התינוק סובל מגזים? אפשר להקל עליו

השעה היא שעת אחר צהריים מאוחרת והתינוק שלי מתחיל לבכות בכי מתמשך או בכי שמופיע בגלים. זה לא בכי של רעב כי הוא אכל לא מזמן וזה לא בכי של עייפות כי הוא הרגע התעורר. נראה שכואב לו ואני מרגישה קצת חסרת אונים אל מול המתרחש, מקרה ידוע - התינוק סובל מגזים.

מה הפתרון? לא מומלץ להיות מחוברים לשעון ולמדוד כל כמה זמן התינוק יונק או אוכל מבקבוק אבל הרבה פעמים נוח לנו לפתור את הבכי בהאכלה. אם הוא סיים לאכול לפני שעה-שעתיים אני מבטיחה לך שזה לא רעב. כשהתינוק בוכה כל המערכת מכווצת ואם מעמיסים עליה עוד עבודת עיכול וגם עוד חלב שמכביד על הקיבה זה לא יביא לפתרון, אלא רק יחמיר את המצב.

הנה כמה עצות שעשויות להפחית את התופעה וחשוב לבצע אותן כשהוא רגוע:

1. אין להאכיל כשהתינוק בוכה: ראשית להרגיע, וכשהוא יכול להתמודד עם עיכול ויניקה במצב נינוח, אחרי שבדקנו שהבכי לא קשור לעייפות או גזים, נתפנה להאכלה.

2. תנוחה נכונה: שכיבה על הבטן בזמן מנוחה במהלך היום ובהשגחה מביאה להרפיה של השרירים ומאפשרת התרחבות של מערכת העיכול. אפשרות ראשונה היא לגלגל חיתול בד ולהכניס מתחת לבטן ואפשרות שנייה שאפשר לעשות מתוך שינה או שכיבה נינוחה על הבטן היא תהליך "מצפה הימים". הכניסו יד ואחזו עם יד מלאה בבטן, לחצו וכווצו את היד על שרירי הבטן לאט ובהדרגה ולאחר מכן שחררו באותו הקצב (לחיצה קטנה כל שנייה במשך חמש שניות ושחרור במשך חמש שניות).

אחזו בבטן עם יד מלאה(צילום: אלבום פרטי)

למעשה תהליך כזה הולך עם התבנית שהמוח מכיר (כיווץ), מדגיש אותה ומאפשר תבנית חדשה של שחרור והרפיה של השרירים. אחרי מספר פעמים תרגישו שהבטן מתרחבת ומשוחררת יותר ביד שלכם וזה יהיה הסימן שהעבודה בוצעה כהלכה. ניתן לבצע את התהליך גם בתנוחת הנמר כפי שניתן לראות בתמונה.

3. ערסול (ראש וידיים באותו הגובה כאשר יש כפיפה בגב): ערסול במנשא ובתוך פוף הוא נפלא כי הוא משמר את הכפיפה הפיזיולוגית (הכפיפה שבה הם היו ברחם) של התינוק, אך בנוסף כאשר אנחנו מערסלים את התינוק בידיים אפשר להאריך ולכווץ את שרירי הבטן על ידי פתיחה וסגירה, קירוב הראש לאגן והרחקתו בתנועה איטית.

ראש וידיים באותו הגובה(צילום: אלבום פרטי)

4. על הגב על משטח הפעילות: מכניסים יד מתחת לאגן ואוחזים ברגליים ביד השנייה, מרימים ומורידים לאט, מייצרים סיבובי אגן לשני הצדדים ובסוף מביאים את הברכיים לכיוון בית החזה ולוחצים בעדינות (זהירות, סביר להניח שזה הרגע שבו התינוק יחווה שחרור).

קראו עוד:

אוהד חיטמן: "אני לא שונה מכל אבא אחר"

הילדה עם מכשיר השמיעה הכי מקורי

האם להביא את הילד לעבודה?

יד מתחת לאגן(צילום: אלבום פרטי)

5. גרייה של מערכת השרירים הטבעתית (ספינקטרית)/שיטת פאולה: מערכת השרירים הספינקטרים בגוף עובדת כמערכת אחת. כשמפעילים שריר טבעתי (שריר עגול) אחד הוא משפיע על כל היתר (תנסו לכווץ חזק את הפה והעיניים ותגלו שיש עוד שריר בגוף שהתכווץ - הרקטום), ולכן כאשר נגרה את הפה עם מוצץ או עם אצבע נקייה שלנו, נפעיל גם את מערכת העיכול בהתאמה. אפשר לסובב את המוצץ סביב השפתיים ורפלקס החיפוש יתעורר. אפשר להכניס ולסובב את המוצץ בפה ואפשר לשחק בלהכניס ולהוציא.

בזמן ההתקף

את כל חמשת העקרונות מעלה נוכל לבצע אך ורק בזמן רגיעה ולעולם לא בזמן התקף גזים, זהו טיפול מונע. כל דבר שהתינוק מכיר וחווה בזמן רגיעה יכול להוות לו הקלה בזמן ההתקף אז יש להתאים לכל תינוק את המענה הספציפי לו.

איך לעזור לילדים להיכנס לשינה איכותית? צפו:

בזמן ההתקף כל שנוכל לעשות זה להחזיק את התינוק באנכי, ישבן על יד אחת, ראש על הכתף ויד שנייה תומכת בגב וטופחת. לנענע מעלה-מטה בתנועה שמגיעה מהרגליים או בקפיצה על כדור פיזיו והפקת צליל מונוטוני וקבוע (אההההה). סנכרון חושים מונוטוני (קול, תנועה ומגע) מכניס את מערכת העצבים לתדר רגוע יותר וגם כאן יש כלל: נרים את הקול.

עוצמת המגע והתנועה תהיה בהתאם לעוצמת הבכי של התינוק - אם הוא בוכה נרצה להיות בדציבל אחד מעליו, לנוע מהר יותר ולטפוח חזק יותר אפילו לשים מוזיקה ולרקוד אך מיד כשהוא מוריד טונים נתאים את עצמנו, ובכך לא נרגיל אותו לעוצמות הגבוהות והמיותרות שיוצרות הרגל.

אם יש מישהו בסביבה שיכול לעזור, להרים ולאפשר לנו רגע של התאפסות ונשימה אל תהססו להעביר את התינוק לידיים אחרות כי התינוקות שלנו הם יצורים מאוד רגישים, ואם קשה לנו הם מגיבים לזה.

כשנאפשר לעצמנו להירגע כמה דקות אז כשנחזור, התינוק ירגיש שאנחנו רגועים ויגיב בהתאם. סביר להניח שאחרי שההתקף יחלוף הוא יזדקק למנוחה ושינה ואז תהיה לנו הזדמנות ליישם את העקרונות מעלה, כשהוא רגוע.

הכותבת היא מדריכה ומאבחנת להתפתחות תינוקות

צלם: דורון רייכמן