לא התקבלה לבית ספר חרדי: "למנהלת יש צרבת מהשם אודל"

כאשר חנה (שם בדוי), אישה חרדית מירושלים, רשמה את בתה בת השש לבית הספר 'בית יעקב' הסמוך לביתם, היא לא תיארה לעצמה איזו מסכת של שקרים והתחמקויות היא תצטרך לעבור עד לסירוב הרשמי מבית הספר. סיבת הסירוב, באופן רשמי ובלי להתבלבל: "למנהלת יש צרבת מהשם אודל, תחליפי לילדה את השם", נאמר לאם, והוסבר לה שאודל זה שם של חסידי ברסלב.

"אני גרה סמוך לבית הספר, שכל ילדה חרדית שגרה באזור אמורה להתקבל אליו בגלל שהוא של החינוך העצמאי", מספרת חנה. "בחודש מרץ האחרון רשמתי את הילדה ושמתי לב שהאישה שרשמה אותה הניחה את הטפסים שלנו בצד. הערתי לה, והיא אמרה לי 'הכל בסדר, אל תדאגי'. לאחר חופשת פסח שמעתי שזימנו בנות לראיון, וכשהתקשרתי לשאול מה קורה עם הבת שלי, המזכירה ענתה שלא הגשתי טפסים לרישום. עניתי לה שזו טעות, אבל הם לא היו מוכנים לשמוע והפנו אותי להנהלת החינוך העצמאי".

המזכירה בבית הספר אמרה כי "המשפחה לא מתאימה"

חנה פנתה לחינוך העצמאי, שם הפנו אותה בחזרה לבית הספר החרדי, ששלח אותה שוב לחינוך העצמאי. "העבירו אותי בין קומות ומחלקות, לטלפונים ענו רק מזכירות שטענו שהאחראית לא נמצאת או שאמרו בלגלוג 'אני רק המנקה'. העברתי ימים ושעות בניסיונות לדבר עם מישהו, לשווא".

לפני כשבועיים קיבלה חנה מכתב מבית הספר. "בקשתכם לרשום את בתכם לבית ספרנו נבחנה ולצערנו, עם כל ההערכה אליכם ולבתכם, הוחלט לדחות את בקשת הרישום עקב אי התאמה". בשיחת הבירור עם בית הספר, תהתה חנה כיצד נענתה בשלילה אם עד עכשיו הטענה הייתה שהיא כלל לא נרשמה. "אין לי מושג", השיבה המזכירה. "שלחנו לך מכתב שלילי".

איך? לא בחנתם את הילדה ואפילו לא ראיתם אותנו.

המזכירה: "לא משנה... היא (המנהלת) לא חייבת לראות אתכם כדי להחליט שהתשובה שלילית. מבררים, והמשפחה לא מתאימה. זה הכל".

המכתב שקיבלה המשפחה ובו הסירוב להרשמה

חנה פנתה לוועדת הערר של החינוך העצמאי, ושם גילתה שהבת שלה רשומה לבית ספר באר מרים, שנמצא רחוק מהבית ושייך לקהילת ברסלב. הסיבה: לבת שלה קוראים אודל (שם נפוץ בקהילת ברסלב) ובחינוך העצמאי, על דעת עצמם, החליטו לתייג אותם כחסידי ברסלב ולרשום את הילדה לבית ספר אחר.

"מה זה באר מרים?" שאלה חנה את המזכירה בוועדת הערר.

"בית ספר ברסלב של החינוך העצמאי".

ולמה שאני אהיה בברסלב?

"אתם לא חסידי ברסלב, לא קשורים לברסלב?"

"לא".

בשיחה עם עובד במחלקת החינוך בעיריית ירושלים, גילתה חנה לתדהמתה את הסיבה האמיתית, מבלי שהנציג יעלה אפילו בדעתו שמשהו כאן לא בסדר.

"בעלך לא נראה כמו ברסלבר?" שאל הנציג.

"לא, ממש לא, יש לו פאות מאחורי האוזניים. נראה ספרדי לכל דבר, הם אפילו לא ראו אותנו", ענתה חנה.

"הם כנראה העריכו שיש משהו של ברסלב שם. איך קוראים לילדה, פייגי או אודל?"

 "אודל", ענתה חנה.

"זו בעיה. אין, המנהלת שמה יש לה צרבת מהשם אודל".

 "אבל מה אני אשמה? מסכנה הילדה, כזאת חמודה, מתוקה".

מיכל צ'רנוביצקי. לא מתאמצים לאכוף את החוק(צילום: ישראל ברדוגו)

כאשר חנה אמרה שהיא לא רוצה שבתה תלמד בבית ספר של ברסלב, ענה לה הנציג: "לא אלמן ישראל. קודם כל שתדעי, השם יתקע אותה. לדעתי תעשי שינוי שם, בכל מקרה, בסמינרים השם יתקע אותה, את מבינה? תרצי או לא תרצי".

"מציאות של אפליה על רקע עדתי"

"יש ועדות ערר במשרד החינוך, אבל מעטים ההורים שמגיעים לשם והרוב נשברים באמצע", הוסיפה צ'רנוביצקי, "מנהלי בתי הספר מרגישים שהם יכולים לקבל את מי שבא להם. מנהלי רשתות החינוך מרשים לעצמם לנתב ילדים לבתי ספר שונים לפי עדות וקהילות, גם כשזה בניגוד לרצון ההורים וגם כשזה נגד החוק, שאף אחד לא באמת מתאמץ לאכוף אותו. נמשיך להאבק מול משרד החינוך ומדינת ישראל עד שהעוול ייפסק".

ממחלקת החינוך בעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "הליך הרישום לבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים נעשה בבתי הספר או בעמותות. לעירייה אין קשר לתהליך הרישום והדבר אינו בשליטתה. אף על פי כן, עיריית ירושלים מבטיחה לפעול ככל יכולתה וסמכותה על מנת לטפל בנושא זה מול החינוך העצמאי ומשרד החינוך. העירייה תעמוד בקשר עם המשפחה בימים הקרובים".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "אנו מבקשים מהורי התלמידה לפנות למחוז החרדי של המשרד לצורך טיפול מיידי בנושא. כמו כן, נקיים בדיקה מול עיריית ירושלים והנהלת בית הספר".