הילדה עם מכשיר השמיעה הכי מקורי - ורוד עם נצנצים

עדי מראה את הקישוטים של מכשיר השמיעה שלה:

כשליאת פרץ, אמא לשניים (6 ו-8) הבינה שהיא צריכה לקנות לבתה, עדי בת השש, מכשיר שמיעה, היא קיבלה המלצות לקנות מכשיר קטן בצבע גוף כדי שיראו אותו כמה שפחות, אבל החליטה לעשות בדיוק ההפך. היא עיצבה מכשיר בצבע ורוד והוסיפה לו סרטים, חרוזים ומדבקות זוהרות, ובכך יצאה למסע העצמה שכל כולו מוקדש לבתה.

"בנובמבר האחרון גילו אצל הבת שלי מחלת אוזניים", מספרת פרץ. "בעקבותיה היא עברה ניתוח, ונשארה חירשת באוזן ימין. בסיום הניתוח הודיעו לנו שהילדה לא תחזור לשמוע".

איך הגבתם?

"האמת היא שלא היינו מוכנים לכך. ההודעה הזאת 'נפלה' עלינו בהפתעה, ואני לקחתי את זה מאוד קשה. אני זוכרת שביום הראשון שבו שמעתי על כך אפילו בכיתי".

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

מה הסברת לבתך?

כבר בתהליך הניתוח הסברנו לה שהיא לא תשמע, ושהיא תזדקק למכשיר שמיעה. כמובן שהיא לא ידעה מה זה אומר. הראיתי לה תמונות של מכשירי שמיעה וגם סרטונים, והסברתי לה שבדיוק כמו שלאחיה הגדול יש משקפיים שעוזרים לו לראות היטב, כך יהיה לה מכשיר שיעזור לה לשמוע". 

פריט אופנתי לכל דבר(צילום: אלבום פרטי)

לאחר הניתוח החל תהליך שבו מתאימים את מכשיר השמיעה לצרכים של הילדה, ופרץ קראה חומר בנושא כדי לנסות להקל על בתה את התהליך. "קראתי והבנתי שילדים מאוד מתביישים בכך שהם נזקקים למכשיר שמיעה, ויש ילדים שמסרבים לשים את המכשיר. הם לא מבינים למה הם צריכים לשים דבר כזה באוזן.

"בכלל, זה המקום לומר שאנשים שיש להם לקות שמיעה, כמו גם מכשירי שמיעה נתפשים על ידי החברה כמשהו פגום, לא טוב, ובחברה שלנו, מבחינה חברתית, מסתכלים על זה כמשהו חריג. אנשים צריכים להבין שאם מישהו לא שומע זה לא אומר שמשהו איתו לא בסדר או שהוא פחות טוב או פחות מבין פחות מאחרים.

"קודם כל ההגדרה עצמה של המצב היא כלקות שמיעה, ואני תמיד מסבירה לעדי שיש לה לקות שמיעה, ושזה לא אומר שהיא לא בסדר אלא שמערכת השמיעה לקויה, שיש שיבוש שם בדרך. מבחינתי זה בדיוק כמו שפעם היו מרכיבים משקפיים, ואנשים היו לועגים למי שהרכיב אותם, וקוראים לו בשמות גנאי, כמו: 'משקפופר' ו'אבו ארבע'. זה לקח זמן אבל היום משקפיים הם פריט אופנתי לכל דבר. לאור כל זאת החלטתי שאצל הבת שלי הסיפור יהיה שונה, וכיום היא מבינה שהמכשיר עוזר לה, משלים אותה, והיא ממש לא מתביישת בו".

מה עשית בפועל?

"החלטנו לעצב לה משהו מיוחד, בעזרתו של דניאל, מנהל סניף שטיינר-מכשירי שמיעה באשדוד. עדי אמרה שהיא רוצה מכשיר ורוד. דניאל הסתכל עליי, ואמרתי לו שמבחינתי אשמח שיתנו לה את ההזדמנות להחליט. נכון שלא החלטנו על המחלה ועל המכשיר אבל פה יש לה הזדמנות בחירה. היא יכולה לקשט עם צבעים, כוכבים ונצנצים. הוא ישב איתה והקשיב לה, ויצרנו אוזניה מיוחדת בצבע ורוד עם חרוז ולב".

לא מתביישת במכשיר(צילום: אלבום פרטי)

מה היה השלב הבא?

"כשהיא הגיעה לגן הקראנו לילדים ספר בנושא, וכל הילדים היו שותפים לתהליך. כולם ידעו מראש שהיא עוברת ניתוח ושיהיה לה מכשיר שמיעה. זה היה ממש כמו להזמין לילד צעצוע באי-ביי. היא פשוט חיכתה לזה כל החודש, וכשהוא הגיע זה היה הכי טבעי ומובן מאליו שהיא תשים אותו באוזן".

קראו עוד:

7 פעולות שיעזרו לילדכם להפסיד בכבוד

שקרים של הורים - האמת יוצאת לאור

פחד משתק: כשהחרדה משתלטת על הילדים

איך הגעת לרעיון שאפשר להמשיך ולעצב לה, בכל הזדמנות, משהו מיוחד?

"בואי נאמר שצריך אמא יצירתית, ילדה זורמת וקלינאי תקשורת שמבין. הבת שלי ידעה מההתחלה בדיוק מה היא רוצה. היא רצתה מכשיר ורוד עם נצנצים, וככה עיצבו לה. מכאן זה התחיל, ומשם כבר 'השתגענו'. הבנתי שזה פשוט, ושאפשר להוסיף לבבות, כוכבים וכו'. מאז אני קונה חרוזים, מפרקת שרשראות ומכינה לה תכשיטים לקישוט המכשיר. בנוסף לכך, עיצבנו גם קופסת תכשיטים המשמשת כ'בית' עבור המכשיר.

עדי נתנה שם למכשיר שמיעה - 'מכשירוש', והיא מאוד גאה בו. היא יודעת שהוא עוזר לה לשמוע וזה כיף. מדי יום היא בוחרת את הקישוט שבא לה לשים: סוכריה על מקל, גלידה , ארנבון. החשוב מבחינתי הוא שהיא מאד גאה במכשיר שלה".

מרגישה שהיא שולטת במצב(צילום: אלבום פרטי)

איך אנשים מגיבים למכשיר?

"כל פוסט שאני מעלה עם תמונות של עדי זוכה לשיתופים ואלפי לייקים. עכשיו הרבה ילדות מזמינות מכשירים בכל מיני צבעים. האמת היא שבהתחלה בכלל לא הבנתי שיש כאן משהו יוצא דופן. בשבילי זה היה טבעי כי אני תמיד תופרת ועושה קישוטים, ורק אחרי שהתחילו לשלוח לי הודעות ולשאול שאלות הבנתי שיש משהו יוצא דופן.

"אגב, יש עדיין אנשים ששואלים: 'למה את לא מסתירה עם סרט?', ואני תמיד עונה: 'למה להסתיר? אני אסתיר משקפיים? כיסא גלגלים?' יש הרבה עצות לא מועילות איך להסתיר ולשים את השיער כך שלא יראו. יש אנשים שתוהים: 'למה בוורוד? למה לא בצבע גוף שלא יראו?'

"אני מסבירה להם שזאת דרך ביטוי. זה נותן לעדי את זכות הבחירה, ומקום להרגיש שהיא שולטת במצב. כך היא יכולה להרגיש שלקות זה לא רק בדיקות וניתוחים אלא יש פה משהו כיפי. היא מגיעה לגן והילדים מתלהבים, והיא רואה שלא צריך להתבייש. אני גם מסבירה לה שככל שהמכשיר יבלוט יותר, כך האדם שעומד מולה יבין שיש לקות ויתאים את עצמו אליה. כשמסתירים אז מי שעומד מולה לא מבין למה היא לא עונה, למה היא לא מבינה מה שהוא אומר".

פרץ מספרת שכיום עדי נכנסת לגן עם המכשיר ומראה את הקישוטים, ואז הבנות אומרות שהן רוצות גם. - גם אני רוצה. "עכשיו יש לנו גם עיצובים חדשים, כאלו שמתאימים לימי הקיץ, כמו - ארטיקים וגלידות, סוכריות. למצעד הגאווה עשינו שרוך צבעוני וגם היה לנו קישוט מיוחד למונדיאל.

"יש גם ימים שהיא לא רוצה לשים חרוזים אלא ללכת עם המכשיר כמו שהוא, וגם זה בסדר. הרעיון הוא בסופו של דבר להקשיב לצרכים של הילד, לתת לו להחליט ולשים לב שהכול יהיה בשיתוף פעולה, והכי חשוב - לא להתבייש. כיום עדי גאה במכשיר שלה, והיא מספרת על כך לכל מי שרוצה לשמוע".