שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מוצא המינים: מחקר מציע כי קוף היווה השראה ללורקס של ד"ר סוס
    מאמר בכתב עת אקדמי סבור שגיבור ספרו הפופולרי של ד"ר סוס שואב השראה מקוף הפרש האדום, שמנהל יחסים בני-קיימה עם מקורות המזון שלו. למה זה משנה ומה הקשר לוויכוח ארוך השנים בחוגי האקטיביזם האקולוגי?

    הוא אינו דומה לשום דבר. "קצת חום, אזובי שכזה, מפוזר" – כך מתואר הלורקס, גיבור ספרו האהוב של ד"ר סוס, שתפקידו "לדבר בשם העצים. כי אין פה לאף עץ". אולם כעת, 47 שנים לאחר שהספר יצא לאור, חוקרים אמריקנים מאוניברסיטת דארטמות' סבורים שגילו על מה התבססה דמותו של שד היער, כמו גם מה הם מקורותיהם של עצי הצופולה הקסומים שעליהם שמר. במאמר שפורסם לפני יומיים (ב') בכתב העת Nature Ecology & Evolution, מבארים הכותבים כי מקורו של גיבור הספר בקוף הפרש האדום, הידוע בשל מערכת היחסים המיוחדת ובת-הקיימה שהוא מנהל עם העצים שמהם הוא ניזון. בכך הם סותמים את הגולל על ויכוח פרשני שנקשר לספר, המתנהל בין פלגים בעלי השקפות אקולוגיות שונות. 

     

     

    הטריילר לעיבוד הקולנועי מ-2012 לספר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    תיאודור גייזל, המוכר בשם העט ד"ר סוס, העיד לא פעם כי מתוך עשרות הספרים הרבים שכתב, "הלורקס" (שיצא בעברית ב-1996 בכתר, בתרגום לאה נאור) – הוא היצירה האהובה עליו. הספר תורגם ל-15 שפות, מכר יותר מ-1.6 מיליון עותקים ונחשב לאחת היצירות הראשונות שנגעו בנושא האקולוגי עם הופעתו בראשית שנות השבעים, על רקע צמיחת תנועות האקטיביזם למודעות סביבתית בארצות הברית. עד היום הוא מוכר כאחת הדרכים המועילות להיכרות עם הנושא עבור ילדים, ומחקרים שונים ניסו לנתח מדוע הוא מצליח לעורר אנשים לפעולה.

     

    במרכז הספר עמק קסום שבו צומחים עצי הצופולה. אל העמק מגיע יזם זקן בשם וואנסלר (Once-ler), שמשתמש בעצים על מנת להפיק סריכים – סריגים מיוחדים שאפשר לעשות איתם כמעט הכל. אט-אט העמק היפה גווע כשוואנסלר לא מקשיב לאזהרותיו של הלורקס וממשיך לכרות עצים, גם כשהבלברות שניזונים מפירות הצופולה עוזבים מרוב רעב, גם כשהשדון מתחנן: "לברבושירים שלי אין אוויר! עם עשן בגרון אי אפשר לשיר!". את סיפורו של העמק מגולל וואנסלר בפני ילד קטן, שבסוף ההתרחשויות צופה בלורקס מתפוגג. זה מותיר לו זרע אחרון של עץ צופולה ומבהיר שאלא אם מישהו כמוהו יתחיל לפעול כדי לשנות את המצב, דבר לא ישתפר.

     

    לבשורה הזו נמצאו לא מעט מתנגדים וב-1989 הספר היה מושא לחרם שהובילה תנועת חוטבי עצים מלייטונביל בקליפורניה. החרם לא תפס תאוצה ואף שלא מעט גורמים קפיטליסטים בארצות הברית לא אהבו את יצירתו החינוכית של ד"ר סוס - הוא הפך לספר שכמעט כל ילד אמריקני גדל עליו.

     

    אין עוררין על כך שהיצירה מעודדת פעולה אקולוגית, מנכיחה את הפגיעה בטבע שמותירה דריסת רגלו של האדם ואת כיליון המשאבים שלעולם לא יהיה אפשר להחזיר. אולם גם אקטיביסטים בעלי מטרה דומה הצליחו להתווכח על הספר הזה: מצד אחד יש מי שמקבלים אותו ללא סייג ומצד שני יש מי שמזהים בניסיונות השכנוע והרטוריקה של הלורקס התנשאות, הטפה, רכושנות והתבדלות, שהם שואפים להוציא מהלקסיקון של מאבקם. הלורקס בעיניהם מדבר על עצי הצופולה בסוג של פטרונות, כשהוא טוען שהם שייכים לו, ובמקום לחתור לעבר פתרון אמיתי, רק יוצר ניכור ומרחק בינו ובין וואנסלר, שמייצג את הכוחות שמלכתחילה לא מביטים כמוהו על הטבע שבעמק.

     

    המאמר שחוזר למקורותיו של הספר מציע פתרון לוויכוח הזה. "שימושו של הלורקס בכינוי הקניין 'שלי' כשהוא מדבר על בית הגידול של הצופולה, התפרש כסימון בעלות, המעידה על אמונתו שהעמק הוא רכושו ונמצא באחריותו הבלעדית – מה שמאפשר לוואנסלר להצדיק את מעשיו", מבואר שם, "אולם קריאה אחרת מעלה את האפשרות ש'שלי' יכול להתייחס לסוג של זהות, אחדות עם החיים ביער הצופולה. הרעיון שהלורקס יכול להיות חבר טבעי במערכת האקולוגית של הצופולה מסקרן ומעודד את המחקר שלנו אודות ההשראה לספר".

     

    ביקורת פטרונית או אחד עם הטבע?

    בעבר סיפר ד"ר סוס כי בתקופה שקדמה לכתיבת "הלורקס", הוא היה שבוי במחסום כתיבה. הוא רצה לכתוב ספר בנושא, אבל לא ידע איך לעשות זאת. ביקור בספארי בקניה הוביל לפריצת דרך, ובאחר צהריים אחד הוא כתב 90 אחוז מהספר.

     

    תוך התבוננות בציורים פרי עטו של ד"ר סוס, החוקרים מצאו דמיון בין עצי הצופולה שמופיעים בספר ובין עצי אקאקיה דרפנולוביום – הטיפוסיים לאזור שבו שהה בקניה. 83 אחוז מתזונתם של קופי הפרש האדום נמצאת על העצים הללו, והם מקיימים איתם יחסים ביולוגיים יוצאי דופן שבהם צד אחד יוצא נשכר והצד השני לא נפגע בשום צורה (קומנסאליזם). כך נכתב במאמר, הלורקס כבר איננו "שוטר-אקולוגי" מטיפן, אלא נתפס כ"צרכן בר-קיימה, המנושל משותפו הקומנסאלי והוא קורבן שווה להדברה הסביבתית".

     

    השתמשו בשיטות של פירוק והשוואת פנים. מתוך המאמר

     

    קוף הפרש האדום ()
    קוף הפרש האדום

    ההנחה הזו מתבססת על הדמיון בין האופן בו מתואר ומצויר הלורקס ובין הקוף, כמו גם הקולות שהוא משמיע. כדי להפריך את הטענה שמדובר בווריאציה על אחת מדמויותיו המוקדמות של ד"ר סוס, החוקרים השתמשו בשיטות של פירוק והשוואת פרצופים, שחישבו הבדלים ודמיון בין הלורקס, הקוף וגיבור אחר מספר שיצא שנתיים לפני "הלורקס". התוצאות הראו שיותר משהוא דומה ליצור אחר שאייר הסופר, הלורקס דומה לשלושה סוגי קופים, בהם הפרש האדום.

     

    אולם הקשר בין בדיון למציאות נוגע לא רק להשפעה שהקדימה את הספר, אלא גם למה שהתחולל אחריו. בין פגעי הטבע הרבים של האדם, השימוש הגובר בעצי האקאיה דרפנולוביום, משנה דרמטית את המאזן האקולוגי בקניה כבר היום – ובתוך כך האוכלוסייה שנפגעת היא זו של קופי הפרש האדום. על כך נכתב במאמר כי "ממצאים כאלה מציעים כי אנחנו עדים לדוגמה נבואית של חיים המחקים יצירה שמחקה את החיים".

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים