שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    זאב ז'בוטינסקי נגד חוק הלאום
    האידיאולוג הרוויזיוניסטי, מנהיג הימין תחת המנדט, ראש בית"ר שהטיף לקיר ברזל – אפילו הוא שב והדגיש את החובה להעניק שוויון לאזרחים הערבים. השנה מצוין יום פטירתו במקביל לסערת חוק הלאום האנטי דמוקרטי

     

    זאב ז'בוטינסקי (צילום: לע
    זאב ז'בוטינסקי(צילום: לע"מ)

    "אינני סבור שחוקתה של איזו מדינה תכיל סעיפים מיוחדים המבטיחים במפורש את אופיה ה'לאומי'. סבורני, כי סימן טוב הוא לחוקה, אם נמעט למצוא בה סעיפים כאלה. הדרך הטבעית והטובה ביותר היא, שאופיה ה'לאומי' של מדינה יהא מובטח על ידי עצם העובדה שיש בה רוב מסוים" (זאב ז'בוטינסקי).

     

    מחר (שישי, כ"ט בתמוז) יחול יום זאב ז'בוטינסקי שיציין 78 שנה למותו. בעיתוי סמלי משהו, הוא מצוין השנה בשבוע שבו התחוללה סערה סביב "חוק הלאום" (חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי). כותרת החוק, וגם חלק גדול מתוכנו, כלל אינם במחלוקת: ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, וכך ראוי שתישאר. כך הוגדר במגילת העצמאות, כך ברור משורת חוקים מוצדקים כגון חוק השבות, חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, ומחוקי היסוד שהגדירו את המדינה כ"יהודית ודמוקרטית". ועדיין, חוק הלאום הוא חוק מסוכן ובעייתי, שיפגע קשות באופי הדמוקרטי של המדינה.

     

     

    בכל חוקה בעולם, בפסקת המבוא שלה, כשיש הגדרה "לאומית" הדומה לחוק הלאום, ישנו גם איזון מפורש בדמות ההבטחה שלכל אזרח זכות מלאה לשוויון, ולעתים אמירה מפורשת שהמדינה היא גם מדינתם של המיעוטים החיים בה. לא בכדי שוויון זכויות הוזכר בפירוש גם במגילת העצמאות, שהגדירה את המדינה כבית לאומי לעם היהודי.

     

    בחוק הלאום אין שום אזכור לשוויון, ואם לא די בכך, מהנוסחים המקוריים נמחק במפגיע האזכור שלפיו ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, ברוח הכרזת העצמאות, כדי שחס וחלילה לא יפורש ככזה המעניק שוויון זכויות. זאת בניגוד מוחלט לתורתו של ז'בוטינסקי שפרקים ממתווה חוקתי שפרסם קבעו שוויון מוחלט בין יהודים וערבים:

     

    "עקרון שיווי הזכויות בשביל כל האזרחים מכל הגזעים, האמונות, הלשונות או המעמדות, יּונהג בלי כל הגבלה, בכל המגזרים של חיי הציבור במדינה, בתנאי שלא ייעשה דבר העלול להפריע לכל יהודי מארץ זרה לשוב למולדתו".

     

    החוק המדובר, לעומת זאת, כולל גם פגיעה במעמד השפה הערבית כשפה רשמית במדינה. במתווה החוקתי שפרסם ז'בוטינסקי הובטח כי "הלשון העברית והלשון הערבית תהייה שוות בזכויותיהן ובתוקפן החוקי".

     

    הסעיף השערורייתי ביותר בהצעה המקורית של החוק מאפשר למדינה להקים יישובים קהילתיים מופרדים, בין השאר על בסיס דת או לאום. סעיף זה של הפרדה גזעית מהווה הקצנה אפילו לעומת חוק ועדות הקבלה, שעבר ב-2011, ולפחות על פי נוסחו אסר על אפליה מטעמי דת, גזע, לאום ומוצא. הסעיף יאפשר פגיעה קשה בכבוד האדם, ובזכותו לשוויון, כאשר תחסם כניסתו ליישוב רק משום שהוא לא חבר הקבוצה ה"נכונה" – אפליה בחסות החוק, ואפילו בחסות חוקי היסוד שהם התחליף לחוקה בישראל.

     

    מה היה אומר ז'בוטינסקי על חוק כזה? שפטו בעצמכם. עד כמה התפיסה של הפרדה ביישובים תואמת את כתביו של מי ששורר ב"שמאל הירדן": "שם יירווה לו משפע ועושר / בן ערב בן נצרת ובני"?.

     

    אפשר אולי ללמוד מעמדתו של חבר הכנסת שמייצג נאמנה את עמדת המחנה הלאומי הליברלי, ח"כ בני בגין, שמתנגד לנוסח הנוכחי והציע נוסח שונה מאוד, הכולל את הזכות לשוויון בד בבד עם אפיון המדינה כיהודית ודמוקרטית.

     

    עצוב שדווקא בשנת ה-70 למדינה, במקום לכונן חוקה שלמה, למדינת הלאום היהודית והדמוקרטית, הכוללת מגילת זכויות ושוויון מוחלט לאזרחיה, כפי שהובטח טרם הקמתה ובמגילת העצמאות, מתעקשת ישראל לחוקק חוק יסוד מפלה, פוגעני, המבקש לגמד את אופייה הדמוקרטי ולפגוע קשות במיעוט הערבי.

     

    על הצורך לדאוג למצבו הפוליטי של המיעוט הערבי כתב ז'בוטינסקי: "גם לאחר יצירת הרוב העברי יישאר תמיד בארץ ציבור ערבי גדול. ואם לחלק הזה של תושבי הארץ יבואו בזמן מן הזמנים ימים רעים, אז כל הארץ תישא בעול הסבל. מצבם האיתן של הערבים במובן הפוליטי, הכלכלי והתרבותי, יישאר, לפיכך, לנצח נצחים התנאי העיקרי למצבה הבריא והאיתן של ארץ ישראל כולה".

     

    נו, אז מה היה אומר ז'בוטינסקי על חוק הלאום?

     

    • ד"ר פוקס הוא ראש התוכנית להגנה על ערכים דמוקרטים במכון הישראלי לדמוקרטיה

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "זאב ז'בוטינסקי נגד חוק הלאום"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים