שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דברים שילדים צריכים לדעת לפני כיתה א'
    מעבר ללימוד אותיות ומספרים, חשוב שילדים יגיעו לכיתה א' כשהם בשלים בתחום הרגשי, החברתי והמוטורי. פה אתם נכנסים לתמונה - בפעולות פשוטות ותרגילים שאפשר לעשות בבית, תוכלו לעזור להם להגיע כמה שיותר מוכנים לקראת השלב הבא בחייהם

    במעבר לכיתה א' יש המון תקווה שיהיה מאתגר, מצמיח ועם תקווה לשינוי, אך הוא גם מלווה רבות בחשש מסיום המוכר והידוע ובחוסר וודאות מהחדש והלא נודע. יש המון התרגשות ופרפרים בבטן (בייחוד לנו ההורים) ויחד עם ההתרגשות מתחיל הלחץ ושאלות רבות שאנו שואלים את עצמנו, כמו מה הילד שלי צריך לדעת לפני כיתה א' והאם הגננת הכינה אותו מספיק טוב.

     

    חשוב קודם כל להיות רגועים ולזכור שההתפתחות של כל ילד תלויה במידה רבה במוכנות ובבשלות האישיות שלו. כפי שלדוגמה, תינוק אחד מתחיל בזחילה מוקדם מהאחר וכמו שיש ילדים שנגמלים מהר מחיתולים ולאחרים לוקח זמן להגיע לבשלות, כך קורה גם במעבר לכיתה א' - יהיו ילדים שיתפסו את הקריאה מהר ואחרים שייקח להם מעט יותר זמן.

     

    למדו את הילדים התארגנות במרחב (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    למדו את הילדים התארגנות במרחב(צילום: shutterstock)

    נזכור שבשלות מגיעה לפני מוכנות. הבשלות צריכה קודם כל להתפתח לפני שהילד יהיה מוכן לתהליכים הרבים שקורים בכיתה א'. הכוונה היא לבשלות קוגניטיבית, רגשית וחברתית. על כן, רצוי לא להעמיס על הילד כבר בתקופת הגן או חופשת הקיץ עומס של הקניית הקריאה.

     

    אי אפשר לזרז את הבשלות לכן יהיו ילדים שעוד בגן יתחילו לכתוב לפי צלילים ולנסות לקרוא את האותיות, ולעומתם יהיו ילדים שהחלק הזה ממש לא ידבר אליהם - וזה בסדר. משרד החינוך אינו מצפה משום ילד שעולה לכיתה א' לדעת לקרוא ולכתוב. את הכישורים הללו הוא אמור לרכוש במהלך השנה הראשונה שלו בבית הספר.

     

    לפני כיתה א' חשוב שהילד יהיה בשל בתחום הרגשי, החברתי והמוטורי (מוטוריקה עדינה וגסה). הכישורים הקוגניטיביים שהילד צריך לפני כיתה א' הם: מודעות פונולוגית, שמות האותיות וצלילי האותיות, שימוש במשפטים מורכבים, שימוש באוצר מילים רב כולל מילים נרדפות, דימויים והפכים, זיהוי חרוזים במילים, כתיבת רוב האותיות, ניסיון כתיבה ילדית של אותיות מתוך שמיעה ועוד.

    לימוד אותיות (צילום: אלבום פרטי)
    לימוד אותיות דרך אפייה(צילום: אלבום פרטי)

     

    הנה מעט הרחבה על הדברים העיקריים:

     

    בשלות רגשית

    הבשלות הרגשית היא מצע הגדילה של יתר היכולות. היא מייצרת קשב ופניות ללמידה. זהו הנושא החשוב ביותר לקראת המעבר לכיתה א'. ההבשלה הרגשית מתרחשת אצל הילד בדרך כלל בשנה שבין גיל חמש לשש. לעתים הילדים הצעירים של השנתון לא מגיעים לבשלות הרגשית עם העלייה לכיתה א' של בני השנתון שלהם. הבדל של שנה כמעט בתוך אותו השנתון היא זמן רב בחייו של בן החמש וחצי ופרק הזמן הזה יכול להביא להבדל משמעותי מאוד ביכולות של הילד להתמודד עם האתגרים בבית הספר.

     

    הבשלות הרגשית לקראת כיתה א' כוללת בתוכה יכולות כמו היכולת של הילד להיפרד בבוקר כשהוא מגיע לכיתה, לשים לב להתרחשויות בכיתה, לשבת ולהקשיב בזמן השיעור, למצוא פתרונות שונים בסיטואציות חברתיות, לקבל סמכות ולהתמודד מול מטלות שונות שעלולות להיות מתסכלות לפעמים. בשלות רגשית היא היכולת של הילד לדחות סיפוקים ולדעת להתמודד עם תסכולים. לדעת שלא תמיד ניתן לנצח או להצליח בהכול, בלי לאבד עשתונות.

     

    ללמד את הילדים להפסיד בכבוד:

     

     

    כדי לעזור לבשלות הרגשית אצל ילדים מגיל צעיר חשוב לדעת להציב גבולות ולאפשר תפקידים בבית כבר מגיל צעיר (החל מגיל שנתיים), כמו לדוגמה: להוריד מהשולחן, כללים לצפייה בטלויזיה בגילאים גדולים יותר, סידור המשחקים בחדר וכדומה.

     

    לעיתים נדמה שגבולות עלולים להכביד על הילדים ולתסכל אותם, אך נהפוך הוא - ילד שלא רגיל לגבולות ולא יודע לכבד חוקים, עלול להתקשות מאוד לשחק עם חברים ולכבד את חוקי המשחק או את כללי המסגרת החינוכית. למעשה ילד שגדל בבית עם גבולות וחוקים חש מוגן יותר, מכיוון שהוא יודע מה מותר ומה אסור, תחושה שמאפשרת הבנה על העולם שסביבו ובונה רשת בטוחה בה הוא יכול להתנהל באופן עצמאי.

     

    בשלות חברתית

    במעבר למסגרת חדשה ובפרט לכיתה א', הילדים צריכים למצוא לעצמם את המקום החברתי החדש שלהם. לא לכל הילדים זה פשוט למצוא חברים חדשים ולהשתלב במשחק או קבוצת למידה חדשה בכיתה. המקום החברתי הוא משמעותי מאוד לילדים בגיל הזה ומשפיע רבות על יכולת הלמידה שלהם בכיתה ובהתמודדות עם תסכולים. כשהילד נכנס למסגרת חדשה, אפשר לבקש מהמורה דף קשר כדי שאפשר יהיה לתאם עם חברים מפגשים אחר הצהריים. גם חוגים הם הזדמנות להכיר ילדים חדשים ולהתחבר לקבוצה על בסיס חברתי משותף. אפשר לספר לילד סיפורים המדברים על סיטואציות חברתיות ועל מעברים למקומות חדשים, ודרכם לדבר עם הילדים על החששות וההתמודדויות בנושאים השונים.

     

    קראו עוד:

    7 פעולות שיעזרו לילדכם להפסיד בכבוד 

    אחת ולתמיד - האם להביא את הילד לעבודה?

    חופש עם הפרעות קשב - הדברים הקטנים שיעשו את ההבדל

     

    בשלות מוטורית

    בשלות מוטורית מדברת על שני תחומים חשובים - מוטוריקה גסה (היכולת לשלוט בשרירי הגוף הגדולים - הגפיים, הבטן, הגב וחגורת הכתפיים) ומוטוריקה עדינה (היכולת לשלוט בשרירי הגוף העדינים ובתנועות קטנות, כמו התנועה באצבעות הידיים בזמן ציור, כתיבה, גזירה וכדומה). ילד בשל ללימוד כשמבחינת המוטוריקה הגסה השרירים הארוכים בגופו, כגון שריר הגפיים וחגורת הכתפיים, חזקים דיים כדי לתמוך בו בישיבה ממושכת בכיתה.

     

    הבשלת שרירי אצבעות הידיים מתבטאת במלאכות כגון: גזירה, השחלת חרוזים וציור. אפשר לתת לילדים לקפוץ על רגל אחת, לנוע באלכסון במרחב, להשחיל חרוזים, לצייר ציורים, לאחוז עיפרון בצורה שנוחה לכתיבה ממושכת, לגזור גזירה רציפה בקו ישר ומתעקל, להתנדנד, לקפוץ על טרמפולינה, להדביק מדבקות קטנות, למלא ציור בתוך הקווים כדומה.

     

    היכולת במוטוריקה עדינה חשובה מאוד (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    היכולת במוטוריקה עדינה חשובה מאוד(צילום: shutterstock)

    תיאום עין-יד

    התיאום בין העין ליד הוא נושא חשוב מאוד לתהליך למידת הכתיבה. העין אמורה לעשות שינויים מהירים כאשר עוקבים אחרי מילה שנמצאת במישור אחד, כאשר היא מופיעה על הלוח, ואחר כך צריכה לעבור למישור אחר, למחברת.

     

    התארגנות במרחב

    התארגנות במרחב (ליד שולחן, בילקוט ובקלמר) היא מרכיב חשוב בבשלותו של הילד לקראת כיתה א'. חשוב ללמד את הילד כיצד עליו לארגן את התיק בבוקר, לארגן את הציוד על השולחן ושבסיום השיעור או המשימה הלימודית, צריך להכניס הכול בחזרה למקום.

     

    לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    מודעות פונולוגית

    פונולוגיה = תורת ההגה או במילים אחרות צלילי המילה (פונמות). עוד בגן, הילד אמור לזהות את הצלילים שבהם מילה מתחילה ומסתיימת - למי יש שם שמתחיל בצליל מ'?, באיזה צליל מסתיימת המילה גלגל? וכדומה. אפשר גם שאלות קשות יותר כמו: איזו מילה מתחילה באותו צליל כמו המילה "ילדה"? כאן נדרשות שתי פעולות: לזהות שהמילה "ילדה" מתחילה בצליל "יה", ולמצוא מילה נוספת שמתחילה באותו הצליל - כמו "ירח".

     

    שמות האותיות

    ילד שמגיע לכיתה א' צריך להכיר את שמות האותיות. כלומר לזהות את האותיות בצורה ובשם - שיהיה מסוגל להצביע על אות ולומר את שמה. לשם כך אפשר לשחק במשחקי זיהוי אותיות - בשלטים ברחוב, על כריכות ספרים, על אריזות של מוצרי מזון, ובעצם בכל מקום שיש בו מילה כתובה. ניתן לשחק במשחקי זיכרון אותיות, משחקי מלחמה של אותיות, רביעיות אותיות וכדומה.

    לימוד אותיות (צילום: אלבום פרטי)
    לימוד אותיות דרך משחק(צילום: אלבום פרטי)

     

    צלילי האותיות

    בנוסף לשמות ולצלילי המילה, הילד גם אמור לדעת לקשר בין אות לבין הצליל שלה, להבין למשל שהאות ס' אחראית לצליל s. אפשר לשאול שאלות שונות, כמו: "באיזו אות מתחיל השם גיא?" או "איזו מילה מתחילה באות ג?", "אילו צלילים יש לאות נ'"? (na, ne, ni, no, nu) וכדומה.

     

    כדאי לוודא שהילד מסוגל להבחין בין צלילים שונים הנשמעים דומה זה לזה כמו ג' ו-ק', צ' ו-ס', ב' ו-פ', ולתרגל איתו הבחנה צלילית גם באמצעות חריזת חרוזים (חלון ובלון מתחרזים, חלון וחתול אינם מתחרזים).

     

    ואם הילד עצמו מבקש ללמוד לקרוא? ובכן, אם הוא מסוקרן - אין שום בעיה להשיב לשאלותיו ולעודד אותו. אין מה לדאוג שאחר כך הוא ישתעמם בבית הספר - בין כל הדברים החדשים שלומדים בכיתה א', גם כיף לחזור על המוכר ועליו להבנות ידע חדש. הכי חשוב זה לתמוך ולעודד בחום והכלה כל אחד עם יכולותיו וצרכיו השונים בתהליך המיוחד, החדש והמפתיע הזה.

     

    איך אפשר לעזור לילדים לקראת כיתה א'?

    1. הכנה מראש: דברו עם הילד על המעבר הצפוי, ספרו לו היכן ילמד ובקרו איתו בבית ספר לפני המעבר. בנוסף, תנו לו מידע ברור, מפורט ומוחשי ככל האפשר לגבי השינויים שיחולו אצלו במקום, בסדר היום, בחברה וכדומה. חשוב לתאר את השינוי באופן מציאותי ומאוזן ולהתייחס גם לחוויות הטובות וגם לקשיים הצפויים, כמו כן כדאי להדגיש אלמנטים שאינם משתנים, למשל: "כמו שיש בגן גננת, בכיתה א' יש מורה אליה פונים בכל בעיה".

     

    2. עודדו את הילד להביע את רגשותיו ולהעלות את כל השאלות שיש לו סביב המעבר. תנו לו תשובות רחבות ומדויקות ככל האפשר והראו לו הבנה, תמיכה וקבלה של רגשותיו.

     

    3. שירותים: חשוב שהילדים יהיו עצמאיים בהליכה לשירותים, ניגוב ושטיפת ידיים. כדאי לתרגל את זה איתו ולשים לב אם יש משהו שהוא מתקשה בו (כמו רוכסן או ניגוב).

     

    4. פיתוח זמן קשב: חשוב לשחק עם הילדים משחקים הדורשים ריכוז סביב שולחן של 20 דקות לפחות, להקריא סיפורים ארוכים הדורשים קשב והבנה, עבודות יצירה המצריכות זמן וריכוז וכדומה.

     

    5. הרגלים: ניתן לעזור לילד לפתח הרגלים של הכנת שיעורי בית (או משימות שיתנו בחופשים). ניתן לתת לו משימות שונות כמו למצוא את אותיות שמו בעיתון, לנסות לצייר (ולכתוב מי שיכול) סיפור קצר וכדומה. את המשימות רצוי לעשות בזמן קבוע ביום - זמן המשימה. כך הם יתרגלו שיש זמן הכנת משימות.

     

    כדאי שהילד יכין במקום שקט את המשימות, כשאין דברים נוספים על השולחן, ולעשות את המשימה מהתחלה ועד הסוף ובסיום לסדר במקום. הרגלים אלו יעצבו את היכולת העתידית של הילד להכין שיעורי בית. בנוסף זה עוזר לזהות על ידי כך מתי הכי נוח לילדיכם להכין שיעורים וליישם זאת בשנת הלימודים.

     

    6. מימד הזמן: זמן הוא מימד לא ברור לילדים וחשוב לנסות להסביר לילד זמנים על ידי שימוש במושגים המוכרים לו. נלך לסבתא אחרי שנסיים את ארוחת הבוקר, קודם נסיים את המשימה ואז נוכל לראות טלוויזיה, כשהמחוג הגדול יהיה על הספרה חמש נוכל ללכת לפארק.

     

    7. ציוד לבית ספר: אפשר ללכת לקנות ביחד ציוד לבית ספר, ככה זה מחבר את הילד והופך אותו לשותף פעיל במעבר הזה.

     

    8. קשיים מיוחדים: חשוב לשתף את המורה אם יש לילד קשיים מיוחדים, על מנת שיוכל לנהוג איתו ברגישות ולא לדרוש ממנו מעבר ליכולתו.

     

    הכותבת היא יועצת חינוכית, מנחת הורים ומאמנת רגשית לילדים. מנהלת את האתר ועמוד הפייסבוק "הורות יצירתית" 

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    גבולות בבית יעזרו לילדים להשתלב בכיתה
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים