שתף קטע נבחר

עיבוד מחשב: מיכל וולבה

ה-VAR בהצלחה: שופטי הווידאו כובשים את אירופה

הכנסת מערכת הווידאו למונדיאל ברוסיה הוכתרה כהצלחה מסחררת, חיסלה את ההתחזויות ברחבה והפחיתה את הטעויות למינימום. אז למה בצ'מפיונס ובפרמייר-ליג עדיין לא השתכנעו? "מר עולם", הבלוג של נדב יעקבי

 

גמר מונדיאל 2006. האצטדיון האולימפי בברלין. צרפת מול איטליה. 70 אלף צופים באצטדיון ועוד כמיליארד איש בכל העולם מול מסכי הטלוויזיה כוססים את הציפורניים. התוצאה היא 1:1 ונותרו עוד 10 דקות לסיום ההארכה.

 

לפתע המשחק נעצר. השופט הארגנטיני הוראסיו אליסונדו הסתובב ורץ לעבר הרחבה האיטלקית שם שכב על הדשא הבלם מרקו מטראצי. מעטים מאוד מבין יושבי האצטדיון ראו מה גרם למטראצי להשתטח כך, שכן המבטים היו מופנים לעבר השני של המגרש, שם התנהלה התקפה איטלקית.

 

רגע אחרי שנגח במטראצי. זידאן (צילום: AP)
רק השופט הרביעי ראה. זידאן אחרי הנגיחה(צילום: AP)

 

גם אליסונדו לא ראה כמובן. הוא ניגש לקוון דאריו גארסיה ושוחח איתו ולאחר מכן חזר למגרש ושלף את הכרטיס האדום לעברו של זינדין זידאן, הקפטן הצרפתי.

ההלם היה מוחלט. ברגע הראשון אף אחד לא הבין מה קרה. על גבי מסכי הענק באיצטדיון אומנם הוקרנו השערים שנכבשו והבעיטות לשער – אבל על פי מדיניות פיפ"א רגעי המחלוקת לא הוקרנו. ובטח לא הנגיחה של זידאן במטראצי.

 

אולם אנשי התקשורת שישבו ביציע העיתונות, כשמוניטורים מוצבים לפניהם, ראו תוך פחות מדקה את האירוע הדרמטי והמשמעותי ביותר של משחק הגמר. וכמובן גם מיליארד צופי הטלוויזיה בכל העולם. הצופים באצטדיון, לעומת זאת, לא ראו וגם לא הבינו. רבים מהם גם שרקו בוז כשנבחרת איטליה הניפה את הגביע אחרי שניצחה בדו קרב הפנדלים. לפני 12 שנה היו כבר סמארטפונים אבל הטכנולוגיה עדיין לא איפשרה לכל אחד לצפות בתוך שניות בהילוכים החוזרים, כמו היום.

 

הבעיה הגדולה עוד יותר הייתה שהשופט לא ראה את מה שראו מיליארד צופי הטלוויזיה ומאות אנשי התקשורת. וכנראה שגם הקוון גארסיה לא ראה. מי שהציל את אליסונדו היה השופט הרביעי, הספרדי לואיס מדינה קנטלחו. למזלו, בסמוך לעמדה שלו ניצב מוניטור שעליו אפשר היה לראות בבירור את הנגיחה של זידאן.

מדינה קנטלחו טוען כי הוא ראה בעיניו את הנגיחה של זידאן, אולם ההערכה הרווחת היא שזה קרה רק אחרי שהציץ במוניטור. צריך לזכור, על פי חוקת המשחק דאז היעזרות בצילומים הייתה אסורה באופן מוחלט.

 

זינדין זידאן מורחק בגמר המונדיאל (צילום: גטי אימג'ס)
סיטואציה אבסורדית. זידאן מורחק בגמר(צילום: גטי אימג'ס)

 

ולמרות שאין לנו הוכחה, כנראה שדווקא השימוש האסור בצילומי הווידאו הוביל להחלטה הנכונה של השופט אליסונדו להרחיק את זידאן, במשחקו האחרון בקריירה. 12 שנה לאחר מכן סיטואציה כזו היא אבסורדית. כשפיפ"א החליטה להכניס לשימוש במונדיאל ברוסיה את מערכת ה-VAR, הכוונה הייתה להימנע ככל הניתן מטעויות שכאלו. שהרי זה האבסורד הגדול ביותר שניתן להעלות על הדעת - שמיליארד צופי טלוויזיה ועוד 70 אלף צופים באצטדיון, מצויידים בסמארטפונים, יראו בדיוק מה קרה - והיחיד שלא יראה יהיה דווקא האיש שאמון על ההחלטות החשובות ביותר: השופט.

 

אינפלציית הפנדלים

אין בכלל ספק שה-VAR שינה את הכדורגל. העובדה שכל השערים ומרבית האירועים מעוררי המחלוקת נבדקים על-ידי צוות של שופטי וידאו, מפחיתה למינימום את הטעויות. כך למשל אין יותר שערים שמובקעים מעמדת נבדל. כשאיראן כבשה מול ספרד השער אושר תחילה על-ידי שופט המשחק – אבל נפסל על-ידי שופטי הווידאו. וכאשר ספרד כבשה מול מרוקו שער שהקוון טעה לחשוב שהובקע ממצב נבדל – שופטי הווידאו בדקו ואישרו את השער שהיה חוקי.

 

כשדרום קוריאה כבשה בדקה ה-90 מול גרמניה, הקוון הניף דגל לנבדל. אבל רק לאחר בדיקה של צילומי התקריב מכמה זוויות התברר שהכדור פגע קודם ברגל של שחקן גרמני – מה שהפך את השער לחוקי – והוביל להדחתה של אלופת העולם כבר בסיבוב הראשון. רווח נוסף הוא שאין כמעט ויכוחים עם השופטים אחרי החלטה שנעשתה בסיוע צילומי הווידאו. כי לכולם ברור שאי אפשר להתווכח עם צילומים. השופטים במונדיאל סיפרו שהשחקנים שניגשו אליהם שאלו: "בדקו את האירוע במצלמות?".

 

ניימאר נופל (צילום: EPA)
השופט שרק לפנדל וביטל. ניימאר צולל(צילום: EPA)

 

זה ייקח קצת זמן, אבל ה-VAR יחסל כמעט כליל את תופעת ההתחזויות ברחבה. כשניימאר צלל במשחק מול קוסטה ריקה השופט קנה את ההצגה ושרק לפנדל. מבט נוסף בצילומים הוכיח שזו הייתה התחזות והפנדל בוטל. אפרופו פנדלים: במונדיאל ברוסיה נשרקו לא פחות מ-29 בעיטות מ-11 מטר ב-64 המשחקים, 16 יותר מאשר במונדיאל בברזיל לפני ארבע שנים. אין בכלל ספק שהאינפלציה הזו מקורה בעיקר ב-VAR. אם בעבר שופטים שרקו רק על עבירות ברורות, היום למרות לעזרתם וחושפות עבירות שנעלמו מעיניהם – בגלל הצפיפות ברחבה, המהירות של המשחק, וגם בגלל ששחקנים למדו איך להסתיר את העבירות שהם עושים.

 

יחד עם זאת חייבים לומר שהמערכת אינה מושלמת. כי בסופו של דבר חלק מההחלטות הן עניין של פרשנות. כמו למשל ההחלטה של השופט נסטור פיטאנה לפסוק כדור עונשין מ-11 מטר לזכות צרפת במשחק הגמר מול קרואטיה. אין ספק שהכדור פגע בידו של איבן פרישיץ' ברחבה. אולם השאלה היא האם היה מדובר בנגיעה מכוונת, תנאי הכרחי לשריקה לפנדל. אחד הקריטריונים לקבוע האם המגע בין היד לכדור היה מכוון הוא האם "היד והזרוע לא היו בתנוחה הטבעית". הבעיה שגם זו הגדרה שניתנת לפרשנות. ובמקרה של פרישיץ' אפשר אכן לטעון לשני הכיוונים.

 

עובדה, לפיטאנה לקח הרבה מאוד זמן עד שסיים לצפות בהילוכים החוזרים ועד שהגיע להחלטה לשרוק לפנדל. משמע, הוא התלבט ולא היה סגור על עצמו גם אחרי כמה וכמה צפיות. לא מעט פרשנים טוענים כי במקרה הזה התגלתה בעיה שאף אחד לא חשב עליה קודם לכן: בהילוכים החוזרים האיטיים, והמאוד איטיים (סופר סלואו מושן), הדברים נראים אחרת לחלוטין מאיך שהם קרו בזמן אמת, בשיא המהירות. ועד כמה באמת הייתה לפרישיץ' כוונה להסיט בידו את הכדור שניתז לעברו במהירות אדירה – או שזו הייתה בסך הכל תנועה אינסנטיקטיבית.

 

נסטור פיטאנה בגמר המונדיאל (צילום: רויטרס)
נסטור פיטאנה (מימין) פוסק על פנדל לזכות צרפת(צילום: רויטרס)

 

וזה לא הכל. השער הראשון של צרפת בגמר – העצמי של מריו מנדז'וקיץ' – הובקע אחרי כדור חופשי של אנטואן גריזמן. ההילוכים החוזרים הוכיחו שלא הייתה עבירה על גריזמן, שהתחזה והטעה את השופט פיטאנה. אלא שעבירות מחוץ לרחבה לא נבדקות על-ידי שופטי הוידאו. וכאשר כשליש מהשערים במונדיאל הובקעו בעקבות מצבים נייחים, ולא מעט מכדורים חופשיים, נוצרה פירצה הקוראת לגנב: שחקנים הבינו שכבר אין טעם בהתחזויות ברחבה – אבל כדאי ואף רצוי "לצלול"בקרבת הרחבה.

 

תזכורת: ההנחיות לגבי ה-VAR הן שהמערכת תופעל רק בנוגע לארבע סוגיות: שערים, פנדלים, כרטיסים אדומים ישירים וטעויות בזיהוי. לגבי יתר האירועים – כרטיסים צהובים, בעיטות חופשיות, קרנות והוצאות חוץ – השופטים ימשיכו לפסוק על פי מראה עיניים בלבד. במחקר שערך פרופסור ורנר הלסן במשך שנתיים ושכלל צפייה בכ-1000 משחקים בהם היה שימוש ב-VAR התברר כי כמות השגיאות הקריטיות, כאלו שחורצות גורל של משחק, פחת באופן דרמטי. משגיאה משמעותית אחת בכל שלושה משחקים – לשגיאה אחת בכל 19 משחקים. זה שיפור של למעלה מפי שש. על סמך המחקר הזה החליטה פיפ"א להשתמש במערכת במונדיאל ברוסיה.

 

אז כן, ה-VAR הוכתר במונדיאל כהצלחה רבתי. גם החשש שהעצירות יפגעו בשטף המשחק התפוגג. רק 20 פעמים המשחקים במונדיאל נעצרו לבדיקה של השופט הראשי, כאשר כל עצירה כזו לקחה בממוצע כ-80 שניות. זה פחות או יותר הזמן שלוקח לטפל בפצוע עד שהוא מורד מהדשא. פה ושם יש עדיין כאלו שמתנגדים להכנסת שיפוט הווידאו, בעיקר מסיבות נוסטלגיות, אבל הם הולכים ומתמעטים. אחת הטענות היא שהטכנולוגיה "הורסת את הרומנטיקה" של הכדורגל. שאם היה VAR במונדיאל של 1986 השער המפורסם של דייגו מראדונה מול אנגליה היה נפסל וכך לא היינו זוכים לסיפור הבלתי נשכח של "שער יד האלוהים".

 

דייגו מראדונה כובש עם היד במונדיאל (צילום: גטי אימג'ס)
"הורס את הרומנטיקה". מראדונה כובש עם היד(צילום: גטי אימג'ס)

 

אבל זהו טיעון הזוי, שנובע בעיקר משמרנות וטכנופוביה. הנרי פורד, מי שהמציא את המכונית, אמר ש"אם הייתי שואל את הלקוחות שלי מה הם רוצים, הם היו אומרים: סוס מהיר יותר". ספ בלאטר, נשיא פיפ"א לשעבר, אמר פעם: "בכדורגל בניגוד לענפי ספורט אחרים כמעט ולא משנים את החוקים, וזה מה שהופך אותו לספורט הפופולרי בעולם". זוהי כמובן שטות מוחלטת. אין שום קשר בין הפופולריות של המשחק לבין ההתעלמות מהעולם שמשתנה לנגד עינינו. כאשר לכל ילד יש סמארטפון ביד, להיתקע עם עקרונות שמתאימים לעידן הטרנזיסטור, זו בדיחה עצובה.

 

אבל זה נגמר וג'אני אינפנטינו, יורשו של בלאטר, הבין זאת מצוין. התחושה אחרי המונדיאל ברוסיה היא שהכדורגל צעד קדימה, וכפי שאמר אינפנטינו: "שיפוט הווידאו שם קץ לשערים שנכבשו מנבדל". הוא גם הוסיף ש"מדובר באחד מחמשת שינויי החוקה המשמעותיים בהיסטוריה של הכדורגל". נכון לעכשיו לפחות 40 מדינות בעולם החליטו על הכנסת מערכת שיפוט הווידאו באופן מלא או חלקי. וזה כולל גם את ישראל, אחרי שמינהלת הליגה הודיעה שיש בכוונתה להכניס את ה-VAR לפעולה בשלב הפלייאוף של העונה החדשה.

 

הפרמייר-ליג וליגת האלופות נשארו מאחור

הכדורגל היה במשך שנים אחד מענפי הספורט השמרניים ביותר בעולם, והשינויים בחוקה שלו היו מינוריים ולא תמיד צעדו עם רוח הזמן. כך למשל פיפ"א אישרה את הכנסת טכנולוגיית קו השער רק בשנת 2012, וזאת כאשר מערכת "עין הנץ" הופעלה בקריקט כבר ב-2001 ובטניס ב-2004. ובכל זאת לא הכל מושלם. הבעיה הגדולה תתחיל בקרוב, כשעונת המשחקים בליגות הגדולות תצא לדרך.

 

אם בעונה שעברה מערכת שיפוט הווידאו פעלה בליגה האיטלקית והגרמנית, העונה היא תוכנס גם לליגה הספרדית. אבל הקבוצות בפרמייר-ליג באנגליה החליטו שזה עדיין מוקדם מדי (אם כי המערכת תופעל בגביע ובגביע הליגה) וכך גם אופ"א, שהחליטה שמערכת ה-VAR לא תופעל במשחקי ליגת האלופות והליגה האירופית. אלכסנדר צ'פרין, הנשיא הסלובני של אופ"א, אמר בפברואר: "אני עדיין רואה הרבה אי ודאות בכל מה שקשור למערכת". יכול להיות שכעת, אחרי המונדיאל, הוא חושב אחרת. אבל בעונה הקרובה לא יהיה שימוש ב-VAR בליגת האלופות – מה שעשוי להיות בעייתי מאוד.

 

ריאל מדריד חוגגת (צילום: ראובן שוורץ)
בינתיים אין וידאו בצ'מפיונס. ריאל מדריד חוגגת(צילום: ראובן שוורץ)

 

ליגת האלופות היא חלון הראווה של הכדורגל האירופי – ודווקא שם נראה העונה שיפוט במתכונת הישנה והלא ממש טובה. שלא יהיה לאף אחד ספק, ה-VAR יגיע בסופו של דבר גם לצ'מפיונס, אין שום אפשרות אחרת. אבל לפחות העונה נרגיש לא פעם שהחבר'ה מאופ"א נשארו תקועים מאחור. ובמיוחד נרגיש זאת כאשר יובקע שער דרמטי מנבדל ויכריע את חצי הגמר או אפילו את גמר ליגת האלופות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
פיטאנה בגמר המונדיאל
צילום: רויטרס
מומלצים