארבע שנים. עשינו משהו דומה בעוטף עזה, כשמיגנו עשרות בתי ספר וגני ילדים בזריזות ובהצלחה רבה תוך שנתיים. כשהמדינה רוצה היא עושה. זה רק עניין של החלטה. צריכה להיות פה החלטה של המדינה כדי לפתור בעיה אקוטית". גם במשרד החינוך מודים בכך שקיים חוסר ידע וכלים לחיזוק מבנים, זאת בניגוד לבנייה מחדש. "במשך שנים לא היה לנו מספיק ידע כדי להתמודד עם הנושא הזה, ולכן התוכנית עוכבה", אומרים במשרד.
"בתי הספר שייכים למשרד החינוך"
גם באשר לתקציב עצמו קיימת מחלוקת בין הצדדים. "אם רוצים לעשות תוכנית רצינית – זה הזמן לשבת", אומר ביבס. "אם מישהו אומר אחרת – זה לא רציני. בתי הספר שייכים למשרד החינוך ולא לרשות המקומית. גם בנושא הזה אנחנו מוכנים לשבת ולסגור תוכנית רב-שנתית לנושא של חיזוק מבני בתי הספר. עיקר התקציבים הולכים לבניית מוסדות חינוך חדשים ולא לחיזוק מבנים קיימים. אנחנו ערוכים להוציא לפועל את חיזוק המבנים".
למה זה לא קורה?
"כי מי שאמון על הנושא זה משרד החינוך, ולחשוב אחרת זה בלוף. עם התקציבים שניתנו אפשר לחזק אולי עשרה בתי ספר בשנה, במקרה הטוב".
במשרד האוצר, כאמור, מפנים אצבע מאשימה כלפי הרשויות המקומיות. "האחריות על התחזוקה של מוסדות חינוך היא של הרשות המקומית", נמסר ממשרד האוצר, שם גם טוענים כי ניסו להקצות תקציב לנושא – אך לא היה לו ביקוש. "בעקבות החלטת ממשלה 1624 משנת 2010, משרדי החינוך והאוצר העמידו במשותף 60 מיליון שקלים בכל אחת מהשנים 2011-2012 לצורך חיזוק מבנים לרעידות אדמה. מאחר שלא היה ביקוש לתקציב, הוחלט בשנים 2013-2015 להפחית את התקציב ל-20 מיליון שקלים בכל שנה. בעקבות גידול בביקושים בשנת 2016, משרדי החינוך והאוצר החליטו להגדיל את התקציב ל-80 מיליון שקלים בשנה. על כן, בבסיס תקציב 2016-2019 יש סך של 80 מיליון שקלים לחיזוק מבני חינוך לרעידות אדמה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הטיפול בחיזוק מוסדות חינוך מפני רעידות אדמה מתבצע בכפוף להחלטת ממשלה. בתוך כך, המשרד בשיתוף עם הרשויות המקומיות מטפל בחיזוקם של 256 בתי ספר שהוגדרו בעדיפות גבוהה. המשרד ממשיך לצרף בתי ספר לתהליך החיזוק, זאת בכפוף לרשימה אשר נקבעה על ידי ועדת היגוי בין משרדית המלווה את הטיפול בנושא".
נדרש חיזוק של כ-85,000 אלף מבנים ברחבי הארץ
בהנחיית שר הביטחון, אביגדור ליברמן, קיימה לאחרונה הרשות הלאומית לחירום כנס מיוחד לכל נציגי ארגוני החירום וההצלה, במטרה לחזק את שיתוף הפעולה והתיאום בין הגופים בתרחיש של רעידת אדמה.
בכנס הוצגו הנתונים הבאים: במדינת ישראל קיימים כ-80,000 מבני מגורים בני 3 קומות ומעלה וכ-4,600 מבני ציבור, אשר נבנו לפני 1980 הנדרשים לשיפור עמידות לרעידת אדמה. בפועל חוזקו, או קיבלו היתר לחיזוק, כ-2,000 מבני מגורים ומספר עשרות בודדות של מבני ציבור.
בהתייחס לפער הקיים בחיזוק המבנים בצפון הארץ, נמצא כי בתשע רשויות מקומיות בצפון (בית שאן, טבריה, צפת, קצרין, קריית שמונה, חצור הגלילית, ראש פינה, עפולה ומגדל העמק) קיימים 1,871 מבנים שנבנו לפני 1980, שנת כניסתו לתוקף של תקן הבנייה המתחשב בסיכוני רעידת אדמה, בני 3-6 קומות.
אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה ברשות החירום הלאומית, אמר: "כפי שראינו ביום העיון, הפערים עדיין גדולים. עם זאת, אנו פועלים לצמצום פערים אלה ולמתן מענה מיטבי בעת הצורך".
לפנייה לכתב/ת 
