שתף קטע נבחר

הנהג הפוגע לא נמצא – הפצוע יפוצה ב-126 אלף שקל

הולך רגל נפגע בראשל"צ ושכן טען שרשם את מספר הרכב. אבל העדות לא התיישבה עם העובדות, והפיצוי הוטל על הקרן לנפגעי תאונות דרכים

בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את "קרנית" - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים - לשלם כ-126 אלף שקל על הנזקים שנגרמו להולך רגל שנפצע בתאונת פגע וברח. הקרן אמנם טענה שהיא יודעת מי בעלת הרכב הפוגע והיא זאת שעליה לפצות את התובע, אבל השופטת אידית קליימן-בלק קבעה שגרסתה לא משתלבת עם העדות של הולך הרגל.

 

בתביעה שהוגשה במאי 2013 טען הנפגע שכשלוש שנים קודם לכן חצה בשעות הבוקר המוקדמות מעבר חצייה ברחוב פופל בראשון לציון בדרכו לעבודתו כמסגר, כשלפתע הגיח רכב שהתנגש בו, הפיל אותו ארצה ונמלט מהמקום. הוא פונה באמבולנס לבית החולים "אסף הרופא" שם נותח בכתפו ואושפז. התאונה הוכרה על ידי ביטוח לאומי כתאונת עבודה ונקבעה לתובע נכות קבועה בשיעור 14.5% בגין שבר בעצם הבריח וצלקת ניתוחית.

 

התובע טען שלא הספיק להבחין במספר הרכב שפגע בו אלא רק בכך שהיה בצבע לבן ונהג בו גבר בשנות ה-30 לחייו. לחילופין טען שדייר בניין סמוך רשם את מספר הרכב על פתק שהעביר לידיו והבעלים שלו אותרה. ככל שיתברר שהיא אכן בעלת הרכב שפגע בו – הרי שהיא צריכה לפצות אותו על נזקיו.

 

קרנית קפצה על ההזדמנות וטענה שהאחריות מוטלת על בעלת הרכב, וזימנה לעדות את השכן. אולם בעלת הרכב הכחישה את מעורבותה בתאונה. היא הפנתה לטענת התובע כי ברכב נהג גבר צעיר והבהירה כי היא היחידה שנוהגת ברכב, מאחר שבעלה חולה במחלה קשה ואינו נוהג, ובנה החייל – היחיד בעל רישיון נהיגה מבין ילדיהם – נסע לבסיס לפני התאונה.

 

השופטת אידית קליימן-בלק קיבלה את גרסת בעלת הרכב מאחר שכפרה באופן עקבי וקוהרנטי במעורבות בתאונה לכל אורך ההליך. נקבע גם שגרסתה כי רק היא נוהגת ברכב לא מסתדרת עם גרסת התובע כי פגע בו גבר בשנות ה-30 לחייו.

 

בנסיבות אלה, שבהן קרנית לא הצליחה להוכיח איזה רכב פגע בתובע ומיהו הנהג הפוגע, נקבע שהחובה לפצות את התובע על נזקי התאונה מוטלת עליה.

 

בהקשר זה ציינה השופטת קליימן-בלק כי עדות השכן לא הייתה אמינה עליה. ראשית, משום שהוא לא הציג את הפתק שבו רשם את פרטי הרכב, ושנית, משום שלדבריו המרחק האווירי בין ביתו לבין מקום התאונה הוא לכל הפחות 20 מטרים – מרחק גדול שלא מאפשר להבחין בספרות על לוחית רישוי בעין בלתי מזוינת.

 

בשאלת הנזק התבססה השופטת על אחוזי הנכות שנקבעו לתובע בביטוח לאומי, ובהתאם לכך פסקה כי נזקיו עומדים על 257,444 שקל בגין כאב וסבל, הפסדי השתכרות, עזרת הזולת והוצאות ניידות.

 

מכיוון שמדובר בתאונת עבודה, קוזז מהפיצוי שתשלם קרנית 131,030 שקל שהתובע קיבל מביטוח לאומי, אם כי הוא חויבה להחזיר לביטוח לאומי 93 אלף שקל בגין התגמולים ששילם לתובע. בנוסף נקבע כי קרנית תשלם לתובע שכר טרחת עו״ד בסך 13% מהסכום (16,433 שקל).

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים