שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הוסף כתבה
    הכי מטוקבקות
      זירת הקניות
      שנה על תנאי ללנארד
      השחקן הכי מופנם ב־NBA גרם להכי הרבה רעש. קוואי, שלא רצה להגיע לקנדה, יצטרך להעביר את העונה הזו בלי לעשות צרות לפני שיעבור למקום אליו הוא מכוון – לייקרס או קליפרס. אם יעשה שביתה איטלקית, הקריירה שלו עלולה להיות בסכנה

      לאחר אינספור שמועות ודיווחים, סאגת קוואי לנארד הגיעה לסיומה עם העברתו של הכוכב לטורונטו. אלא שלנארד לא ממש רוצה לשחק בקנדה, ואם לא ינהג בחוכמה, הדבר עלול לפגוע לו בהמשך הקריירה.

       

      לפני כ-20 שנה התבשר קני אנדרסון, רכזה של פורטלנד, כי הועבר בטרייד לטורונטו. אנדרסון לא התלהב מהרעיון בלשון המעטה, וסירב להצטרף לקבוצה הקנדית, גם לאחר שאנשיה הרעיפו עליו מחמאות וניסו ולשכנע אותו. כעבור חמישה ימים, ומשהבינה שאנדרסון לא מתכוון לוותר, טורונטו העבירה אותו בטרייד לבוסטון. זה היה לא נעים, אבל לא נורא. אנדרסון אמנם נבחר פעם אחת לאולסטאר, אבל הוא לא היה כוכב-על שיכול לשנות קבוצה, ובטח לא ברמתו של קוואי לנארד.

       

      קוואי לנארד סן אנטוניו דמאר דרוזן טורונטו (צילום: AP)
      החליפו צדדים.לנארד ודרוזן(צילום: AP)

       

      בכלל, בכל הקשור לחילופי שחקנים, ה־NBA היא ליגה די משוגעת, בה כמעט כל אחד יכול למצוא את עצמו מועבר לקבוצה אחרת, ללא הסכמתו או ידיעתו מראש. הדבר נובע כמובן מהאפשרות של קבוצות לסחור בחוזים של שחקנים, כאשר רק למעטים מהם יש סעיף המאפשר להם להטיל וטו על טרייד. לדוגמה, כאשר האריך את חוזהו בניקס, כרמלו אנטוני התעקש על הכנסת הסעיף המיוחד לחוזהו, והסכים לשתף פעולה עם רצונה של ההנהלה להיפטר ממנו, רק לאחר שסיכמה על מעברו לאוקלהומה.

       

      צחוק הגורל הוא שכעבור עונה אחת בלבד כרמלו התבקש לעבור קבוצה פעם נוספת, והועבר ממש עכשיו לאטלנטה, במהלך שחסך עשרות מיליוני דולרים לאוקלהומה. מה ההיגיון בכך שכרמלו, המעוניין לשחק בקבוצה בעלת שאיפות לאליפות, יסכים לעבור לאחת הקבוצות החלשות בליגה? ובכן, הסכמתו נובעת מהידיעה שאטלנטה ממש לא מעוניינת בשירותיו כשחקן כדורסל, ומתכוונת לשחרר אותו במהרה לשוק החופשי. לא הכי נעים, אבל במקרה זה ממש לא נורא.

       

      ואולם, כאן עולה השאלה – מה קורה כאשר השחקן לא מעוניין לשחק בקבוצה אליה עבר? הדיון לגבי סוגייה זו החל מאז הטרייד בין סן אנטוניו לטורונטו,
      במהלכו סוכם על מעברו של דמאר דרוזן לספרס תמורת קוואי.

      לגבי דרוזן, שנפגע מאוד מההתנהלות של טורונטו (על פי דיווחים, נאמר לו מפורשות שלא יועבר בטרייד) – לא צריך לדאוג יותר מדי. למרות התחושה המובנת שבגדו בו, דרוזן מגיע לארגון הנהדר של סן אנטוניו, שיקבל אותו בזרועות פתוחות וכשהוא מחזיק בחוזה מובטח לפחות לשנתיים. בקיצור – זה כואב, זה יכאב, אבל הוא יהיה בסדר. חוץ מזה, מי לא רוצה לשחק תחת גרג פופוביץ'? אה, רגע. קוואי לא רוצה... בהנחה ועקבתם העונה אחרי סאגת קוואי לנארד - אתם כבר בטח יודעים שבסן אנטוניו הוא לא רצה להמשיך/נמאס לכם לקרוא עליו.

       

      בהתחשב בכך שהחוזה שלו מסתיים בתום העונה הבאה, ובעיקר בעובדה שלא הצליחה לפתור את הבעיות שלה עמו (שווה דיון נפרד), סן אנטוניו נהגה בחוכמה כאשר חיפשה עבורו טרייד. למעשה, מדובר במהלך די דומה למה שאינדיאנה עשתה בעונה שעברה עם פול ג'ורג', והרוויחה בדיעבד את השחקן המשתפר של העונה, ויקטור אולדיפו. במקום להמר על כך שתצליח לשנות את דעתו במהלך העונה, הקבוצה החלה לבדוק מה היא יכולה לקבל עבור הכוכב שלה, כדי להימנע מהמצב בו תאבד אותו ללא כל תמורה.

       

      על פי דיווחים, המשא ומתן עם הלייקרס ופילדלפיה לא צלח עקב דרישותיה הגבוהות של סן אנטוניו, בעוד בוסטון לא מיהרה לוותר על שחקנים צעירים, ללא אינדיקציה שלנארד כשיר לחלוטין ומוכן להאריך את החוזה שלו. קבוצות אחרות בטח נמנעו מלברר על טרייד במחשבה שלנארד לא ירצה להתחייב לשחק עבורן לטווח ארוך, אבל את טורונטו זה כנראה לא הפחיד במיוחד.

       

      הקבוצה עם המאזן הטוב במזרח החליטה ללכת על לנארד, בידיעה ששחקן ברמתו לא תוכל להשיג דרך שוק השחקנים החופשי. בתסריט האופטימי – קוואי יתחבר למועדון ויחתום על חוזה חדש, ובתסריט הפסימי – הוא יעזוב ללא תמורה והקבוצה תלך לבנייה מחדש. איזה תסריט יתרחש? ימים יגידו. מה שבטוח הוא שעזיבתו של לנארד עלולה לעלות לו בלא מעט כסף.

       

      מבחינת מיסוי, טורונטו היא המקום הגרוע ביותר לשחקנים, עקב תעריף מס של 53% על הכנסותיהם בזמן שהם משחקים על אדמת קנדה, לעומת כ-37% בטקסס. לדוגמה, קייל לאורי, שבעונה שעברה השתכר כ-28 מיליון, קיבל על פי הערכות גסות לחשבון העובר ושב כ-13 מיליון דולר. כאן כדאי לציין שבחוזה של לנארד היה סעיף לפיו יקבל כ-3 מיליון דולר אם יועבר בטרייד, כך שנראה שהעונה הוא ירוויח יותר, אבל...

      סן אנטוניו הייתה הקבוצה היחידה בליגה עם זכאות להציע לו חוזה "סופר-מקס" מיוחד, על סך של כ-220 מיליון דולר ל-5 שנים.

       

      כעת, בתור הקבוצה שקלטה אותו בטרייד, טורונטו תוכל להציע לו בסוף העונה "רק" 190 מיליון דולר לתקופה דומה, בעוד קבוצה חדשה (שיעול שיעול, הלייקרס/קליפרס), תוכל להציע לו 141 מיליון דולר "בלבד" (לארבע עונות). צרות של עשירים? בהחלט, אם כי בשלב זה כבר די ברור לכולם שקוואי מוכן לוותר על הרבה כסף כדי לשחק איפה שהוא רוצה. וזה לא נראה שהוא רוצה לשחק בטורונטו.

       

      עוד לפני ההודעה הרשמית על הטרייד הופצו ברשת דיווחים ממקורות אמינים יותר או פחות, לפיהם הוא לא רוצה לשחק שם, ושוקל "לשבת בחוץ" למשך כל העונה. בניגוד לשנת 1998, בה כאמור טורונטו נכנעה והעבירה את קני אנדרסון בטרייד תוך חמישה ימים, ממש לא בטוח שהיא תקל על חייו של לנארד, ותוותר עליו כל כך מהר.

       

      בנוסף, אנשי טורונטו בטח יודעים שאם לנארד יחליט להחרים את פעילות הקבוצה (בהנחה ויימצא כשיר לחלוטין), מלבד פגיעה נוספת בתדמית שלו, וכך גם בכיסו (ניתן לקנוס אותו עד לרמה שלא יקבל שכר בכלל), עליו לחשוש מצרה אחרת: איבוד זכותו לעבור לקבוצה אחרת.

       

      הסבר קצר: אם לנארד ייעדר מפעילות הקבוצה לתקופה של 30 יום עקב מהסיבה שפשוט לא בא לו לשחק שם, הוא יאבד את זכותו לחתום בקבוצה אחרת כשחקן חופשי בתום העונה, כל עוד טורונטו לא תסכים לכך.

       

      לברון ג'יימס לוס אנג'לס לייקרס (צילום: AFP)
      קוואי יחבור אליו בלייקרס? לברון(צילום: AFP)

       

      גם אם יודיע על פרישה פתאומית מכדורסל (הכרוכה בוויתור על משכורת שנתית בסך כ-20 מיליון דולר) – זה לא יעזור לו, שכן ברגע שיודיע על חזרתו, לטורונטו עדיין תהיה זכות למנוע ממנו לחתום בכל קבוצה אחרת. לכן, נראה שבכל מקרה האינטרס של שני הצדדים הוא שקוואי ישחק – ואם אפשר, שישחק ממש טוב.

       

      מהצד של לנארד – הוא נכנס לעונת חוזה בה יקבל הזדמנות להוכיח שכל הפציעות מאחוריו, בדרך לחוזה הגדול בקריירה שלו, אולי בלייקרס או הקליפרס. מהצד של טורונטו – לאחר הסרת המכשול בשם "לברון", יכולת גבוהה של קוואי עשויה להספיק כדי להגיע רחוק בפלייאוף המזרח, אולי אפילו לגמר הליגה.

       

      לחילופין – כל עוד לנארד ישמור על כשירות, טורונטו עדיין יכולה לנסות למצוא לו טרייד באמצע העונה, בניסיון להשיג כישרונות צעירים ו/או בחירות דראפט, כאשר בניגוד לסן אנטוניו, היא לא צריכה לחשוש מהתחזקותן של קבוצות במערב.

       

      לסיכום, אציין כי באופן אישי מאוד קיוויתי שלנארד יפתור את בעיותיו עם הספרס ויחדש את החוזה בדרך להפוך לסמל של המועדון, כמו דייויד רובינסון, טים דאנקן, טוני פארקר ועמנואל ג'ינובילי לפניו. אני חושב שקל יותר להתחבר לשחקנים שנאמנים למועדון שבחר בהם, ולהעריך את הרצון שלהם לתרום בחזרה לקבוצה ולקהילה שטיפחה אותם, גם אם יש להם הצעות קורצות יותר בחוץ.

       

      עם זאת, בליגה בה פעם אחר פעם אנו נחשפים לחוסר הנאמנות של קבוצות כלפי שחקנים (מוזמנים לדבר עם אייזיאה תומאס, בלייק גריפין, או אפילו בוריס דיאו), אולי יש משהו סמלי בכך שדווקא מי שנחשב לשחקן השקט והמופנם בליגה, גרם בסוף להכי הרבה רעש.

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה "שנה על תנאי ללנארד "
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים