רדפה אחרי רמ"י 10 שנים כדי לקבל את כספה

מ-2007 ניסתה רשות מקרקעי ישראל להתנער מהסכמים עם חברה שביצעה עבודות תשתית בת"א. לאחרונה נקבע כי היא תשלם 3 מיליון שקל

עו"ד יגאל לונגופורסם: 24.07.18 , 17:01

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, צילה צפת, הורתה לאחרונה לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לשלם כ-2.8 מיליון שקל לחברת התשתיות "מלרג הנדסה וקבלנות", בגין עבודות ותיקונים שביצעה בתל אביב לפני יותר מעשר שנים.

"מלרג", שבינתיים כנסה להליך של הקפאת הליכים, הגישה את תביעתה נגד רמ"י, וכן נגד חברת "מקיף פתוח ותשתית" – חברה פרטית שזכתה במרכז שפורסם ב-1994 למתן שירותי ניהול ופיתוח תשתיות ציבוריות בשיתוף עם רמ"י ועם רשויות מוניציפליות. "מקיף" מונתה על ידי רמ"י לנהל פרויקט לעבודות תשתית בשכונת תל-ברוך בתל אביב, ופרסמה מכרז לביצוע שבו זכתה מלרג.

חוק ונדלן

באיחור של 57 שנים: דירה נרשמה ע"ש הרוכש

עו"ד רן מוזס

ב-1961 מכרה "שומרי אמונים" נכס בי-ם, אבל לימים, כשהרוכש ניסה למכור אותה בעצמו, עשתה החברה הכול כדי למנוע זאת. ביהמ"ש שם סוף לסאגה

באיחור של 57 שנים: דירה נרשמה ע"ש הרוכש

לאחר ביצוע הפרויקט התגלו ליקויים בכבישים, ומלרג נדרשה לבצע תיקונים. ב-2007 הגישה מלרג חשבון סופי למקיף. מתוך הסכום לתשלום שאושר על ידי מקיף ומילי מהנדסים (קרוב ל-12 מיליון שקל), שולמו למלרג רק כ-9.1 מיליון שקל. היתרה שלא שולמה לה עד היום היא שעמדה במוקד התביעה.

המחלוקת המרכזית נסובה על השאלה אם מלרג זכאית לתשלום היתרה על פי החשבון הסופי, ואם כן – מי מהנתבעים חב בתשלום? מקיף אישרה שנותרו 2.8 מיליון שקל אך טענה כי כל הגורמים הרלוונטיים הסכימו שהמימון יבוצע במתכונת של שלישים: שליש נקבע שרמ"י תשלם למלרג, שליש נוסף רמ"י תשלם ותתקזז מול עיריית תל אביב, ואת השליש האחרון תשלם מקיף לאחר שתקבל אותו מרמ"י.

אבל בהליך הכחישה רמ"י סיכום כזה וטענה שלא הוצג כל חוזה חתום ביחס למימון עבודות התיקונים. מלרג טענה שלא הייתה פועלת לתיקון הליקויים אלמלא הסיכום בין הצדדים. גם מקיף טענה שלא הייתה לוקחת על עצמה את הסיכון להורות למלרג לפעול לתיקון הליקויים, ללא הסכמתה של רמ"י לשאת בחלק מהעלויות.

"לא מתקבל על הדעת"

לאורך פסק הדין דחתה השופטת צילה צפת טענות רבות של רמ"י. המשפט "אינני מקבלת את טענת רמ"י שלפיה..." הופיע כמה פעמים בהקשרים שונים, כולל ביקורת על חוסר תום לב ועל טענות שמוטב היה להימנע מלטעון. בסוגיה המרכזית היא השתכנעה שנציגיה של רמ"י נתנו בעבר התחייבות והסכמות בעל פה, באותה מתכונת של "שליש, שליש, שליש".

"אין זה מתקבל על הדעת כי מלרג, חברה בע"מ, תבצע עבודות בעלות של מיליוני שקלים ללא הבטחת תשלום התמורה", ציינה בפסק הדין. "כך גם לא מתקבל על הדעת כי מקיף תנחה את מלרג על דעת עצמה לבצע עבודות, מבלי שהבטיחה את נושא התמורה, באופן שהיא עלולה להיות חשופה לתביעות בסכומים גבוהים ביותר".

בהקשר זה זקפה השופטת לחובתה של רמ"י את העובדה שבלי הסבר כלשהו, היא בחרה שלא לזמן לעדות את סמנכ"ל שיווק וכלכלה שלה, שהיה עד מפתח, ולטענת מלרג ומקיף נתן את הסכמתו לחלוקת נטל המימון בפגישה שנערכה בין הצדדים.

בתוך כך נדחתה התביעה נגד מקיף, "לא מצאתי כי מקיף פעלה בחוסר סמכות או בחוסר תום לב. חובתה של מקיף להעביר את התשלום למלרג לאחר קבלתו מרמ"י ולפיכך אין לחייבה בתשלום למלרג כל עוד לא קיבלה את המימון מרמ"י", קבעה השופטת בעניין זה. בנוסף ל-2.8 מיליון שקל, רמ"י חויבה לשלם למלרג 100 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.