שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    בין ירוק לשחור: המאבק על האסדה מול חוף דור
    מצד אחד חברת נובל אנרג'י, המתעתדת להקים אסדת גז 10 ק"מ מול אחד החופים היפים בארץ. מצד שני, התושבים החוששים מהסכנות שהאסדה עלולה לגרום. באמצע משרדי הממשלה וארגוני סביבה גדולים התומכים בהקמת האסדה סמוך לחוף. אז האם זה מאבק של נימבי או מאבק מוצדק? כל הפרטים

     

    האסדה המוקמת מול חוף דור (צילום: שומרי הבית)
    האסדה המוקמת מול חוף דור(צילום: שומרי הבית)

     

    בחודש נובמבר האחרון הגיע השר להגנת הסביבה זאב אלקין לשיחה עם המתנגדים להקמת אסדת גז, 10 ק"מ מול חוף דור השקט והפסטורלי. השר הזכיר להם את תחנת הכוח בחדרה, הנמצאים כמה קילומטרים דרומית משם: "אתם יודעים שהתחנה הפחמית פוגעת בבריאות שלכם, בוודאות. כאן אתם מפחדים ממשהו לא ידוע". אחד הפעילים אמר לשר: "לפחם כבר התרגלנו. כאן זה משהו חדש".

     

    וזו למעשה עיקר הבעיה: חוסר הוודאות. "אני יכול לומר בשיא האחריות: הדבר הכי חשוב לתושבי האזור מבחינה בריאותית וסביבתית זה לחבר את האסדה כמה שיותר מהר ולסגור את התחנה הפחמית", אמר אלקין.

     

    דבריו של השר להגנת הסביבה לא הצליחו לשנות את דעתם של הפעילים המקומיים נגד הקמת האסדה. בשבועות האחרונים הם העלו הילוך בפעולות המחאה שלהם נגד מה שהם רואים כאסון סביבתי ובריאותי ומפגע אסתטי. אבל האם סימני השאלה והחששות הללו צריכים למנוע את קידומו של פרוייקט אנרגיה, שצפוי להקטין את התלות של מדינת ישראל בפחם?

     

    פעיל מ"שומרי הבית" ודוברת דלק קידוחים באולפן ynet    (צילום: אלי סגל)

    פעיל מ"שומרי הבית" ודוברת דלק קידוחים באולפן ynet    (צילום: אלי סגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אסדה במחלוקת

    אז מהי אותה אסדת גז שתושבי חוף הכרמל והסביבה מתנגדים בנחרצות להקים אותה כ-10 ק"מ מחוף דור? האסדה, שאותה מקימה חברת נובל אנרג'י בימים אלה ביוסטון, צפויה לטפל בגז המצוי במאגר "לווייתן". היא תמוקם כ- 10 ק"מ מהחוף בשטחי המים הטריטוריאליים של ישראל.

     

    במקור היא הייתה אמורה לקום בעומק הים, 120 ק"מ מהחוף. מנהל התכנון החליט לקרב את האסדה לחוף בעקבות שיקולים ביטחוניים. המועצה הארצית לתכנון ולבניה אישרה את מיקומה הנוכחי של האסדה. אגב, האסדה המטפלת בגז ממאגר "תמר", לשם השוואה, ממוקמת יותר מ-20 ק"מ מערבית לחופי אשקלון. האסדה הוקמה ללא תסקיר השפעה על הסביבה, בשל היותה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. 

     

    בתוכנית המקורית של נובל אנרג'י ושותפיה, אסדת תמר הייתה אמורה להיות מתקן טיפול יבשתי באזור חוף דור. התושבים התנגדו, התוכניות התעכבו והיזמים החליטו ב-2010 להקים את האסדה מול חופי דרום הארץ. שורשי ההתנגדות של התושבים נעוצים, בין היתר, בהתנהלות של חברת הגז באסדת תמר. גם בשיחה עם גורמים במשרד להגנת הסביבה הם יודו שתהליך ההקמה של האסדה הדרומית נעשה בהילוך מהיר, מהיר מדי עבור הרגולטור. מפני שתמר לא נמצאת במים הטריטוריאליים של ישראל היא לא נזקקה להיתרים - בעוד שבלווייתן המצב שונה לגמרי. 

     

    בינתיים, התושבים באזור חוף דור ניסו את מזלם בבג"ץ ללא הצלחה, וכעת הם מחריפים את הטון: הפגנות, משטי מחאה וכעת גם עיר אוהלים על החוף.

     

    ביני זומר הוא הפנים של נובל אנרג'י בישראל. זומר, סגן נשיא לעניינים אזוריים בחברה, הספיק לעבור את מאבק מתווה הגז, ולדבריו האסדה מול חוף דור היא עובדה מוגמרת. "זה לא מאבק של ירוקים, אלא תושבים ביחס לאזור שלהם". ייתכן שהחשש הכי גדול של החברה האמריקנית הוא שהמאבק "הירוק" יסחוף אחריו את הציבור, בדומה למאבק על מתווה הגז.

     

    "יש פה רגולטור שלא עושה לנו חיים קלים. כאזרח אני מאוד מעריך את זה. אני חושב שהרגולטורים פה דואגים לציבור. בכל המשרדים", אומר זומר.

     

      ()

    "מעבר לעומק הים - מהלך חסר אחריות" 

    "על מנת לסגור את תחנות הכוח הפחמיות בחדרה בפרט, ולצמצם את השימוש בפחם בכלל, נדרשת אמינות אספקה, שמחייבת מתקן יציב, בטוח ומוגן, שיוקם במהרה. העברת האסדה לעומק הים, היכן שאין כמעט רגולציה סביבתית, וההליכים כלל אינם מפוקחים ושקופים לציבור, תהיה מהלך חסר אחריות, שכרוך בסיכון סביבתי כבד, לסביבה הימית. הדבר משמעותי במיוחד, לאור העבודה כי מאגר לווייתן, ממנו מופק הגז הטבעי, הינו מאגר בקנה מידה גדול, בעל חשיבות אסטרטגית למשק הישראלי".

     

    את הדברים האלה לא אומר ביני זומר, אלא החברה להגנת הטבע. קשה לתאר מצב שבו האינטרסים של ארגון ירוק לוחמני כמו החברה להגנת הטבע מתיישרים עם האינטרסים של ענקית אנרגיה דוגמת נובל אנרג'י. אבל זה המצב. "למעשה, המרוויחות העיקריות מהעברת האסדה לעומק הים, יהיו חברות האנרגיה, שיפעלו בהיעדר רגולציה, פיקוח ושקיפות. לדעת החברה להגנת הטבע, זו תהיה טעות, שבצידה גם מחיר סביבתי כבד".

     

    רוח גבית נוספת מגיעה מכיוון עמותת "אדם טבע ודין", הנחשבת לעמותה ירוקה פרגמטית המשתמשת בכלים משפטיים על מנת להילחם במפגעים סביבתיים ובריאותיים. הם מביעים תמיכה זהירה בפרוייקט וכך גם רשות הטבע והגנים. מנגד, עמותת "צלול", שפועלת לשמירה על הים והנחלים, התייצבה לצד התושבים ומתנגדת למיקום הנוכחי. "צלול" דורשת שהאסדה לא תוקם במים הכלכליים של ישראל.

     

      ()

     

    "סכנה לחופי ישראל"

    מובילי המאבק הם ארגון "שומרי הבית". ענבל מירון-לוי (37), תושבת זכרון יעקב, הסבירה כי "התושבים באזור גילו שהולכים להקים מיכלי קונדנסט באזור תחנת הכוח חגית. בהתחלה זה היה מאבק יותר מקומי ואז התגלה שהמקור למיכלים זו אסדת הגז שתקום ליד החוף. בספטמבר 2017 המשרד להגנת הסביבה פרסם את נתוני הזיהום של אסדת תמר. ואז הבנו שהזיהום מהאסדה הוא פי 100 יותר חמור ממיכלי הקונדנסט".

     

    הפעילים מנסים להעניק נופך ארצי למאבק שלהם. הסכנה למתקן ההתפלה בחדרה, אם תקרה תקלה, היא לא דאגה של מקומיים בלבד הם מסבירים. "יש את נושא זיהום האוויר וכיום אנחנו יודעים שאסדת תמר מסרטנת כמו כל תחנות הכוח ביחד. לקח זמן לעכל עד כמה הזיהום הוא מטורף", אומרת מירון-לוי. "האסדה שופכת כמויות גדולות של פסולת מתהליך ההפקה, כמו מתכות כבדות, בכמויות עצומות שירעילו את הדגים. כל מקרה של תקלה - טיל של נסראללה - יכול להוביל לנזילה. החומרים האלה יכולים להשמיד את חופי ישראל לאורך שנים".

     

    האם האסדה מסוכנת? ראיון באולפן ynet    (צילום: אסף חן, גיל יוחנן)

    האם האסדה מסוכנת? ראיון באולפן ynet    (צילום: אסף חן, גיל יוחנן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הטענות והתשובות

    המון דיסאינפורמציה קיימת בנוגע לאסדה. אז האם יוזרמו מתכות כבדות לים? לא. באסדת תמר אין היתר להזרמת מתכות כבדות לים. האם כמות הזיהום של אסדת תמר היא כמו כל תחנות הכוח ביחד? לא וכן. ככלל, תחנות הכוח פולטות הרבה יותר מזהמים לאוויר מאסדות הפקת הגז הטבעי. כך לדוגמה פליטת תחמוצות חנקן מתחנות הכוח היא 54,180 טון בשנת 2016 ואילו אסדות הגז פלטו 64 טון בלבד (עם הקמת מערכת הפחתת פליטות אסדת תמר צפויה לפלוט 23 טון).

     

    יחס זה מתקיים גם בפליטת תחמוצות גופרית וחלקיקים. מה שכן, עבור פליטת חומר אורגני נדיף ללא מתאן (NMVOC) אסדות הגז אכן פולטות יותר מתחנות הכוח: 1,217 טון לעומת 247 טון בהתאמה. לאסדת לוויתן אין עדיין היתר פליטה וכבר כיום כמות הפליטות צפויה להיות קטנה יותר מאשר בתמר.

     

    האם צריך לחשוש מתקלות באסדה? בוודאי שצריך. הטיעונים המשכנעים ביותר של מתנגדי האסדה הם שאלות ה"מה אם"? מה אם יהיה סדק בצינור? מה אם מתקן ההתפלה בחדרה ייפגע? ועוד לא מעט סוגיות שמטרידות אותם. 

     

    אין סיבה להמעיט בפחד הזה. סיכונים קיימים. הם תמיד יהיו והם תמיד יישארו. אבל המטרה היא להפחית את הסיכוי לתקלות למינימום האפשרי, ולוודא שכאשר תקלות יקרו - ותקלות מתרחשות - יידעו כיצד לטפל בהם ולמזער נזקים.

     

    האם האסדות פולטות או שופכות ארסן? לא. אין ארסן בהזרמות לים באסדת תמר. בבדיקת סריקת מתכות (icp) של ההזרמות ממתקני ההפקה, הערך שמתקבל באנליזות הינו מתחת לסף הגילוי. לא צפוי להיות שוני באסדת לוויתן. כמו כן, אין פליטות ארסן לאוויר מאסדות הגז.

     

    לפי התרחיש הקיצוני ביותר, במקרה של פיצוץ בצינור באסדה צפויים לזרום בין 850-1,000 קוב קונדנסט. התרחיש מביא בחשבון את הכמויות באסדה וחומר בצינור המחבר את האסדה אל החוף. על פי הערכות היחידה הארצית להגנה על הסביבה הימית, הזיהום יגיע תוך כמה שעות או ימים לחוף. על-פי אותן הערכות, אם יהיה אירוע קטסטרופלי כזה, הקבלנים של נובל אנרג'י ושל המשרד יהיו מסוגלים לטפל בזיהום. בינואר 2017 נסדק צינור תת ימי של מקשר הדלק של חברת חשמל באשדוד, ונשפכו לים כ-100 קוב נפט. שלושה מתקני התפלה נסגרו ליומיים.

     

    במשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ונובל אנרג'י אוהבים להשתמש בשיטת ה"מה עם"? מה עם מיכלי הדלק בתש"ן הנמצאים מטרים ספורים מבתי התושבים בקריית חיים? מה עם תחנות הכוח הפחמיות? מה עם הקונדנסט המוזרם מאסדת תמר לאשדוד? מה עם זיהום האוויר? ובכלל, יסבירו במשרדי האנרגיה והגנת הסביבה, יש דברים חשובים יותר שצריך לדאוג להם.

     

    זו שיטה יעילה, אך היא מפספסת את המטרה. היא לא תעניק לתושבים הנאבקים על רצועת החוף שלהם את הביטחון שלו הם זקוקים. הם צריכים לדעת שהרגולטור לא ינהג ביד רכה כלפי נובל אנרג'י. "כשהאסדה תקום לא תהיה דרך חזרה", אומרים במטה המאבק של "שומרי החוף", "מה יהיה אם יהיו חריגות בפליטות? האם יעצרו את פעילות האסדה? הרי הם לא יעצרו. לציבור אין עדיין מספיק מידע להבין אם ההחלטה למקם את האסדה מול חוף דור נכונה או לא".

     

      (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    הבעיה: הרגולטור  

    בשבוע שעבר הקימו הפעילים אוהלים על החוף ואף ערכו משט מחאה בעקבות תחילת הצבת צינורות האסדה בים. יוני ספיר, ממובילי המאבק מ"שומרי הבית", הסביר את הקרע ביניהם לבין הרגולטור: "האם המאבק היה מגיע לעוצמה כזו אם היינו סומכים על הרגולטור? הוא רק מחריף את הקרע בין הציבור לממשלת ישראל. למעשה, ככל שיש לנו יותר אינטראקציה עם הרגולטור מתחוור לנו שאין באמת מי ששומר עלינו".

     

    ספיר הוסיף: "דיברנו איתם על הפליטות של אסדת תמר והם אמרו שתהיה מערכת סגורה. אבל מסתבר שאין. אין חיה כזו. זה נועד להפיס את דעתנו אבל רק הגביר את התסכול. הרגולטור שכח את תפקידו וזה להגן על תושבי ישראל. הוא מגן על פרוייקטים של אילי הון ולמעשה מדקלם את הנרטיב של חברות הגז והדלק, העומד על בסיס עובדתי רעוע או מטעה".

     

    גידי גילדה (56), תושב זכרון יעקב, הסביר כי "יש לנו היום מידע שהאסדה מבצעת הפרות לפי חוק אוויר נקי". האסדה, אני מציינת בשיחה עמו, עוד לא שם. "כן, אבל אנחנו בודקים סימולציות. לקחנו את טובי המומחים בעולם ויש לנו כמה חוות דעת מאוד חזקות", הוא משיב. לדבריו, "לפי המודל שבנו לנובל אין סיכוי לעמוד בהיתר הפליטה שניתן לה". ההיתר, כזכור, עדיין לא ניתן, וארגוני הסביבה נושפים בעורפם של אנשי משרדי הממשלה.

     

    הטיעונים של מובילי המאבק נוגעים בנקודות הרגישות ביותר ומעוררים פחד. יחד עם זאת, קשה לומר שארגונים כמו "אדם טבע ודין" והחברה להגנת הטבע נכנעים לתכתיבים של חברות האנרגיה, בוודאי שלא של נובל אנרג'י. רק לאחרונה בג"ץ דחה על הסף את עתירת החברה ואדם טבע ודין נגד משרד האנרגיה בנושא תוכנית הפיתוח של כריש-תנין, מתחמי גז הנמצאים מרחק של כ- 90 ק"מ ממערב לחיפה. הם ביקשו להחיל על החברות את חוקי התכנון והבנייה בישראל, כפי שנובל אנרג'י מחויבת לעשות באסדת לווייתן. למעשה, אומרים לנו, שאסדות מחוץ למים הטריטוראליים מסוכנים הרבה יותר. רחוק מהעין- רחוק מהלב.

     

    במשרד להגנת הסביבה וגם במשרד האנרגיה מודעים לחוסר האמון שלו הם זוכים. זו הסיבה שההליכים נעשים בשקיפות יחסית להתנהלות המוקדמת באסדת תמר. היתר הפליטה של לווייתן, לדוגמה, יהיה פתוח להערות הציבור. במשרד להגנת הסביבה אומרים כי כל היתר פליטה יובא קודם לכן להערות של הציבור. 

     

      (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    מאבק נימבי, האמנם?

    במשרד האנרגיה, בנובל אנרג'י ובמשרד להגנת הסביבה מנסים להציג את המאבק של התושבים כמאבק נימבי (Not In My Back Yard). התושבים טוענים כי הניסיון לגמד את המאבק שלהם הוא דמגוגי, שכן כל קו רצועת החוף עלול להיפגע.

     

    "זה לא רק אנחנו", הם אומרים. לקעקע את המאבק כ'נימביאיזם' היא נשיקת מוות למלחמה שבעיני הפעילים היא של כולם. אבל הם גם צודקים. כי המאבק הזה יכול להשפיע על כולם. עיכוב במעבר למשק אנרגיה המבוסס על גז יאריך את התלות של המדינה בפחם המזהם.

     

    תחושות התושבים בנוגע לאסדה דומה לתחושות הציבור בנוגע לתחנת כוח גרעינית. בסקר דעת קהל שנערך על ידי ד"ר יעל פרג, סגנית דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, עלה כי 69% מהנשאלים היו מתנגדים להקמת תחנת כוח באזור מגוריהם, לעומת 23% בלבד שהיו מתנגדים לו הייתה מוקמת התחנה בנגב. כך, תושבי זכרון יעקב והסביבה מעדיפים את האסדה בלב ים. עד כמה הציבור מבין באנרגיה גרעינית? לא הרבה. הוא ניזון בעיקר מהחדשות וספק אם הוא יודע כיצד אנרגיה גרעינית פועלת ועד כמה היא בטוחה באמת ועדיפה על פחם ואפילו על גז.

     

    "אני חושבת שמדובר בפעילות לגיטימית של אנשים שרוצים לפעול כדי לשמור ולהגן על מה שחשוב להם, וזו זכותם", אומרת ד"ר פרג כשהיא נשאלת על המאבק. "האם זה מה שצריך להכריע את הכף מבחינת קבלת החלטות מדיניות? זו כבר שאלה אחרת. מי שמקבל את ההחלטה צריך להסתכל על מכלול של נושאים ולא רק פעילות של קבוצה מקומית, שיכול להיות שהיא צודקת. מאבקים כאלה של קבוצות מקומיות לעיתים מעלים לשטח היבטים שלא התייחסו אליהם לפני כן ואולי התעלמו מהם".

     

    אף אחד לא אוהב מתקני אנרגיה ליד הבית. באנגליה, לדוגמה, יש התנגדות גדולה להקמת טורבינות רוח הפוגעות בנוף. "אף אחד לא רוצה אותם, הם לא יפים, אבל כולנו רוצים אנרגיה", אומרת ד"ר פרג. "בסקר שערכנו בנוגע לתחנות כוח גרעיני נושא הנימבי עולה. אף אחד לא רוצה לחיות ליד מתקן מסוכן. לכל פעילות שלנו יש השלכות. אי אפשר גם לרצות עוד אנרגיה, עוד מכוניות ולא להבין שזה בא עם מחיר".

     

    המאבק של התושבים הוא חשוב. הוא שם זרקור על הפחדים שלנו ומחייב את הרגולטור לפעול. הוא גם שומר על האינטרסים של המדינה, שצריכה לדאוג לבריאות תושביה. "השאלות החשובות, לדעתנו, אינן האם יש או אין פליטות או סיכונים, אלא מה מידת הפליטות ומה רמת הסיכונים, והאם הרמה שלהם מצדיקה את ביטול הפרוייקט או העתקתו", אומרים ב"אדם טבע ודין", "גם במחיר כלכלי גבוה לקופה הציבורית ובעיכוב של כמה שנים נוספות בהגעת הגז מלוויתן לישראל- ומה רמת הרגולציה והפיקוח שיבטיחו שהפליטות והסיכונים יהיו מינימליים עד כמה שאפשר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלבטרוס צילומי אוויר
    אסדת הקידוח לווייתן, בלב ים
    צילום: אלבטרוס צילומי אוויר
    מומלצים