שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מחפשים עובדים מיומנים? בהצלחה עם זה
    סקר: כל מעסיק שני בישראל נתקל בבעיה באיוש משרות בעובדים מקצועיים, והבעיה חמורה יותר בארגונים גדולים. העובדים שהכי קשה למצוא: חשמלאים, מכונאים, מהנדסי חשמל ואנשי בקרת איכות. בעלי רב בריח: "לתעשייה בארץ חסרים עשרות אלפי עובדים"

    כמחצית מהמעסיקים בארץ לא מצליחים לאתר עובדים מיומנים. כך עולה מסקר של חברת מנפאואר שנערך בקרב 40 אלף מעסיקים ב־43 מדינות ופורסם ב"ידיעות אחרונות". לפי המחקר, 49% מהמעסיקים לא מצליחים למצוא עובדים עם מיומנות, כאשר בארגונים הגדולים (250 עובדים ומעלה) הבעיה קשה יותר ועומדת על 68% מהמעסיקים.

     

    המשרות שיסדרו לכם שכר גבוה בלי תואר אקדמי

     

    בארגון מדווחים כי מדובר בשיא שלילי של 12 שנים באיתור עובדים. למעלה משליש מהחברות מדווחות כי מחסור בעובדים הוא האתגר הכי גדול שעומד בפניהן.

     

    לפי הסקר, העובדים שהכי קשה לאתר הם עובדי כפיים מקצועיים כמו חשמלאים, רתכים, מכונאים, וכן נציגי מכירות, נהגים וטכנאים. בתחום המהנדסים, המחסור החמור ביותר הוא במהנדסי כימיה, חשמל ומכונות. המעסיקים מדווחים גם על קושי בגיוס עובדים מקצועיים כמו רואי חשבון ועורכי דין, וכן בגיוס טכנאים ואנשי בקרת איכות, מומחים באבטחת סייבר ואנשי IT, ואפילו עוזרים אישיים ופקידי קבלה.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    כשליש מהמעסיקים ציינו שהסיבה העיקרית שבגללה הם לא מצליחים לאייש תפקידים היא מחסור במועמדים, 20% מדווחים על מועמדים חסרי ניסיון, ו־27% מסבירים שמצוקת הכישרונות נובעת ממחסור במיומנויות של המועמדים.

     

    30% מהמעסיקים בחברות הגדולות ציינו כי המועמדים מבקשים שכר גבוה יותר מזה שהם מעוניינים לשלם על התפקיד. 33% מהמעסיקים דיווחו כי הם מחפשים עובדים בקרב מגוון אוכלוסיות, גילאים ואזורים גיאוגרפיים, ו־36% אמרו כי הם גמישים בנושאים כמו ניסיון תעסוקתי או השכלה.

     

    32% מהמעסיקים דיווחו כי הם משפרים את ההטבות הכלכליות לעובדים כדי למשוך מועמדים איכותיים, ו־29% שוקלים העלאות במשכורת כדי למשוך מועמדים טובים יותר. 16% מהמעסיקים דיווחו כי הם שוקלים להעביר את המאמצים שלהם בחיפוש עובדים למיקור חוץ, או אף למדינה אחרת.

     

    ישראל לא לבד: הבעיה הקשה ביותר באיתור מועמדים איכותיים קיימת ביפן (89%), ברומניה (81%) ובטייוואן (78%). הבעיה הכי פחות קשה היא בבריטניה (19%), באירלנד (18%) ובסין (13%). הממוצע העולמי עומד על 45%.

     

    "הצענו 1,000 משרות - באו 100 עובדים"

    לדברי שמואל דונרשטיין, בעלי רב בריח שמעסיקה 800 עובדים במפעל באשקלון, "לא מדובר בקושי בהשגת עובדים, פשוט אין עובדים. פירסמנו מודעת 'דרושים' לחשמלאי מוסמך וחודשים אף אחד לא פונה".

     

    "זה נכון לכל התפקידים הדורשים הכשרה טכנית, ואני לא מדבר על מהנדס אטום, אלא על מעבדי שבבים, חשמלאים, מפעלי ציוד. המדינה חייבת לעשות משהו רדיקלי כי הגענו למצב במפעלים שלנו שפשוט אין לנו מספיק כוח אדם להפעיל קווי ייצור ליצוא, ואנחנו לא עומדים בלוח זמנים לאספקה ללקוח. אנחנו מעסיקים במפעל בדרום כ־40 פליטים מאריתריאה והיו לנו מהגרי עבודה מאוקראינה, עד שהמדינה הפסיקה את הזרם.

     

    אנחנו במצוקה. מדינת ישראל צריכה להבין שאין לנו עובדים ולכן גם אין לנו פריון. לתעשייה בארץ חסרים עשרות אלפי עובדים ואין בתי ספר מקצועיים שיכשירו עובדים כמו מעבדי שבבים שדרושים גם לצורך ייצור כיפת ברזל. מחוסר ברירה אני עומד להשקיע 15 מיליון שקל בהכנסת רובוטים למפעל על חשבון כוח אדם. המחסור בעובדים זה כבר לא בעיה של המעביד אלא של המדינה. בגלל המחסור בעובדים נרשמה בשלוש השנים האחרונות עלייה של כ־20% בשכר הממוצע בתעשייה".

     

    אילוסטרציה תאונות בנייה (צילום: Shutterstock)
    (צילום: Shutterstock)

    לדבריו של דונרשטיין מצטרף גם הנרי צימרמן, מנכ"ל יצרנית הסורגים טרלידור שמעסיקה במפעל בכרמיאל 500 עובדים. לדברי צימרמן, שמשמש גם יו"ר התאחדות התעשיינים בצפון, "אין מפעל שלא סובל ממחסור בעובדים, גם מקצועיים וגם פשוטים. הבעיה מתחלקת לשניים: העובדים המקצועיים חסרים כי אין בתי ספר להכשרה מקצועית בישראל במשך שנים, ובמקביל - כל העולים מברית־המועצות לשעבר הגיעו לגיל פנסיה. אצלנו במפעל משקיעים המון מאמץ ומשאבים בהכשרה פנים־מפעלית. אנחנו עושים קורסים ומלמדים אותם את המקצוע. בכרמיאל בשנה שעברה עשינו יריד עבודה והצענו 1,000 משרות. בפועל באו פחות מ־100 עובדים, כך שהבעיה היא גם למצוא אנשים שרוצים לעבוד בתעשייה. גם עובדים זרים קשה למצוא. בדרום המצב יותר קשה למרות שבתעשייה כיום מרוויחים טוב, רחוק משכר המינימום. רוב המפעלים גם מתייחסים לעובדים כמו משפחה".

     

    "אנחנו ממשיכים לראות עלייה בביקוש לעובדים מיומנים", אומר אמנון רדר, יו"ר קבוצת ManpowerGroup ישראל, "המעסיקים מתקשים באיתור עובדים בעלי תמהיל נכון של מיומנויות טכניות וכישורים אנושיים טובים והגיע הזמן לגישה חדשה שתאפשר למשוך, לגייס ולשמר כישרונות לאורך זמן. על המעסיקים לסייע לעובדים בעלי מיומנויות קרובות לגשר על פערים כדי לאפשר להם לעבור מתפקיד לתפקיד. עלינו להעדיף פוטנציאל על פני ביצועים, ומעל לכל, לעסוק בבניית כישרונות וליצור כוח עבודה בעל מיומנויות".

     

    מנכ"ל התאחדות התעשיינים רובי גינל מסכים שהתעשייה הישראלית סובלת ממחסור חמור ומתמשך בעובדים טכניים וטכנולוגיים: "בסקר האחרון שערכנו בקרב התעשיינים, כ־90% דיווחו על קושי ממשי בגיוס עובדים מקצועיים חדשים. המצב רק הולך ומחמיר. מדובר בלמעלה מ־10,000 עובדים שחסרים לתעשייה בכל רמות הייצור — מעובדי רצפת ייצור, דרך טכנאים והנדסאים וכלה במהנדסים. זאת למרות שהשכר הממוצע בתעשייה גבוה ב־40% מהשכר הממוצע במשק. המחסור מוביל לפגיעה ממשית בכושר התחרותיות של התעשייה הישראלית, פוגע בפריון וברמת החיים במשק, וכבר היום מוביל להחלטות מנהלים על הרחבת פעילויות ייצור מחוץ לישראל".

      

    ומהן המשכורות?

    הבעיה במציאת עובדים בעלי הכשרה וכישורים מתאימים ניכרת גם בתחום המשרות הדורשות הכשרה מקצועית־טכנולוגית. מדובר במשרות רבות בהיי־טק, במפעלים ובתחומים נוספים. רבות מהמכונות הללו דורשות אנשים שיידעו לתפעל אותן ולפקח על עבודתן, כשמדובר במיומנויות ספציפיות שעובד שלא הוכשר במיוחד לתפקיד יתקשה לבצע אותן.

     

    ב־20 השנים האחרונות חלה מהפכה בישראל בכל הקשור לנגישות להשכלה גבוהה עם פתיחתן של מכללות רבות והגדלת ההשקעה הממשלתית בהנגשת השכלה גבוהה לציבור הרחב. ריבוי המוסדות האקדמיים הפך את התואר הראשון לנגיש יותר, דבר שהגדיל משמעותית את כמות הישראלים שנרשמים ללימודים מדי שנה והוריד משמעותית את מספרם של אלו שהולכים ללמוד במסלולים מקצועיים־טכנולוגיים.

     

    מנתוני משרד העבודה והרווחה עולה כי בעוד ב־1997 היו כ־120,000 ישראלים שלמדו במסלולים אקדמיים וכ־28,000 שרכשו הכשרה מקצועית־טכנולוגית, ב־2017 היו כ־180,000 ישראלים שלמדו לתואר אקדמי לעומת כ־8,000 בלבד שרכשו הכשרה מקצועית־טכנולוגית. לפי נתונים של משרד הכלכלה, בשנת 2011 השכר הממוצע של הנדסאים (בוגרי לימודים מקצועיים־טכנולוגיים) עמד על כ־11 אלף שקל בחודש.

     

    השכר הגבוה ביותר בקרב הנדסאים נרשם בתעשיית הטכנולוגיה העילית (12,100 שקל בחודש) ובשירותי התוכנה (11,900 שקל בחודש), ואילו השכר הנמוך ביותר נרשם בתעשייה המסורתית (8,800 שקל) ובבנייה (9,800 שקל).

     

    לשם השוואה, 9,800 שקל בחודש זה גם השכר הממוצע במשק בישראל, בזמן ששכר המינימום עומד על 5,300 שקל לחודש. וכך בשנים 2003־2013 בכל רגע נתון היו בישראל כ־1,400 משרות פנויות עבור הנדסאים וטכנאים (בוגרי הכשרה מקצועית־טכנולוגית).

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    צילום: shutterstock
    צילום: דוברות התאחדות התעשיינים
    מנכ"ל התאחדות התעשיינים רובי גינל
    צילום: דוברות התאחדות התעשיינים
    מומלצים