רישום הורים להט"בים בדיון בבג"ץ: "מצפים לסוף לאפליה"
בג"ץ דן בעתירה של זוג האימהות הלסביות שדורשות להשוות את הליך הרישום של זוגות חד מיניים לזה של זוגות הטרוסקסואליים. נציג המדינה הגן על עמדתה בדיון, והשופט שאל אותו: "למה אין מנגנון שמטפל בזה מחוץ לבית המשפט?"
הסיפור של אורלי ורוית החל לפני כשנתיים לאחר שנולד בנם הבכור. אלא שהמדינה לא הסכימה לרשום את אורלי בתור אמו בלי צו הורות מבית המשפט לענייני משפחה. "אם הייתי גבר הייתי בסך הכל צריכה להגיע לפקידת הרישום של משרד הפנים, לכתוב את השם שלי על דף ובזה הסיפור נגמר", הוספיה אורלי. "לאמא נוספת, כמוני, המדינה מתעקשת לעמוד על הרגליים האחוריות שלה ולשלוח אותנו לבתי משפט להוציא צו אימוץ או צווי הורות או כל הליך אחר".
לדברי אורלי, "המדיניות הזו היא מפלה. ראשית יש הרבה מאוד זוגות הטרוסקסואליים שההורות של האב לא ביולוגית, ואף אחד לא שולח אותו לבתי משפט כפי ששולחים אותי. שנית, עמדת המדינה היא עקבית והיא חוזרת בכל החזיתות של המאבקים הלהט"בים - הם מתייחסים למשפחות הלהט"ביות כמשפחות לא טבעיות, והגיע הזמן להתקדם מהעמדה החשוכה הזאת".
רוית מספרת כי המצב הזה מקשה עליהן בחיי היומיום. "מעבר לקשיים הרגשיים, אורלי לא יכולה היום לטוס עם הילד לחו"ל, היא לא יכולה לקחת אותו חלילה לבית החולים, היא לא יכולה לאשר שיצלמו אותו לשלל הכתבות שאנחנו מתראיינות אליהן, ובגדול, חשוב להבין שאם לי קורה חס וחלילה משהו - לאורלי אין שום זכות כרגע על הילד שלה, שהיא מטפלת בו ואוהבת אותו אהבה אין קץ כבר שנתיים". לדבריה של רוית, "זה עוול שצריך לתקן אותו, ואני מאוד מקווה שיתקנו אותו עוד היום".
במהלך הדיון בבג"ץ הגן נציג המדינה, עורך הדין נחי בן אור, על עמדתה וציין כי יש צורך בצו הורות מבית המשפט לפני שניתן יהיה לרשום את שתי האימהות. "לדעתנו נדרש ההליך המשפטי, והרעיון הבסיסי הוא שלא ניתן לעשות קיצור דרך ולוותר על אותו השלב", אמר בדיון. "הרעיון שניתן להסתמך על הודעה בלבד סותר את הנחת המוצא בדבר הצורך בקיומה של תעודה ציבורית שתיצור את קשרי ההורות בין האם הנוספת לבין היילוד".
השופט הנדל העלה הצעה במהלך הדיון ואמר כי "פעם כדי לקבל צו ירושה, ואני לא משווה כמובן, הגיעו לבתי משפט. ואז עשו מנגנון שמישהו מגיש בקשה, ומישהו מחוץ למסגרת בית המשפט בודק את זה. אם הדבר היה מקובל על הבודק הצו היה ניתן, ואם הייתה מחלוקת זה היה מגיע לבית המשפט. למה אין אפשרות לעשות משהו דומה כאן? מישהו יגיש תצהיר למשרד הפנים והוא יבדוק. אם הוא מסכים אז הוא מסכים ואם לא אז מגיעים לבית המשפט. יכול להיות שבהרבה מקרים אין צורך בהליך שיפוטי".
עורך הדין של אורלי ורוית, חגי קלעי, אמר כי "כל הקלה היא ברכה, ואם הכוונה שבנוהל של משרד הפנים יהיה סעיף לגבי הצהרה של בן או בת הזוג שקיבלו תרומת זרע וזו תהיה הצהרה זהה לזו של הורים אחרים זה מה שביקשנו בעתירה. אבל אם הכוונה היא להמשיך הליך משפטי אז לכך לא נסכים. מעולם גבר שנולד לו ילד תוך שימוש בתרומת זרע לא נאלץ לעשות שימוש בצו הורות בבית המשפט".
בתום הדיון, רוית ואורלי היו נרגשות. "המוזיקה ששמענו מבית המשפט הייתה שונה ממה ששמענו בדיונים הקודמים", אמרה אורלי בתום הדיון. "אנחנו מאוד מקוות לטוב ונצטרך לחכות לפסק דין. היה נשמע שהשופטים הבינו שהמדינה מנסה לייצג עמדה שאין לה מקום, ונקווה שזה יקבל ביטוי בפסק הדין. אנחנו עותרות כאן בשם קהילה שלמה". רוית הוסיפה וציינה כי "אנחנו בסך הכול מבקשות שישוו את הזכויות שלנו".
במהלך הדיון, כ-50 פעילים מקהילת הלהט"ב הפגינו מול בית המשפט העליון. קבוצת המחאה "הפנתרות הוורודות", שפעיליה הפגינו מחוץ לדיון, אמרו כי "אורלי ורוית נכנסות לדיון לא עם העשרות שנמצאים כאן בחוץ, אלא עם גיבוי של 100 אלף איש ואישה שיצאו להפגין אתמול - ועם רוב מוחץ של עם ישראל שתומך בשוויון מלא לקהילת הלהט"ב. העובדה שהמדינה מאלצת אותנו להגיע פעם אחר פעם לבית המשפט כדי לזכות בשוויון היא תעודת עניות לממשלת ישראל, לכנסת ישראל ולמדינת ישראל".
יו"ר האגודה למען הלהט"ב, חן אריאלי, אמרה כי "מאכזב היה לשמוע את עמדת המדינה בדיון החשוב והמכריע בנוגע לבג"ץ צווי הרישום. אם קיווינו שזעקת ההמונים אתמול תרכך את מדינת ישראל - התבדינו. אל מול שאלות נוקבות וקשות מצד שופטי בג"ץ, שהבהירו כי המצב הקיים לא יכול להימשך, בחרה המדינה להתבצר בעמדתה ולהמשיך באפליה המכוערת והמרושעת כלפי משפחות להט"ביות. אנו מצפות לפסיקת בג"ץ בשבועות הקרובים בתקווה שישים סוף לאפליה".
לפנייה לכתב/ת 
