סערת חוק הלאום: "במקום להדק הקשר - נועצים סכין בגב"
אישור החוק בכנסת הפך לנושא החם ביותר במגזר הערבי, שם נשמעו קריאות לח"כים הערבים להתפטר. ריאד טאפש ששכל את אחיו באסון הכרמל: "נשאר נאמן למולדת, אבל לא מסכים להיות אזרח סוג ב'"
אישור חוק הלאום בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת הפך אתמול (ה') לשיחת היום בחברה הערבית והביא לכעס רב מצד האזרחים הערבים. רבים קראו לצאת להפגנות נגד החוק ואף דרשו מחברי הכנסת הערבים להתפטר מתפקידם. "אין לנו צורך בנציגים ערבים בכנסת גזענית שרואה בנו אזרחים סוג ב'", טענו.
אחת המחלוקות העיקריות עסקה בסעיף 7, שמגדיר את פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי, ואפשר להדיר אוכלוסיות מיישובים חדשים שיקומו. לאחר דיונים רבים ואזהרה מצד היועץ המשפטי של הכנסת, הסעיף שונה. עוד אושר כי השפה הערבית, שהיא שפה רשמית בישראל, לא תקבל מעמד מיוחד ותונגש במוסדות ציבוריים - אלא תוסדר בחוק נפרד.
ריאד טאפש מבית ג'אן, ששכל את אחיו עאדל באסון הכרמל, לא מבין מה מטרת החוק. "מדובר בחוק שבא לקפח חלק מאזרחי ישראל. אנחנו חיים כאן יחד. אני לא מסכים להיות אזרח סוג ב' או ד'. אני נאמן לבית ולמולדת שלי. כך אנחנו חיים ונמשיך לחיות ככה". טאפש אמר כי הוא סבור שהחוק לא יחזיק מעמד. "בסופו של דבר יהיו עצרות מחוץ לבית משפט העליון או שהחוק הזה ישתנה או שהוא יבוטל".
"במקום להדק את הקשר ולתת את כל הזכויות שמגיעות למיעוטים, 61 חברי כנסת תמכו בחוק הלאום. המשפחה שלי תרמה ונתנה למדינה, והיינו שותפים להקמתה. זה מרגיש שנעצו לנו סכין בגב בגלל חוק שאף אחד לא צריך אותו. אם החוק הזה יפגע בזכויות שלי כאזרח, יפלה אותי לרעה או יגרום למישהו להתייחס אליי כאזרח לא שווה - אז צריך להילחם נגדו בכל הדרכים החוקיות", הוא אמר.
חייל צה"ל מהמגזר הבדואי אמר כי הוא הופתע לשמוע על אישור החוק. "חוק הלאום פוגע בחיילים הערבים, הבדואים, הדרוזים, הנוצרים והצ'רקסים. בתור חייל קשה לי להמשיך במצב הזה. עכשיו אפשר לפגוע בנו יותר. הצעירים הערבים לא צריכים להתגייס כל עוד החוק הזה תקף".
מקדאד עבד אלקאדר מטייבה תקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו על קידום החוק. "זה המסמר האחרון בארון הדמוקרטיה שמתה. עשו כאן העתק-הדבר לחוקי האפרטהייד של דרום אפריקה. החוק מפנה עורף לכל העולם ונועד לשרת את הליכוד ואת נתניהו בבחירות. ראש הממשלה מנסה להיכנס להיסטוריה, אבל אין ספק שייכנס לתודעה הלאומית כראש הממשלה שאיים יותר מכל על חירויות הפרט ועל שלטון החוק. מה השלב הבא, שיבקשו ממני להודות על כך שאני דובר עברית? פשוט בושה למדינה ולכל מי שהצביע בעד החוק".
העיתונאי וג'די כטאר, נכה צה"ל מהיישוב ירכא, כינה את החוק "דגל שחור מעל מוסדות המדינה". כטאר אמר כי "כעיתונאי ונכה צה"ל שעוקב אחרי הפוליטיקה הישראלית יותר מ-13 שנים התביישתי לצפות בכנסת של המדינה שמציגה את עצמה כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, מאשרת חוק שדוחק אותנו לעבר תהום דיקטטורית שלא ידוע לאן תוביל אותנו".
"העדה הדרוזית מרגישה שהחוק פוגע ביחס ובמרקם החברתי העדין בינה לבין היהודים", הוסיף כטאר. "ההיסטוריה לא תסלח למקבלי ההחלטות על המעשה הנבזי שהופך את הדרוזים כלא שווים בעיני החוק, שאפילו המילה שוויון לא מופיעה בו".
עבד אלמונעם מואסי מבאקה אל-גרבייה אמר כי "החוק מראה את הפנים האמיתיות של הכיבוש. אחרי הקמת המדינה על האדמות שלנו, אנחנו עוד צריכים להתמודד עם אפליה מחפירה שמעוגנת בחוק. מואסי ציין "החוק תוקע את הניסיונות לדו-קיום ומסבך את תהליך השלום ומגביר את השנאה בין שני העמים. פשוט חבל. אני מרגיש שאני בסכנה כמו יהודי בזמן עלייתו של המשטר הנאצי בגרמניה".
עורך הדין רדא ג'אבר מטייבה אמר כי "המשמעות העמוקה של חוק יסוד הלאום היא שהיהודים הם בעלי הארץ, והערבים הפלסטינים הם סוג של דרי
רשות. נוכחותנו כאן היא בזכות טוב ליבם של היהודים. ברצותם יתנו לנו זכויות, וברצותם גם ישללו אותן. אם זאת לא גזענות, אז מהי גזענות?".
ג'אבר הוסיף כי "החוק מקבע באופן אלים שתי רמות של אזרחות, כשאחת מהן שולטת על השנייה.הערבים הפלסטינים שנלחמו על אזרחות מלאה, והאמינו שלאחר 70 שנות קיום של מדינה חזקה ובטוחה הם יכולים להשיג זאת. החוק סתם את הגולל על המאבק. הוא מתיר באופן חוקי פגיעה בזכויות היסוד של ילידי הארץ כדי לחזק את העליונות של קבוצה דתית או לאומית על חשבונם. הערבים הפלסטינים מוצאים את עצמם במציאות של מאבק על הזכות להתקיים כאן".
לפנייה לכתב/ת 
